המהפכה בממשל התאגידי קורמת עור וגידים

>> ביום שלישי צפוי להגיש משרד המשפטים לוועדת חוקה, חוק ומשפט הצעת חוק לתיקון חוק החברות. הצעות חוק מסוג זה מעניינות לרוב קובץ משפטנים מצומצם, אך הפעם מדובר במהפכה בחוק הישראלי.



הצעת החוק - תיקון 12 לחוק החברות לייעול הממשל התאגידי - נולדה בעקבות המשבר ובעיות מבניות במנגנוני הבקרה והפיקוח על ההנהלה בחברות ציבוריות. התיקון הוא חלק ממגמה גוברת בשוקי ההון בעולם לקביעת עקרונות לממשל התאגידי.

"התיקון יעמיד את ישראל בין המדינות המובילות ממשל תאגידי המשלב בין יעילות כלכלית, שיקולים חברתיים ואתיקה ציבורית", אומרת איריס שטרק, שותפה מנהלת בפירמת רו"ח שטרק את שטרק, המכהנת בדירקטורים רבים, בהם אלה של חברת החשמל, בנק מסד ואוניברסיטת בר-אילן.



למעשה, עם קבלת התיקון תאמץ ישראל את העקרונות שפירסם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (oecd), ואימצה ארה"ב בדרך של חקיקה, ומדינות אחרות - כקוד לממשל תאגידי. אם יתקבל התיקון, ישולבו עקרונות הממשל התאגידי בחוק בשני אופנים: חלק מחייב שבו תוגבר אחריות הדירקטורים בחברה ויחוזקו אמצעי האכיפה של רשות ני"ע; וחלק וולונטרי שימליץ על נורמות שהחברות הציבוריות יחליטו אם לאמץ או לא, לפי עיקרון "אמץ או גלה".



שטרק מסבירה כי ההצעה משנה את עצם הבנת תפקידו של הדירקטור. "מהתיקון עולה באופן ברור שדירקטור נהפך למקצוע לכל דבר, ושמעתה יהיה קשה מאוד לדירקטורים להסתתר מאחורי ההגנות שעמדו להם עד כה", היא אומרת. כך, למשל, לא תהיה עוד לגיטימציה ל"דירקטור צללים", והתיקון יאסור על בעלי מניות או מי מטעמם לתת הוראות לדירקטורים או לפגוע בשיקול דעתם העצמאי. "בכל מקרה, מי שנותן הוראות לדירקטור זה או אחר ייתפש כאחראי וכבעל חבויות כדירקטור, אף שמעולם לא מונה ככזה".



שטרק מסבירה כי "כחלק מהניסיון להגביר את החיץ בין המנכ"ל ליו"ר, מטילה ההצעה איסור מוחלט על מינוי יו"ר דירקטוריון הכפוף למנכ"ל באופן ישיר או עקיף".



איסור זה מיתוסף להגבלות אחרות בחוק. למשל, כדי למנוע פגיעה בעיקרון העצמאות והפיקוח מוטל איסור על מינוי מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון הקרובים זה לזה, אלא לתקופות קצובות ותחת הגבלות שונות. ואולם התיקון מסייע לדירקטוריון לפקח על התנהלות החברה לא רק באמצעות מקל האחריות המשפטית המוטלת על הדירקטור, אלא גם בחיזוק כוחה של ועדת הביקורת.



מהפך במינויי הדח"צים



בפעילות הדירקטוריון קיימת התנגשות מובנית. במקביל להתוויית המדיניות העסקית של החברה, הוא מוכרח לפקח על הניהול התקין של עסקיה. לכן, הצעת החוק מציעה להגדיל את משקלם היחסי של הדירקטורים שאינם תלויים בבעל השליטה, כך שיהיו רוב בוועדת הביקורת.



"התיקון הזה משמעותי כשמיתוספות אליו דרישות שיגבירו את האפקטיביות של ועדת הביקורת", מסבירה שטרק. "בין השאר, מי שמועסק על ידי בעל השליטה באופן ישיר או עקיף לא יוכל לכהן כדירקטור בחברה". בנוסף, החלטות ועדת הביקורת יתקבלו רק אם יעמדו ברוב של כלל חברי הוועדה וברוב של הדירקטורים הבלתי תלויים.



במסגרת הניסיון להגביר את עצמאות הדירקטורים גם הליך מינוי הדירקטור החיצוני יעבור מהפך. "מינויו של הדירקטור החיצוני יהיה טעון אישור של רוב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה, לעומת שליש מבעלי המניות כיום", מסבירה שטרק. "בנוסף, הוחמרה הגדרת 'זיקה' הפוסלת מינוי כדירקטור חיצוני, והיא כוללת גם איסור על קיום קשרים עסקיים או מקצועיים חד-פעמיים עם החברה או עם בעל השליטה, ובלבד שלא מדובר בקשרים זניחים".



הצעת החוק מאפשרת להסמיך את רשות ני"ע להטיל עיצומים כספיים על חברות הכפופות לחוק ניירות ערך בנוגע להפרות. "כך, לדוגמה", מבהירה שטרק, "אם במשך 60 יום לא עומדת החברה במספר המזערי הנדרש של דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית פיננסית או שלא מכהן בה מבקר פנים, שני דח"צים, ייצוג לא הולם לשני המינים ועוד הפרות כאלה ואחרות - רשות ני"ע יכולה לפעול לאכיפה מינהלית, כפי שהיא פועלת מאז מינויו של היו"ר זוהר גושן, ולטפל בהפרת החוק בצורה מהירה מאוד באמצעות קנסות".



לפי עיקרון "אמץ או גלה" אין חובה לאמץ את הוראות הממשל התאגידי. ואולם על פי השיטה, הנהוגה בשיטות משפט רבות בעולם, על החברה לפרט בדו"ח השנתי שהיא מפרסמת לציבור אם אימצה את ההוראות, ואם לא אימצה אותן עליה להסביר מדוע החליטה לא לעשות זאת.



"חלק מהחברות נוהגות כבר לפי הנורמות שקבעה ועדת גושן", אומרת שטרק, "אך רוב החברות הציבוריות הקטנות עדיין משמרות אווירה משפחתית הרחוקה מאוד ממה שעולה מרוח הצעת החוק ומהניחוח של המלצות 'אמץ או גלה'. אין ספק שאימוץ מלא של ההוראות יהיה צעד קדימה לכיוון היותה של ישראל חלק מהעולם הגלובלי".



פיקוח שקוף יותר על שכר הבכירים



בין ההמלצות שמופיעות בתיקון יש המלצה שבנוסף למפגשים הרגילים, יתכנס דירקטוריון החברה אחת לשלושה חודשים לדיון בתפקוד המנכ"ל והכפופים לו, ללא נוכחותם. ההמלצות מתייחסות גם למדיניות קביעת שכר הבכירים.



"בעקבות הביקורת הציבורית שהתעוררה בנושא מדיניות השכר של נושאי המשרה בחברות הציבוריות, וכדי להגביר את הפיקוח על קביעת המדיניות, דירקטוריון החברה יקבע מדיניות גמול המקדמת את השגת מטרות החברה ותוכניות העבודה שלה. אישור השכר יהיה חלק בלתי נפרד מקביעת האסטרטגיה", מסבירה שטרק.



לדעתה, "לא ניתן יהיה לקבוע שכר בכירים בהסתמך על נימוק כמו 'ככה משלמים בשוק'. על הדירקטוריון להתחשב באסטרטגיה של החברה ולנתח את ההשלכות של מידת הגמול על כל המועסקים, לא רק על הבכירים".



מקריאת הצעת החוק אפשר לראות שהפיקוח על מדיניות השכר יהיה אינטנסיבי ושקוף יותר, "במיוחד כשגם ועדת הביקורת וגם הדירקטורים מחויבים להיות מעורבים", מזכירה שטרק.



הצעת החוק של ועדת נאמן, אגב, מוסיפה אך במעט על ההמלצות המופיעות בתיקון 12. "בתיקון מוצע ממילא להגביר את השקיפות והבקרה בנוגע לאישור תנאי השכר של נושאי משרה בחברות ציבוריות, כך שיהיו טעונים אישור מראש של ועדת הביקורת והדירקטוריון, בין אם מדובר בעסקה חריגה ובין אם לאו", היא אומרת.



על פי המלצות ועדת נאמן, על החברות תוטל חובה לקבוע תקרה לרכיבי גמול משתנים לנושאי משרה בכירה בחברה, כדי שלא ייווצר שכר בלתי סביר. כמו כן, תוטל חובה לקבוע יחס בין שכר נושא המשרה הבכיר לבין ממוצע השכר של יתר עובדי החברה.



שטרק שלמה עם המסר שיוצא מהתיקון. "בעיני זו מהפכה יפה מאוד. נראה כאילו סוף סוף מישהו העלה את ההיגיון על הכתב. החשיבה על תהליכים מובנים ועל הקשר לאסטרטגיה ולטווח ארוך תיצור פיקוח והגבלה מידתית ונכונה מאוד", סיכמה.