ממשלת דובאי הרגישה על גג העולם לאחר חיסולו של מחמוד אל מבחוח לפני כעשרה חודשים. בדובאי התגאו בכך שהמשטרה המקומית הצליחה לתעד את חברי חוליית המחסלים שפעלו בעירם ולשחזר את פעולותיהם, לאחר החיסול. התיעוד נערך כמעט לאורך כל המסלול שעשו, החל בהגעתם לשדה התעופה, דרך בתי המלון שבהם שהו והמלון שבו בוצעה ההתנקשות וכלה בעזיבתם את דובאי. ביטויים כמו עיר חכמה וטכנולוגיה פורצת דרך נשמעו ללא הרף. כשמזכירים את הסיפור הזה לעמוס מלכא, יו"ר ומנכ"ל חברת לוג'יק, המתמחה בין השאר בניהול ערים חכמות, הוא מחייך בסיפוק. "אני רוצה להבהיר קודם כל, ושלא יהיה ספק, שלא היינו שם ולא התקרבנו לשם", הוא אומר ומוסיף בלי טיפת צניעות: "אם זו היתה מערכת שלנו, הפעולה הזאת היתה מתגלה לפני החיסול ולא חודש אחריו. כל הסימנים המעידים על בעיה, כמו אנשים ותנועות חשודות, היו מופיעים במערכות המתוחכמות שלנו.
"אפשר לאתר מבעוד מועד מעשים חשודים דרך תנועות ומפגשים", מנסה מלכא להסביר את הצהרתו המפתיעה, "חיבורים של אנשים וכניסות למקומות. אנחנו מתקינים מערכות כאלה בערים אחרות, והן אמורות לזהות מגמות לפני האירוע ולתת פתרונות מידיים צמודים לאירועים".
לוג'יק, שהוקמה לפני ארבע שנים, מתמחה בפיתוח ובניהול פתרונות טכנולוגיים לאבטחה ובניהול מערכות משאבים לאומיות. את עיקר התעסוקה היא מקבלת מביצוע עבודות עבור החברה האחות, agt, הממוקמת בציריך ומנהלת, לפי אתר החברה, פרויקטים בהיקף של 7 מיליארד דולר, 4 מיליארד מתוכם מיוחסים לפרויקטים שמנוהלים על ידי לוגי'ק.
על פי מלכא, אלוף במיל' וראש אמ"ן לשעבר, לוג'יק היא חברה צומחת ורווחית. עם זאת, מעטה לא דק של חשאיות אופף אותה. אותה חשאיות העלתה לא מעט פרשנויות לפעילותה של לוג'יק. לכך תרם בוודאי הרכב העובדים שלה, מהם לא מעט יוצאי צבא ובראשם מלכא והבעלים מתי כוכבי, איש עסקים ישראלי שעקר לניו יורק ומתעקש להשאיר את עסקיו לוטים בערפל.
עד עתה נמנעו בהנהלת החברה מחשיפה, והסתפקו בדרך כלל בתגובות קרירות לתקשורת. כעת הם מוכנים לדבר בפעם הראשונה. בראיון ל-markerweek חושף מלכא את פעילות החברה ומצהיר בלי להתבלבל: "אנחנו פה כדי לשנות את העולם. לוג'יק היא חברה שצומחת במהירות עצומה, ומי שלא יכול לרוץ אתנו - נופל בדרך".
דובאי היא אמנם לא לקוחה של לוג'יק, אבל החברה פעילה במדינה אחרת באזור המפרץ. מלכא אינו מסגיר פרטים רבים לגבי הפעילות עצמה מטעמי ביטחון וחיסיון, אבל לפי הערכות, מדובר בפרויקט רחב ומשמעותי מבחינת החברה, שכולל בין השאר אבטחת אסדות נפט, אבטחה היקפית ואבטחת מידע - בהיקף של מאות מיליוני דולרים. "קודם כל, אין מקום שאנחנו עובדים בו ולא עובדות בו תעשיות ישראליות מובילות, ובכללן התעשיות הממשלתיות. הפעילות שלנו נמצאת תחת בקרה ופיקוח מלאים של משרד הביטחון ושל שאר הרשויות שצריכות להחליט בעניין".
מתי ואיך קיבלתם את העבודה הזאת?
"לפני כארבע שנים. אנשי agt מסתובבים בעולם ומאתרים הזדמנויות עסקיות במדינות מסוימות. עשרות חברות מציעות כיוון דומה לפתרון שלנו, ואנחנו נבחרנו".
כשאתה אומר "אנשי agt", אתה מתכוון לכוכבי?
"כמנכ"ל של agt, הוא מוביל את הפיתוח העסקי, את החזון ומהלכים רבים בשיווק".
כדי לעבוד במדינות המפרץ צריך קשרים מיוחדים עם השליטים?
"ברגע שמדובר בפרויקט לאומי והלקוח הוא ממשלה, אז בדומה למה שקורה בישראל מי שיקבל את ההחלטה הוא גוף כמו משרד הביטחון. אני מניח שזה עובד כך ברוב מדינות העולם".
יש מדינות, באפריקה למשל, שבהן נדרשת היכרות אישית עם השלטון
"מדינות המפרץ הן לא אפריקה. מדובר במדינות הכי מתקדמות שיש".
כל מה שדרוש כדי לנהל עיר
העיר החכמה, על פי לוג'יק, מנוהלת באמצעות אלפי מצלמות, חיישנים ותוכנות חכמות שיודעות לנתח תמונת מצב, לקבל החלטות ולהעביר הוראות לנטרול הסכנה או לטיפול באירוע בעת התרחשותו. המערכות עוסקות לא רק באבטחה, אלא גם בניהול מערכות תחבורה, מים, חשמל - ולמעשה, בכל מה שדרוש לניהול עיר.
לדברי מלכא, באחת הערים הגדולות באסיה עסוקה החברה בפרישת 6,000 מצלמות ויצירת מערכות תקשורת בינן לבין מרכז הבקרה. החיישנים והתוכנות של החברה יודעים לקרוא מספרי לוחיות רישוי, לתרגם את המספר לנתון דיגיטלי ולהצליב את המידע עם נתונים במאגרי רישום כלי הרכב. כך מי שיושב במרכז השליטה והבקרה יכול לדעת בזמן אמת של מי המכונית, מאיפה היא הגיעה ואם היא נגנבה. לדוגמה, אם מדובר בוואן צהוב, אך הלוחית שייכת למשאית אדומה - נדלקת במערכת מיד נורת אזהרה.
שטף המידע הזורם למערכת מאלפי המצלמות מגיע למערכות תוכנה, שיודעות לסנן נתונים שאינם רלוונטיים ולהוציא אותם מהמערכת. הן מעבירות לחדר הבקרה רק אירוע חשוד שצריך להטריד את אנשי החדר. המערכת יודעת להתאים את עצמה לתרחיש הפוך: לדוגמה, כשתמונה שמגיעה אליה מתאימה לפעילות שביטחון הפנים של אותה מדינה, או עיר, עוסק בה. המערכת מסייעת לצוות בחדר השליטה והבקרה לייצר התרעה, לשלוח כוחות לאתר חשוד ולנהל את האירוע.
לוג'יק עוסקת באינטגרציה ובפיתוח מערכות שמשפרות את יכולת השליטה בפרויקטים - החל בהגנה על מתקנים אסטרטגיים וכלה במיגון ערים. "מי שרוצה לנהל איומי טרור ופשיעה בעיר של מיליון תושבים צריך להכין כחצי מיליארד דולר, ומי שרוצה לנהל עיר חכמה על שלל ההיבטים האזרחיים והביטחוניים שלה - כדאי שיכין מיליארד דולר", אומר מלכא על העלויות.
החברה משמשת קבלן משנה מרכזי של agt לתחומי הנדסה, מחקר ופיתוח, אינטגרציה, ניהול פרויקטים ופתרונות טכנולוגיים. פרט לביצוע פרויקטים של agt, לוג'יק מספקת שירותי פיתוח לחברת 3i mind, שקשורה ל-agt ומרכזת את תחומי מערכות המודיעין ללחימה בפשיעה ובטרור וחלק מתחום הניהול העירוני.
מה מייחד את לוג'יק? מה אתם עושים שאחרים לא?
"לוג'יק עוסקת בכל תחום האבטחה, שמטופל באופן מסורתי על ידי חברות מסוגים שונים. יש חברות שעושות הגנה היקפית, כאלה שמתמקדות בניהול מערכות מידע ואחרות שמטפלות בנושא המודיעין. לוג'יק בנתה תפישה כוללת, שלפיה אנחנו מטפלים בהיבטים שונים ועושים אינטגרציה בין מערכות, שבעבר לא נהגו לעשות ביניהן אינטגרציה.
"בשוק יש מצלמות מתוחכמות ורדארים, אבל מה שהופך את המוצר למניעתי הוא מערכות ניהול מידע מתוחכמות שמבוססות על אלגוריתמיקה ועל אינטגרציה. ולכן, כש-agt ולוג'יק מציגות תפישה שלפיה היא נותנת פתרון אחד לנושאים שבעבר היה צריך לפנות עבורם לשש-שבע חברות שונות - זה קונה את הלקוחות".
ואין עוד חברות שעושות את זה?
"אנחנו פרצנו את הדרך. אני מניח שיש חברות שכבר מתקרבות ומיישרות קו אתנו. לנו יש ייחודיות נוספת: ביטחון של אנשים אינו רק סכנת הטרור, אלא גם פשיעה, אסונות טבע ואבטחת אספקה של מקורות מחיה. אנחנו היחידים בעולם שמציגים פתרונות כל כך כוללים לאוכלוסיות עירוניות ולא עירוניות".
משרדי לוג'יק ממוקמים בבית צרפת בפארק התעשיה שביקום. לפחות למראית עין, נראים המשרדים מאובטחים ברמה סבירה, שמצריכה מסירת תעודה מזהה תמורת תג כניסה. עם זאת ניתן לשער, כי מצלמות סמויות עוקבות אחרי כל מי שצועד במסדרונות.
אילו עובדים אתם מעסיקים? מה ההתמחויות שלהם?
"מתוך 730 ישראלים שעובדים בלוג'יק, 200 הם מהנדסים בתחומים שונים. יש 70-80 אנשי מחקר ופיתוח שחלקם דוקטורים וחלקם מהנדסי פיתוח - בעיקר במקצועות התוכנה. יש קבוצה של אנשי אלגוריתמיקה מתוחכמת שמתעסקים בבינה מלאכותית, יש מנהלי פרויקטים שעוסקים באינטגרציה, יש קבוצה של אנשים שמאפיינת את הפתרונות, כלומר מנתחת ומעצבת את כיוון הפתרון, והם בדרך כלל יוצאי המערכות הביטחוניות. וכמובן שיש גם אנשי הנהלה, אנשי כספים ואנשי רכש".
איך אפשר לעבוד במדינות שאינן בטוחות לישראלים?
"יש לנו מחלקת ביטחון מיוחדת. אנחנו מפעילים קבלני משנה רבים, אבל הניהול, הפיקוח והאבטחה נעשים על ידי ישראלים. במקרים שבהם שולחים ישראלים לחו"ל, אנחנו נותנים מקסימום ביטחון אישי".
עד כמה אתם רווחיים?
"אנחנו בריאים וחסונים. רווחיים מהיום הראשון. מצבנו הפיננסי חסין".
אז אין לכם מחשבות על גיוס כסף מהציבור באמצעות הנפקה?
"לא, אין לנו צורך. אנחנו חושבים שהמבנה הנוכחי של החברה איתן".
גל של נטישות ופיטורים
מלכא יסיים בחודש הבא את תפקידו כיו"ר החברה הביטחונית הישראלית המצליחה פלסן סאסא, שעוסקת במיגון כלי רכב, כדי להתמקד בלוג'יק. בשנים האחרונות, הוא אומר, דחה שלוש הצעות מפתות להיכנס לפוליטיקה, עם מיקום בצמרת הרשימה המפלגתית והבטחות להתמנות למנכ"ל משרד הביטחון או משרד החוץ.
"פגשתי את מתי לפני ארבע שנים וחצי בתל אביב", משחזר מלכא את ההיכרות עם כוכבי. "מישהו אירגן את הפגישה כי חשב שכדאי להפגיש בינינו. השיחה היתה כללית, לגמרי לא משהו שהתכוונן לתעסוקה. חצי שנה לאחר מכן, בסביבות פברואר 2007, נערך החלק השני של אותה שיחה. באותו זמן התחילו כוכבי ואנשיו להקים את לוג'יק. מתי רצה לברר אם אהיה מוכן לקפוץ לעגלה הזאת".
מלכא השיב בחיוב. "לאחר שאמרתי ?כן', שימשתי בחצי השנה הראשונה שלי בלוג'יק כיועץ במשרה חלקית מאוד. לקראת סוף 2007 מתי ביקש ממני לקחת את תפקיד היו"ר. בינואר 2010 כבר איחדנו בין היו"ר למנכ"ל".
עם הקמתה אספה לוג'יק עובדים מתעשיות ביטחוניות מתקדמות ומחברות היי-טק מובילות במשק. היו בה בכירים לשעבר מהשב"כ ומצה"ל, אך לא כולם שרדו את העבודה, שהיתה לעתים במדינות ערב. לצד גל של נטישות ופיטורים, עלו שמועות שכוכבי כוחני ושלא נעים לעבוד במחיצתו ושהמנהלים הבכירים הם מריונטות שלו וחוששים מפניו עד כדי כך שאיש אינו מעז שלא לצחוק מהבדיחות שלו בישיבות הנהלה. עוד נטען כי אנשים נשארים בחברה רק בגלל השכר הגבוה המוצע בה.
"כל הטענות לפיהן אנחנו משלמים 50% יותר מהמקובל בשוק הן אגדות", מגיב מלכא לדברים. "גם לא 25% יותר. אנחנו משלמים את מה שהשוק מצריך כדי להביא את האנשים הכי טובים. בחלק מהמקצועות אנחנו לא משלמים שקל יותר, כמו בהנהלת חשבונות. אני מוכן לשלם יותר במקצועות שקובעים את האיכות ואת התחכום שלי מול הלקוח. יצרנו בשוק באזז של חברה אטרקטיבית לטובים ביותר.
"כדי להגיע תוך ארבע שנים לניהול פרויקטים בהיקף של מיליארדי דולרים, צריך לקחת את הבסט אוף דה בסט שקיים בישראל. מגיעים אלינו דוקטורנטים ומתמטיקאים שמילאו תפקידים בכירים בתעשיות הביטחוניות יותר מעשר שנים. לא את כולם אנחנו מקבלים. אספנו עובדים מכל חברות המחשבים והחברות הביטחוניות המובילות בישראל. כולם חושבים שאנחנו מציעים להם משכורת כפולה, אבל זה לא נכון. אני מקבל כל שבוע בין שתיים לחמש פניות אישיות מתוך התעשייה. במקצועות המבוקשים אצלנו אנחנו משלמים מעט יותר ממה שאנשים מקבלים בחברות שלהם".
אומרים שכוכבי ריכוזי. עד כמה הוא נותן חופש פעולה בלוגי'ק?
"הוא מעורב כבעל מניות וכמנהל חברת agt שמזמינה עבודות. ללוג'יק יש הנהלה חזקה, מקצועית ובאיכות גבוהה".
ומה אתה יכול לספר לנו על כוכבי המסתורי?
"כוכבי עשה את העסקים שלו בהיי-טק, בנדל"ן ובאנרגיה, לא בביטחון. כיום הוא מנתח כיווני התפתחות עולמיים, משרטט יעדים ומתווה מפת דרכים איך להגיע אליהם. כדי לנהל פרויקטים בהיקף של 7 מיליארד דולר תוך ארבע שנים צריך לעבוד באופן מהיר, חד ויצירתי, ולהיות מנהיג. כשאתה רץ קדימה, אין לך יותר מדי סבלנות לליטופים ולחניכה. אנשים צריכים להבין מה הכיוון ומה המסר, לרוץ אתך ולנסות להשיג אותך. כל מי שעמד בסטנדרטים האלה נמצא פה. מי שמסוגל לעמוד בקצב של החברה הזו - כיף לו וטוב לו.
"כוכבי ממש לא מתנהל כמאצ'ו שהגיע מהמערכת הביטחונית. אלה אגדות. 15 מתוך 20 המנהלים הבכירים הכפופים לי נמצאים בחברה 2.5-4 שנים - והחברה בסך הכל בת ארבע. אלה אנשים איכותיים ברמה גבוהה, והם ממשיכים לעבוד כאן. כשמקימים בזמן קצר ארגון גדול כל כך, בחלק מהמקרים זה לא הולך טוב, ואנשים צריכים להיפרד. אני לא הרפתקן ואני לא אחד שאוהב לעבוד עם אנשים לא נעימים. ועובדה, אני בוחר להיות כאן ואני מאושר".
מה עוד משך אותך בלוג'יק?
"כששואלים אנשים מה זה ביטחון, הם חושבים על לוחמה בטרור, גדרות, מצלמות ומערכות בקרת כניסה, שמירת שדות תעופה וגבולות. אבל הביטחון האישי הוא למעשה מה שמפריע לאזרח הקטן. לא מדובר רק במעשי טרור, אלא גם בפשיעה. זה מאיים עליו ועל היכולת לעשות ג'וגינג בסנטרל פארק. גם צונאמי ורעידות אדמה ושטפונות מאיימים על אורח חייו. באזורים מסוימים בעולם הבעיה היא מקורות המחיה המרכזיים, כמו מזון, מים ואנרגיה. יש מקומות שבהם המשאבים האלה לא נמצאים בשפע. שם מדובר בביטחון מזון, בביטחון מים.
"כל אלה מתחברים אצלנו לניהול מערכות חיים מורכבות. האתגר הגדול ביותר של העולם בהתמודדות עם המשכיות החיים הוא פיתוח מערכות ניהול מורכבות. בניהול הזה יש אינטגרציה מרתקת של יכולות, מערכות וטכנולוגיות שבעבר איש לא דרש לשלב ביניהן: בין מצלמות אבטחה לבקרת תנועה, בין מערכות לבקרת מערכת המים העירונית למערכת הביטחון העירונית. רוב חברות הביטחון לא מטפלות במכלול של המערכות שמרכיבות את תחום הביטחון של העולם העתידי - אלא רק בחלקים המסורתיים של הגנה וביטחון".
"הגדרנו את תרחיש הטרור שאליו אנחנו מכוונים במונחים שונים מאחרים. אנחנו מכוונים את הפתרונות שלנו לאיום ב'חתימה נמוכה', כלומר כזה שקשה לאתר אותו מבעוד מועד. לדוגמה, שלושה אנשים שצועדים בלילה בכפר בלבנון הם סיבה להוצאת התרעה. אבל שלושה אנשים שהולכים בניו יורק לא נחשבים אוטומטית לחשודים.
"הטרור הבינלאומי לא פועל ממדינה מסוימת. אין לו חתימה מדינתית, והוא נטמע באוכלוסיות שבהן מצויות המטרות שלו. יש לו את כל הזמן שבעולם להתכונן ללמוד את שגרת החיים בהן ואת חולשות היריב, לייצר יכולות ולתרגל על יבש, לבדוק את הערנות של המערכות הרגילות. אין לו לוח זמנים מוגדר מראש לתקיפה, הוא יתקוף כשיהיה מוכן.
"אי אפשר להתמודד עם האיום בכלים מסורתיים. לדוגמה, המכונית שכמעט התפוצצה בטיימס סקוור בניו יורק במאי - אף מערכת לא התריעה מפניה עד שיצא ממנה עשן, אף על פי שהמקום מכוסה במצלמות. היא חנתה במקום שבו בדרך כלל לא חונות מכוניות, אבל זה לא הדליק נורה אדומה בשום מקום. גם לא לוחית הזיהוי שלה, שהיתה גנובה. לו האזור היה מכוסה במצלמות שלנו, המערכת האוטומטית היתה רואה מיד שהיא חונה במקום לא רגיל, ושהלוחית אינה תואמת למכונית.
"המטרה שלנו היא לנתח מצבים ולעשות ניהול מידע, אינטגרציה של סנסורים, להכניס המון פתרונות תוכנה שמוציאים את המוץ מהתבן, לשלב מערכות שליטה ובקרה שהופכות את התגובה למניעתית ולא לתגובה שאחרי האירוע".
מלכא מספר כי הפרויקטים של לוג'יק מתפרשים באסיה, בדרום אמריקה ובאירופה. "בעודנו מדברים, צוות של לוג'יק נמצא בבייג'ין ומעביר קורס ל-60 ראשי ערים בשני נושאים מרכזיים: מערכות ניהול עיר אינטגרטיביות והיערכות למצבי חירום רפואיים ולאסונות טבע. אנחנו פועלים גם בהולנד, שבה יש סכנה להצפה מהים, ומפתחים פתרונות לאיתור מוקדם של אירועים מסוג זה ולמניעתם. עושים זאת באמצעות תוכנה שמשולבת עם סנסורים ואלגוריתמים מתוחכמים. אנשים שלנו עוסקים כעת בפרויקט רגיש במדינה אירופית אחרת, ומטפלים במתן פתרונות אבטחה לאתרים חיוניים ולמערכות ניהול עירוניות.
"בימים אלה אנחנו מבצעים בהודו פרויקטים עם תאגיד הענק טאטא. agt וטאטא הקימו לפני כשנה חברה משותפת לביצוע פרויקטים של אבטחת אתרים רגישים, ביטחון עירוני ואבטחת נמלים בהודו, ובעתיד גם בחלקים אחרים באסיה. החברה מזמינה עבודות מלוג'יק, בעיקר עבודות תוכנה חכמות, אינטגרציה, ניהול פרויקטים והנדסה".
ברזיל היא יעד אסטרטגי מבחינת agt ולוג'יק, לא רק נוכח ההתפתחות הכלכלית המואצת שלה, אלא בעיקר מכיוון שהיא עומדת לארח את האולימפיאדה והמונדיאל. מלכא משקיע אנרגיה רבה בפיתוח השוק הברזילאי והפיכתו לשוק אסטרטגי עבור החברה. "אני מעדיף לא להיכנס לפרטים בגלל התחרות הגדולה בין התעשיות בעולם, ובכלל זה התעשיות הישראליות, על השוק בברזיל, אבל אני יכול לומר שעולם התוכן של עיר בטוחה ושל אבטחת אתרים רגישים ולחימה בפשיעה נמצאים במרכז העניין שלנו שם".
לוג'יק עוסקת גם באבטחת מתקנים רגישים לאומיים, דוגמת קריות ממשלה, אסדות קידוח נפט וגז, תחנות חשמל הידרו-אלקטריות וצינורות נפט. "אנחנו נכנסים עכשיו לפרויקט גדול באירופה של אבטחת תחנות לייצור חשמל, ובקרוב מאוד אנחנו עשויים למצוא את עצמנו עוסקים באבטחת מתקנים להפקת אנרגיה באפריקה. מהות האבטחה שלנו אינה שיגור אנשים לאבטח, אלא יצירת תפישת הביטחון של המתקן, בשילוב עם הפתרון הטכנולוגי מקצה לקצה ועם מערכות השליטה והאינטגרציה".
"אנחנו מזרימים לתעשיות ישראליות עבודה"
מכיוון שבעולם האבטחה משתמשים בתוכנות מתקדמות, באחרונה חודרות אליו חברות מעולם התוכנה, שכובשות את מקומן של החברות הביטחוניות. השליטה בתחום ביטחון הפנים עשויה לעבור מחברות ענק ביטחוניות, שהערך המוסף שלהן הוא הכרת שדה הקרב, לחברות היי-טק מובהקות, שהערך המוסף שלהן הוא תוכנות מתוחכמות ובינה מלאכותית. בתווך יימצאו הגורמים שיידעו לחבר בין הצורך הביטחוני למענה הממוחשב המתקדם.
לאור זאת, חתמה agt על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם מיקרוסופט העולמית לפיתוח פתרונות ללחימה בטרור, ועל הסכם עם סאפ העולמית לפיתוח פתרונות משותפים לניהול עירוני. בנוסף, לחברה יש הסכם עם dfki, מעבדת הבינה המלאכותית של ממשלת גרמניה לפיתוח אלגוריתמים שיסייעו בלחימה בטרור ובפשיעה. agt הקימה באחרונה חברה בת בגרמניה, agt גרמניה, ועתידה להשקיע בה מיליוני דולרים במטרה להפוך אותה לשחקן משמעותי בתחום התוכנה, בזיקה לאתגרי ניהול המידע שמתאימים לניהול אבטחה, ניהול עירוני וכל ניהול אחר.
"גם אנחנו בלוג'יק שוקלים להשקיע בשלב מסוים סכום משמעותי מאוד בהקמת מרכזים כאלה בישראל, במטרה להעמיק כאן את המחקר והפיתוח", אומר מלכא.
"תפישת העולם שלנו היא שאנחנו נמצאים בחזית. אנחנו לא קבלן משנה של אף אחד, ואנחנו יכולים להוביל את הפרויקטים בעצמנו. אנחנו הרי רוצים לשנות את העולם, אז אנחנו לא יכולים להיות קבלן משנה. אנחנו מטפלים באתגרים האמיתיים שחלקם לא נתפשים כיום כאיום על ידי תעשיות ורשויות".
מה למשל?
"קחי לדוגמה את האינטרנט, הבלקברי והאייפד - כל המידע שלנו נמצא שם. אם שלושה האקרים ישתלטו עליהם, זה יכול להשבית מדינה שלמה. לתחום הזה אנחנו קוראים ביטחון סייבר.
"הטרור מתרחב כיום מהרג לתקיפת יעדים כלכליים. לדוגמה, המורדים הצ'צ'נים שמו להם למטרה לתקוף מטרות כלכליות ברוסיה. הם לא מבקשים רק להרוג אנשים, אלא מנסים לייצר נזק כלכלי למדינה. המשמעות של הגנה על מערכות כלכליות היא לשים גדר דיגיטלית.
"אנחנו מבינים שמה שמטריד את האוכלוסיה בניו יורק, בלונדון ובלוד הוא ספקטרום שלם. אנחנו לא חברה ביטחונית, אלא חברה טכנולוגית שמעניקה פתרונות אבטחה וביטחון אישי וציבורי בכל התחומים".
ומה הלאה?
"החזון שלנו פונה לכמה כיוונים: להמשיך להיות החלק המרכזי שעושה את הדברים האלה עבור agt, להרחיב את האחיזה הבינלאומית שלנו, להמשיך לצמוח בתחומים טכנולוגיים עתירי תוכנה, להגדיל את הפעילות בישראל ולהפוך את מרכז המחקר והפיתוח שכאן למרכז מוביל בעולם, וגם לסייע לתעשיות ישראליות, המיועדות ליצוא, להגיע למקומות שהן לא מסוגלות להגיע אליהם לבד.
"אנחנו עובדים עם יותר מ-50 חברות ישראליות, דוגמת אלתא, קונטרופ, טלדור, אלפאר וראדום. הקבוצה מזרימה לתעשיות ישראליות עבודה בכמה מאות מליוני דולרים בשנה, כולה ליצוא".
למה אתם לא מקימים מרכז שליטה בישראל?
"אף פעם לא אמרנו שלא נעבוד כאן. כרגע אנחנו מלאים בעבודה ברחבי העולם. בישראל אין פרויקט משמעותי שמצדיק שנעסוק בו".
למרות זאת, יש פרויקט אחד שאם ייצא למכרז, לוג'יק תרצה לקחת על עצמה - האבטחה בגבול ישראל-מצרים. "עשינו מעל 1,000 ק"מ של גבולות מתוחכמים, אז במקרה של 300 ק"מ, נדע לעשות את זה ממש בתנועה. זה בליבת היכולות שלנו. ברגע שייצא פרויקט כזה, נשקול להתמודד עליו".
"אני חלק מסיפור ההצלחה"
מלכא מחובר היטב לצמרת הכלכלה והביטחון בישראל. יש לו חברים מתקופת שירותו הצבאי, כמו אלוף פיקוד מרכז אבי מזרחי, הרמטכ"ל גבי אשכנזי, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק והאלוף במיל' עמי סגיס. מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, חבר שלו מזה 30 שנה, וגם מנכ"ל מזרחי טפחות אלי יונס נמנה על מקורביו.
הוא מונה ליו"ר פלסן כשמכירותיה היו 175 מיליון דולר בשנה, ובסוף השנה, כשיפרוש ממנו, הן יהיו כ900- מיליון דולר לשנה. "אחד התפקידים המרכזיים של מנהל הוא לבנות צוות ניהולי מנצח שעובד בשיתוף פעולה, ולא להסתפק בכוכבים עולים שאינם יודעים לעבוד כצוות", פורש מלכא את משנתו הניהולית. "הדבר החשוב ביותר הוא ליצור צוות ניהולי, שהאיכות בו מצרפית ולא פרטנית.
"את יכולה להביא את עשרת המנהלים הטובים ביותר בתחומם להנהלת חברה, ובכל זאת החברה לא תצליח כי ההתאמה בין האנשים לא טובה ויצירת האווירה הניהולית והסינרגיה ביניהם לא עובדת - אלה דברים שמנהלים צריכים לעשות. זו מהות המנהיגות. הכי חשוב שמנהל יבין מהן פונקציות המטרה של החברה ויתאים להן את המנהלים הנכונים. מנהל שיגדיל מכירות בשופרסל אינו המנהל שיניב פיתוחים טכנולוגים. מנהל צריך לבנות את הצוות הכי מתאים ולהנהיג אותו.
"אני מנהל שנכנס לארגון, מזהה את האתגרים שלו ותורם את תרומתו להשגתם. לא אצטנע ואגיד שאני לא מזוהה עם הצלחה. פלסן היא בהחלט סיפור הצלחה, ואני חלק ממנו. וגם לוג'יק היא סיפור הצלחה, ובה אני חלק מרכזי מאוד".
עמוס מלכא בטוח שלוג'יק תשנה את העולם ותרשת לכם את הרחוב במצלמות
אורה קורן
18.11.2010 / 11:53