וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בכירים בהיי-טק הישראלי תוקפים את תיקון חוק המו"פ: "מדובר באסון"

גיא גרימלנד

18.11.2010 / 11:43

הבכירים: המשקיעים הזרים ייפגעו; ועדת הכלכלה תדון היום בתיקון החוק



בעוד מספר שעות תתכנס ועדת הכלכלה בגני התערוכה לדון בהצעה לתיקון חוק המו"פ. משמעות התיקון היא הגדלת תמלוגי המדינה מחברות שמעתיקות את פעילותן לחו"ל. בכירים בתעשיית ההיי-טק רותחים על תיקון חוק המו"פ, כפי שמוצע במסגרת חוק ההסדרים.



בימים האחרונים פנו ל-themarker שלושה מנהלים בכירים שונים, שלא מכירים אחד את השני, בנוגע להצעה המתגבשת. כולם מאמינים שהתיקון המוצע הוא אסון. אחדים מהם מאשימים את משרד המדען הראשי שלא עוצר את התיקון המוצע. יכול להיות שהעובדה שבחודש ינואר הקרוב מתחלף מדען ראשי (אבי חסון במקומו של אלי אופר) מובילה לכך שהמשרד לא בנוי להתנגד להצעה הנוכחית. בקבוצת טרנדליינס, קבוצת אחזקות ותיקה בראשות טוד דולינגר וסטיב רודס, המחזיקה בחברת הפיתוח העסקי סיגנל ובחממות משגב ומופ"ת ביהודה, מאמינים שמדובר בתיקונים שעלולים לפגוע בהי טק הישראלי ולהבריח משקיעים.



לפני התיקון העברת קניין רוחני (ip) לחו"ל כללה שתי אלטרנטיבות של תשלום: האחת, עם הוצאת ip והפעילות מהארץ דרשה המדינה את החלק היחסי של כספה מסך ההשקעות בחברה. והשנייה, עם הוצאת ip מהארץ והשארת הפעילות בה, דרשה המדינה את החלק היחסי של כספי המדינה מסך השקעות המו"פ.



התיקון המוצע הוא כי עם הוצאת ה-ip והפעילות מהארץ, תדרוש המדינה סכום השווה ליחס שבין סך המענקים לבין סך ההשקעות הכספיות בתכניות המאושרות.



בטרנדליינס טוענים כי מדובר בדרישה חסרת הגיון, מורכבת ואינה ניתנת ליישום. הנה הסבר בדוגמה מספרית: חברה x נמכרת מ-90 מליון דולר לחברה זרה ומוציאה פעילותה מהארץ. בחברה הושקעו 30 מיליון דולר, והיא בעלת 3 פיתוחים. חלוקת העלויות הן 28 מיליון דולר לפיתוח א', 1 מיליון דולר לפיתוח ב' ו-1 מיליון דולר לפיתוח ג'. החברה נתמכה בפיתוח ג' על ידי מסלול מדע"ר ב-1 מילון דולר לפי תוכנית מאושרת של 2 מיליון (50% תמיכה). על פי התיקון, כעת המדינה תדרוש 50% מהמכירה (45 מיליון דולר), במקום את חלקה היחסי בהשקעה שהוא 0.0333% שהוא 3 מיליון דולר.



בשדולת היי-טק בכנסת אומרים ששמעו מרבים בתעשייה כי התיקונים בחוק המו"פ פוגעים בהיי-טק הישראלי. לטענתם, כמה מהמשקיעים טענו בפניהם כי השינוי יגרום להם להפסיק קטגורית להשקיע בחברות מגובות מדען ראשי. היזמים ומנכ"לים אחרים טענו בפניהם כי ערוץ המדען הראשי אינו רלוונטי יותר.



השבוע התקיים אירוע של קרן סקויה בפני בוגרי יחידת 8200. אחת השאלות ששאל אחד הבוגרים שחשב להקים סטארט אפ היא האם קרן סקויה לא תשקיע בחברה שקיבלה השקעה מהמדען הראשי. בסקויה השיבו שאין זה מכשול וכבר יצא לקרן להתמודד עם חברות שקיבלו השקעה קודמת מהמדען הראשי.



אבל בין השורות היה נראה שזאת לא אופציה מועדפת. לא על קרנות הון סיכון הפעילות בישראל שבשלב מאוחר יותר גם דואגות להביא רוכשים בינלאומיים. גם לא בקרב יזמים ישראלים. או לפחות כאלו שיש להם ברירה והם כן מצליחים לגייס מהקרנות.



מי שמודאג מהתיקון בחוק המו"פ ומוכן לומר דברים קשים באופן פומבי הוא איל ליפשיץ, שותף מנהל בקרן הון סיכון פרגרין ויו"ר פורום החממות הטכנולוגיות. ליפשיץ מציין כי נוסחת חוק המו"פ כפי שהיא כיום היא רעה ופוגעת בחברות ישראליות שנעזרות בכספי המדען הראשי. "תיקון הנוסחה כפי שמציעה הממשלה בחוק ההסדרים יהפוך נוסחה קיימת רעה, לרעה יותר. משיחות שאנו מקיימים עם משקיעים זרים, בעיקר האמריקאים, הם עוקבים בדאגה אחרי תהליך תיקון חוק המו"פ. משקיעים זרים לא ירצו להשקיע בחברות ישראליות שקבלו כספי מדען. גם משקיעים פרטיים ומוסדיים ישראליים, שיבינו כי הסיכויים לקבל תשואה סבירה על השקעותיהם יפחתו בצורה משמעותית בעקבות התיקון המוצע של חוק המו"פ, ידירו את רגליהם מהשקעות בחברות חממה".







איל ליפשיץ



ליפשיץ מוסיף: "אנחנו נמצאים כרגע בקו פרשת המים. פורום החממות הציע לממשלה לפתור את הבעיה על ידי קביעת תקרת החזר של עד פי 2.2 על ההשקעה במקרה שהקניין הרוחני נמכר לחו"ל ונשארת פעילות בישראל או עד פי 3 על ההחזרים שתקבל המדינה על מכירת קניין רוחני של חברות שקבלו סיוע מכספי המדען הראשי במקרה שלא נשארת פעילות בישראל. קבלת ההצעה שלנו הייתה מביאה זרם של השקעות זרות, בעיקר אמריקאיות, לתעשיית ההיי-טק הישראלית שבימים אלה מנסה להרים ראש ולנסות להתאושש מהשנתיים הקשות ביותר עברה התעשייה בעשרים השנים האחרונות".



ליפשיץ מביע תמיהה גם על העיתוי שנבחר לתיקון חוק המו"פ. "אלי אופר שהיה מדען ראשי מצוין מסיים בקרוב את כהונתו. בקרוב יכנס מדען ראשי חדש. החוק הזה הוא חלק בסיסי, חשוב, ואלמנטרי בעשייה של המדען הראשי הבא ואמור לעלות לדיון כחלק מתכנון אסטרטגי ארוך טווח הבוחן את מקומה של מדינת ישראל כמובילה טכנולוגיות עולמית. צריך להבין שהחקיקה בנושא חוק המו"פ אמורה להיות חלק חשוב באותה תכנית אסטרטגית שיוביל המדען הראשי הבא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully