הישראלים מסתערים על מונטנגרו: מה יש במדינה הקטנה עם הנופים והפשע המאורגן

מדינה בעלת היסטוריה שסועת מלחמות, שהואשמה בהפרת זכויות אדם ובשחיתות עמוקה, וסבלה מנסיגה כלכלית קשה במשבר הפיננסי, קיבלה בשבוע שעבר את אישור האיחוד האירופי להיותה מועמדת לחברות באיחוד - הישג שרוב מדינות מזרח אירופה משתוקקות להגיע אליו. זאת רק אחת הדרכים שבהן אפשר לספר את סיפורה של מונטנגרו - אחת ממדינות הבלקן, שראש ממשלתה הוותיק והצעיר הגיע לביקור בישראל בתחילת נובמבר. למונטנגרו, לשעבר אחת הרפובליקות של יוגוסלביה, השוכנת ממזרח לים האדריאטי, וגובלת באלבניה, בסרביה, בקוסובו, בקרואטיה ובבוסניה, יש עוד סיפורים רבים, וכמעט כולם מרתקים. אחד מהם הוא סיפורו יוצא הדופן של מילו דז'וקנוביץ', ראש ממשלת מונטנגרו, שהגיע לישראל בלוויית משלחת גדולה. דז'וקנוביץ' זקוק למשקיעים זרים שיתדלקו ויממנו את פיתוחה של ארצו. הוא הגיע לישראל מלווה בשרי התיירות והתחבורה כדי לשווק את סיפור ההצלחה של מונטנגרו. בראיון בלעדי ל-markerweek הוא מספר על הדרך הקשה שעברה מונטנגרו מחסותה של יוגוסלביה הקומוניסטית, דרך מלחמות אזרחים עקובות מדם ורוויות שנאה, ועד לעצמאות ולהכרה בינלאומית. דז'וקנוביץ', שנבחר לראשות הממשלה כבר בגיל 29, ומאז 1991 ועד היום כיהן כראש המדינה כמעט ללא הפסקה - נאבק עדיין בהאשמות כי 20 שנות שלטונו סייעו לרפד את כיסו לא פחות מאשר לקדם את ארצו, ובטענות כי חלק ניכר מהצלחתה של ארצו נבנה על פעילות בלתי חוקית.



סיפור אחר של המדינה מסופר כעת בעברית. מונטנגרו מנסה למשוך השקעות זרות, ונראה כי בישראל יש לה סיכויים טובים. שתי עסקות מרשימות שעומדות על הפרק הן סלילתו של כביש מהיר על ידי שיכון ובינוי של קבוצת אריסון, בשיתוף עם קבוצה יוונית; והתמודדות על רכישתה של חברת התעופה הלאומית של מונטנגרו, שבין המתחרות עליה שתי חברות ישראליות - אל על וארקיע (ראו מסגרת).



"אנחנו עובדים על פרויקטים גדולים של השקעות. נחשבנו ליעד מאוד מבוקש באזור שלנו, ומספר שלוש באירופה כולה. מונטנגרו היא יעד השקעות אטרקטיבי. מאז עצמאותנו הובלנו בזרימת השקעות fdi באזור", מספר דז'וקנוביץ' בגאווה.



"משכנו אלינו גם משקיעים ישראלים - בתחום המלונאות והנדל"ן כבר יש כמה כאלה שפועלים שם. חברת שיכון ובינוי הגישה את ההצעה הטובה ביותר למכרז בפרויקט הזה. אנחנו מקווים שתהליך השגת המימון ייפתר. תיירות היא תחום ההשקעות המושך ביותר במונטנגרו עבור ישראלים. אנשים שמעו על המדינה, ורוצים להשתתף בבניית התשתית".



לא לחינם מנסה מונטנגרו למצב את עצמה מחדש כיעד תיירותי לעשירים שיתחרה בסן טרופה או במונקו - היא זכתה למוניטין של אחת המדינות היפות בעולם ונופיה הפראיים כבשו את לבם של משוררים וסופרים, עוד מימי הלורד ביירון, שהכריז כי חופיה הם "המיזוג היפה ביותר בין ים ליבשה". ג'ורג' ברנרד שו כתב עליה במהלך ביקור כי "אני מרגיש שאני בגן עדן, או בירח".



התיירות מהווה כיום 21% מהתמ"ג של מונטנגרו. בספטמבר פירסמה הממשלה כי ההכנסות מתיירות עלו בשמונת החודשים הראשונים של 2010 ב-7% ל-539 מיליון יורו.



"התיירות היא בהחלט אחד מהמפתחות לעתיד של מונטנגרו", אומר שר התיירות פרדראג ננזיץ'. "יש לנו משאבים מוגבלים, לכן אנחנו מתמקדים בתיירות איכותית. יש לנו כ-22 אלף חדרים ב-300 מלונות, ואנחנו צופים שמגזר המלונאות יתפתח במהירות בשנים הקרובות. עם זאת, אנחנו מקבלים 1.2 מיליון תיירים בשנה - כלומר, שני תיירים לכל אזרח - לכן אנחנו לא בהכרח צריכים להגדיל את מספר התיירים, אלא למשוך את התיירים הנכונים.



בנוגע לתדמית העבר של מונטנגרו, אומר ננזיץ' כי "התדמית היתה שייכת ליוגוסלביה ולא למונטנגרו. המותג שלנו התחיל מאפס, וזה יתרון: סביב מונטנגרו כבר יש באזז, ואנחנו רוצים להשתמש בו כדי למשוך את התיירים שבהם אנחנו מעוניינים".







כברת דרך מרשימה



בתחילת נובמבר זכתה מונטנגרו להישג רב ערך. הנציבות האירופית המליצה שמונטנגרו תזכה לסטטוס של מועמדת לחברות באיחוד האירופי - סטטוס שאליו נכספות מדינות רבות בגוש הקומוניסטי לשעבר.



ואולם בדו"ח של הנציבות נאמר כי אף על פי שמונטנגרו נחשבת לדמוקרטיה פרלמנטרית, שליטתו של הפרלמנט בממשל חלשה. על אף שיש קונצנזוס רחב על המדיניות הכלכלית, הנציבות אינה מסכימה להגדרת מונטנגרו ככלכלת שוק מתפקדת. החששות שהובעו בדו"ח נגעו לחולשות שלטון החוק. "הפגמים בתפקוד המוסדות הדמוקרטיים וביישומה של החקיקה נמשכים. הפרדת הרשויות אינה זוכה לכבוד במקרה של הרשות השופטת. המינהל הציבורי חלש ונגוע בפוליטיזציה רבה.



"החששות העיקריים קשורים לפוליטיזציה של בתי המשפט ולמגרעות בתפקוד רשויות אכיפת החוק, במיוחד בלוחמה נגד פשע מאורגן ושחיתות. החקיקה נגד שחיתות אינה מיושמת באופן עקבי. מניעת ניגודי עניינים ומימון של מפלגות ומסעות בחירות סובלים מבעיות. אין בקרה פנימית על שחיתות והבטחת נשיאה באחריות בגופי המדינה. התחומים העיקריים שסובלים מכך הם מוסדות המס והמכס, המשטרה ובתי המשפט והממשל המקומי. נדרש כוח רצון פוליטי עז כדי לשפר את הביצועים בלוחמה בשחיתות", נכתב.



הדו"ח מציין לחיוב את מצב זכויות האדם במדינה, אם כי מציין שבמונטנגרו יש עדיין אפליה וחופש הביטוי אינו זוכה להגנה טובה. למרות כל זאת, אם מונטנגרו תמשיך במאמציה, היא תעמוד בדרישות האיחוד האירופי בתחומים כמו מיסוי, חינוך וביטחון תוך שלוש עד חמש שנים. עבודה רבה נדרשת עדיין בתחום חופש התנועה לעובדים והון, מידע ומדיה, צרכנות ובריאות. התחומים הבעייתיים ביותר הם החקלאות והפיתוח הכפרי, מדיניות חברתית ותעסוקה, בטיחות במזון, תעסוקה, זכויות יסוד ושיפוט, חירות ובקרה פיננסית, ציין הדו"ח. מונטנגרו תצטרך להתקדם באופן ניכר לפני שייקבע תאריך לדיון בקבלתה לאיחוד.



מילו דז'וקנוביץ', כיהנת כראש ממשלת מונטנגרו כמעט 20 שנה. האם לדעתך דמוקרטיה וכלכלה מפיקות תועלת משלטון ממושך של אדם אחד או מפלגה אחת, או שהן ניזוקות ממנו?



"קשה להגיד מהם היתרונות והחסרונות של מפלגה אחת, או של קואליציה אחת, או במקרה שלי - של אדם אחד. עלינו לקחת בחשבון שמדובר בתקופה מיוחדת שעברה על ארצי. זו היתה תקופה של התפוררות יוגוסלביה. הוצפנו בגל עצום של מהגרים מהאזור, שביקשו מקלט במונטנגרו. בזמן ההפצצות של נאט"ו, 20% מהאוכלוסיה במדינה היו פליטים.



"מונטנגרו נהנית כיום מיציבות ומשלום. היא עומדת בתנאים להגשת בקשה להצטרף לאיחוד האירופי לאחר שקיבלה עצמאות ב-2006. בהתחשב בכל זה, אני חושב שהמשכיות השלטון שלי מהווה יתרון. לפחות היו בה יותר יתרונות מחסרונות. במהלך כל התקופה הזו היו לנו בחירות רבות, כולל בחירות מוקדמות, וליריבים שלי היתה הזדמנות, אבל הם לא הצליחו".



מהם, לדעתך, התחומים שאזרחים של מדינה שעוברת שינויים כה קשים צריכים לבחון על פיהם את המנהיג?



"אני חושב שהציפיות של העם, עד עתה, היו שימור היציבות, הימנעות מסכנות של סכסוכים אתניים ודתיים, שהיו נפוצים בגבולות ארצנו. אנשים רוצים להימנע ממלחמה, והצלחנו בכך. מונטנגרו היא הטריטוריה היחידה ביוגוסלביה לשעבר שבתחומה לא היו מלחמות ב-20 השנים האחרונות. ציפיות האנשים משתנות עכשיו, והם מצפים לשיפור איכות החיים. הם רוצים כלכלה דינמית, צמיחה שתבטיח עבודה, פנסיות שאפשר לסמוך עליהן, הם מצפים לשלטון חוק, לבריאות ולחינוך. ממשלתי מתמקדת בכל. עשינו הרבה בזמן של ארבע שנים וחצי.



"כתוצאה מכך התקדמנו מאוד במאמץ להשתלב באיחוד האירופי ובנאט"ו. אנחנו חלק מתוכנית הפעולה של נאט"ו (nato action plan) - שהוא השלב האחרון בדרך לחברות בה. אני מצפה שמונטנגרו תהיה הבאה להתקבל לנאט"ו. ואני סבור שלפני סוף השנה נקבל מעמד של מועמדת לחברות באיחוד האירופי. מונטנגרו נעה בכיוון הנכון, והאנשים מרגישים את זה".



דז'וקנוביץ' יכול להציג קבלות בדבר התקדמותה של מונטנגרו. על אף שהדו"ח של האיחוד שופך אור על חולשותיה של הדמוקרטיה שם, ודורש התקדמות בתחומים רבים, מדובר במדינה קטנטנה שעשתה כברת דרך מרשימה בעשור האחרון. בזמן שעבר מאז שביקשה עצמאות מסרביה, ועד היום, ארבע שנים לאחר קבלת העצמאות, התמ"ג לנפש כמעט הוכפל, ל-11 אלף דולר; עד המשבר הפיננסי הצליחה המדינה לעבור לעודף תקציב במשך שלוש שנים רצופות, ששיכך במקצת את נזקי המשבר; ובין 2001 ל-2007 זינקה צמיחתה משיעור של כ-1%, לצמיחה של יותר מ-10%.



בכל זאת, המשבר הפיננסי היכה במונטנגרו קשות. התמ"ג שלה צנח ב-7% ב-2009. ההשקעות הזרות קרסו. פודגוריצ'ה, הבירה, נהנתה לפני המשבר משטף של משקיעי נדל"ן זרים, רבים מהם רוסים ובריטים שרכשו וילות ודירות על חוף הים. ואולם ב-2008 המשקיעים האלה נעלמו. השנה כבר החלה התאוששות מתונה. מונטנגרו סובלת מגירעון תקציבי של 4.2% השנה, לאחר שנים של עודף.



אילו צעדים יידרשו מכם כדי לעמוד בתנאי מימון של קרן המטבע הבינלאומית, שעמה הייתם אמורים לערוך שיחות החודש?



"בנקודה זו אנחנו לא מתכננים לקבל מימון מקרן המטבע. היו לנו שיחות עמם בתחילת השנה. בניגוד למדינות אחרות הנמצאות בשכנות לנו, יש לנו אופציות מימון אחרות. בספטמבר גייסנו 200 מיליון יורו בהנפקת יורובונד (אג"ח הנקובות ביורו). הסכום הזה יספיק לטפל בגירעון שלנו. חלק מהכסף אפילו ישמש לתקציב השנה הבאה".



הנפקת האג"ח של מונטנגרו לעשר שנים זכתה להצלחה, אולי בזכות עיתוי שבו המשקיעים, שנרגעו מהמשבר ביוון, לא הספיקו להיבהל מחדש מסימנים למשבר מחודש באירלנד. התשואה ששילמה מונטנגרו היתה 7.85%, לעומת תשואה של 11.9% ליוון ביום ההנפקה, 4.3% לישראל ו-2.3% לגרמניה, שנחשבת ללווה הבטוחה ביותר באירופה. בשיחה עמנו היה דז'וקנוביץ' אופטימי לגבי סיכויי ההתקדמות שלו בחיסול הגירעון.



"אנחנו מצפים שבסוף השנה יהיה הגירעון פחות מ-4% מהתמ"ג. בתקציב ל-2011 התחזית היא לגירעון של 2.5%. שימו לב שבשנתיים לפני המשבר היה לנו עודף תקציבי. זה הקל על מצבנו משמעותית במשבר. אנחנו צופים שב-2012-2013 נחזור לעודף תקציבי. במהלך המשבר נקטנו בצעדים רציניים לקיצוץ התקציב, כולל רפורמות מבניות שתיכננו לפני כן, וקידמנו ייעול ורפורמות ברווחה, בבריאות, בביטוח ובשירות הציבורי. הקפאנו את העלאות השכר במגזר הציבורי. השנה נצא ממיתון בוודאות, ואנחנו צופים לסיים אותה בצמיחה חיובית של 1%. בשנה הבאה צפויה צמיחה יציבה".







ראש הממשלה הצעיר באירופה



דז'וקנוביץ', בן 48, כיהן כראש ממשלה או כנשיא מונטנגרו ברציפות בין 1991 ל-2006, אז פרש לזמן קצר מפוליטיקה לטובת עסקים, לפני ששב לראשות הממשלה ב-2008. הוא נולד בעיר ניקסיק, בנם של שופט ואחות. בנעוריו הצליח לעלות במהרה בסולם הדרגות בארגוני הנוער של המפלגה הקומוניסטית היוגוסלבית, שם גם זכה לכינוי britva ("תער") בשל הסגנון הרטורי הישיר והכוחני שלו. דרך ארגוני הנוער של המפלגה הקומוניסטית הצליח דז'וקנוביץ' להתברג בתפקיד בכיר בסניף המונטנגרי, שם חבר לקומוניסטים ידועים יותר כמו מומיר בולטוביץ', ששימש מאוחר יותר כנשיא, וסבטוזר מרוביץ', ששימש אף הוא כנשיא עד שמונטנגרו הכריזה על עצמאותה. יחד השתלטו השלושה בפועל על מונטנגרו ב-1989 כשהם מסלקים את ראשי המדינה מתפקידם ורוכבים על גליה של מחאה ציבורית והתפרקותה של בריה"מ, בתמיכתו של סלובודן מילושביץ' ושירותי הביטחון שתמכו בפוטש.



ההפיכה, שבמהלכה דז'וקנוביץ' ושותפיו אירגנו הפגנות מול בניין הפרלמנט בבירה שנקראה אז טיטוגרד, הפכה אותו לפנים הציבוריים של דור הצעירים במונטנגרו, שגדל תחת שלטון קומוניסטי אך ביקש להשתחרר. "הם צעירים, הם נאים והם לובשים סוודר", הכריזו העיתונים. בתוך שנה מחילופי השלטון חוסלה שיטת המפלגה האחת, ומונטנגרו נערכה לקראת בחירות דמוקרטיות ראשונות. לאחר שמפלגת השלטון זכתה בניצחון מרשים בבחירות, מונה דז'וקנוביץ' על ידי הנשיא בלטוביץ' באופן מפתיע לראשות הממשלה, כשהוא עוקף אנשי ציבור ידועים יותר. הוא היה בן 29, נטול ניסיון פרלמנטרי וראש הממשלה הצעיר ביותר באירופה, וזאת היתה העבודה הראשונה שלו בשכר.



רבים תהו אם דז'וקנוביץ' יצליח להתמודד עם המורכבות שבניהול מדינה, הן בגלל חוסר הניסיון שלו והן בגלל גילו הצעיר. עם זאת, בין 1991 ל-1998 הוא כיהן בהצלחה בשלוש כהונות רצופות כראש ממשלה, לפני שנהפך לנשיא. דז'וקנוביץ' תמך בהחלטה להשאיר את מונטנגרו כחלק מהפדרציה היוגוסלבית, יחד עם סרביה, לאחר שסלובניה, קרואטיה, מקדוניה ובוסניה-הרצגובינה דרשו את עצמאותן בין 1991 ל-1992. באותן שנים הוא היה שותפו הפוליטי של מילושביץ', וכוחות מונטנגריים אף לקחו חלק במהלך המלחמה במצור היוגוסלבי על העיר הקרואטית דוברובניק, החלטה שעליה התנצל דז'וקנוביץ' שנים לאחר מכן. עד 1997 כבר ניתק דז'וקנוביץ' את קשריו עם מילושביץ' ונהפך ליריבו של הרודן הסרבי, החלטה אמיצה שבעקבותיה ניסה מילושביץ' - שברשותו היו משאבים כלכליים וצבאיים גדולים בהרבה - להדיח את דז'וקנוביץ' מהשלטון ולחנוק את מונטנגרו מבחינה כלכלית. המלחמה גבתה קורבנות בנפש, בהם גם את חיי ראש שירותי הביטחון של דז'וקנוביץ', שנרצח בביתו.



באותן שנים רכשה מונטנגרו את תדמיתה כמרכז של הברחות, פשע מאורגן ושחיתות במגזר הציבורי. יוגוסלביה, שאז כללה את סרביה ומונטנגרו, היתה נתונה לסנקציות בינלאומיות, והסכסוך עם מילושביץ' הוביל להקפאת הסובסידיות הפדרליות. מונטנגרו היתה נתונה במשבר מזומנים, שבמהלכו הברחת מוצרים כמו סיגריות ודלק נהפכה לחלק מאסטרטגיית ההישרדות שלה.



המוצר המוברח הנפוץ ביותר היה סיגריות: מבריחים בינלאומיים היו מעבירים משלוחי ענק של סיגריות, שנרכשו בזול בשווייץ, בבלגיה ובמדינות אחרות, למונטנגרו, ממנה הועלו המשלוחים לסירות מירוץ בנמל באר ונשלחו לאיטליה, שם היתה המאפיה דואגת למכור אותן. מונטנגרו לא הכחישה את קיומם של המשלוחים, אך טענה כי הם היו חוקיים עד שעזבו את שטח מונטנגרו, מאחר שהגיעו ממדינות החברות באיחוד האירופי. העובדה שהן נכנסו לאיטליה באופן לא חוקי, טענה המדינה, לא היתה בעיה שלה.



באיטליה, לעומת זאת, היו שחשבו אחרת, במיוחד לאחר שגילו כי מאפיית הסיגריות גורמת להפסד משוער של 6-8 מיליארד דולר בהכנסות ממסים. ב-2005 קשרה התביעה הציבורית בנאפולי את דז'וקנוביץ' לאנשי הפשע המאורגן וזיהתה אותו כאחד מהמעורבים הראשיים במאפיית הסיגריות הבלקנית, אחד מראשיו של ארגון להברחת סיגריות שפעל בין 1994 ל-2002 בשיתוף פעולה עם המאפיה האיטלקית ועם אנשי עסקים משווייץ. התביעה דרשה את מעצרו, אבל בית המשפט דחה את הבקשה בטענה שדז'וקנוביץ' נהנה מחסינות מתוקף מעמדו כראש מדינה. באפריל 2009 הוסרו כל האישומים נגדו באיטליה.



בספרו "מקמאפיה: פשע ללא גבולות" (ידיעות ספרים, 2009), מתאר העיתונאי מישה גלני את המסלול שעברו הסיגריות שהוברחו דרך מונטנגרו. "התחנה האחרונה של הסיגריות, לפני שהיו מגיעות ליעדן, היתה במונטנגרו", כותב גלני, "משם הן הוכנסו בחזרה לגבולות האיחוד האירופי בסירות מרוץ. הסיגריות האלה היו זולות ב-50% כשנמכרו בשוק השחור באיטליה או בבריטניה. שתי חברות במונטנגרו, שתיהן בשליטתם של דז'וקנוביץ' ושל השירות החשאי, גבו מס בסך 30 דולר על כל תיבה שהועברה דרך המדינה".



דז'וקנוביץ' הודה בעבר במעורבות בהברחת הסיגריות, אך הכחיש בתוקף את ההאשמות כי פעל בניגוד לחוק וטען כי הדבר היה אמצעי הכרחי כדי לשחרר את מונטנגרו מהלחץ שהפעילה עליה סרביה. לפי גלני, ההכנסה השנתית למונטנגרו מסחר בטבק היתה 30 מיליון דולר, והכספים שימשו לשלם את רוב ההוצאות השוטפות של המדינה.



מונטנגרו סובלת מתדמית של מדינה מוכת פשע ושחיתות. כיצד אתם מתמודדים עם זה?



"שחיתות ופשע מאורגן לא ייחודיים רק לנו. זו בעיה גלובלית. יש תפישה שיש יותר פשע באזור שלנו. וזה נכון גם במציאות, כי מדובר במדינות במעבר. במדינות שהיו במלחמה יש קרקע פורייה לאנשים שרוצים להרוויח כסף באופן בלתי חוקי. אבל לגבי מונטנגרו הייתי אומר שההפך הוא נכון. אם הייתי משווה סטטיסטית - יש לנו פחות פשע מבמדינות אחרות באזור. ממשלתנו פועלת בשיטתיות נגד פשע ואיומים על השלום הבינלאומי. יש לנו משטרה יעילה שעובדת בשיתוף פעולה עם האינטרפול והיורו-פול. אנחנו עורכים רפורמות במערכת המשפט.



"באשר לדיווחים שהיינו מדינת מקלט למבריחי סיגריות - אני יכול לומר שזה נופח על ידי התקשורת מסיבות פוליטיות. זה נופח גם על ידי בלגרד ועל ידי אנשים שרצו להוכיח שמונטנגרו לא ראויה להתקיים מבחינה כלכלית, ללא מימון מהברחות".



החברות עם מילושביץ' נופחה



למרות המוניטין של מונטנגרו כמרכז הברחות, זכתה המדינה לתמיכתן של מדינות המערב, בשל התנגדותו של דז'וקנוביץ' למילושביץ'. הוא סיפק מקלט בטוח ליריביו של מילושביץ' והתנגד למסע ההפחדות והאיומים שלו נגדו. "בלחץ אמריקאי, הרפתה התביעה האיטלקית מדז'וקנוביץ'. וושינגטון נזקקה לנשיא מונטנגרו במאבקה במילושביץ'", כתב גלני בספרו. דז'וקנוביץ', מצדו, תמך באופן בלתי מסויג במערב, גם כשמדינות נאט"ו הפציצו מטרות במונטנגרו במהלך מלחמת קוסובו.



היית בן חסותו של מילושביץ'. מה גרם לך לנתק את הקשרים, והאם אתה מתחרט על קשריך איתו?



"החברות שלי עם מילושביץ' נופחה על ידי יריביי הפוליטיים במונטנגרו ובסרביה. מעולם לא התביישתי במעשיי ובפעילותי הפוליטית. בשנות ה-90 מילושביץ' ייצג תקווה לכך שמדינה שהיתה בקשיים תוכל לנקוט מדיניות פעילה יותר.



"הייתי בן 27 ורק נכנסתי לפוליטיקה אז. היתה לנו מטרה לשמר את יוגוסלביה, לערוך רפורמות ולרענן את המערכת שנרקבה זה עשרות שנים - פוליטית וכלכלית. בימים הראשונים של 1994 ערכנו תוכנית כלכלית חדשה במטרה למגר את האינפלציה הטרגית, אבל הוא סיכל אותה. ניתקנו את הקשרים בינינו, והוא עשה ככל יכולתו כדי לבלום את המדיניות שלי ואת עצמאות מונטנגרו. אין לי שום בעיה עם קשריי עם מילושביץ'. האמנו שמילושביץ' רוצה רפורמה ליוגוסלביה, והתברר שזה לא נכון".



לאחר שמונטנגרו הכריזה על עצמאותה ב-2006, פרש דז'וקנוביץ' לזמן קצר מפוליטיקה לטובת עסקים, עד שחזר לתפקיד ראש הממשלה ב-2008. כיום הוא חולם להפוך את המדינה שלו ליעד תיירותי יוקרתי. לשם כך נוצר פרויקט התיירות פורטו מונטנגרו, שמוערך ב-256 מיליון דולר ונועד לפתח את המרינה של מונטנגרו ולהפוך אותה ליעד אהוב על עשירים מכל העולם. כדי למשוך השקעות זרות, הורד מס החברות ל-9% - מהנמוכים באירופה, והמע"מ על מוצרים הקשורים לנמלים הורד מ-17% ל-7% - מהלך שהוביל לגינוי מצד הנציבות האירופית בטענה שאינו תחרותי.



גם כוונותיו השאפתניות של דז'וקנוביץ' למנף את משאבי הטבע של מונטנגרו כדי למשוך השקעות זרות מכל העולם לא עוברות ללא ביקורת. "המדינה כולה עומדת למכירה. מונטנגרו מוכרת את כל מה שיש לה, ולא ברור מה התועלת שיוצאת למדינה מכך", אומר ואניה קלוביץ', העומד בראש הארגון mans, שפועל נגד שחיתות בשיתוף עם ארגון טרנספרנסי אינטרשיונל. את החברה הגדולה במונטנגרו, יצרנית האלומיניום kap, מכרה מונטנגרו למיליארדר הרוסי אולג דריפסקה ב-2005, בעסקה שנותרה מאז שנויה במחלוקת.



תומכיה של הממשלה טוענים כי מדינות קטנות כמו מונטנגרו צריכות לעשות כל שביכולתן כדי למשוך השקעות זרות, בעוד אחרים טוענים כי הדבר משקף את החיבור הבעייתי בין עסקים לפוליטיקה במדינה, חיבור שהוביל לתדמיתה כמדינה עמוסת שחיתות. דז'וקנוביץ', למשל, מחזיק בנתח של 2.8% בפירסט בנק, הבנק השני בגודלו במונטנגרו, בעוד שאחיו אקו מחזיק בנתח של 46% בבנק. ב-2008 חולץ הבנק מקריסה על ידי הממשלה, שהזרימה לו סיוע בסך 44 מיליון יורו. פירסט בנק היה הבנק היחיד במונטנגרו שזכה לסיוע ממשלתי.



נשיא אסטוניה התלונן בריאיון שערכנו אתו שהעולם והתקשורת רואים בכל המדינות הבלטיות מקשה אחת. האם אתה חושב שמונטנגרו סובלת מהשיוך שלה לבלקן, ליוגוסלביה לשעבר?



"הדור שלי הוא דור בעל רגשות חיוביים מאוד כלפי יוגוסלביה. הזמן שהיינו חלק ממנה אינו זמן אבוד - כשהיינו חלק ממנה התפתחנו באופן משמעותי. הייתי אומר שבקרב הדור הצעיר ואולי גם אצל זרים קיימת תמונה שונה של יוגוסלביה. הם מקשרים אותה לטרגדיה המכוערת של מדינה שהתפרקה. ולכן אני משער שיש להם רגשות פחות חיוביים לרפובליקה. אבל מאז מלחמת העולם השנייה ועד שנות ה-90, מונטנגרו נהנתה ממידה רבה של עצמאות ופיתוח".



מדינות בתנופת צמיחה סובלות לעתים קרובות מגידול חד בפערים הכלכליים והחברתיים. אינך חושש מכך?



"למרבה הצער, יש פערים גדלים והולכים, חוסר איזון בחלוקת העושר, שאופייניים לחברה במעבר. כשמחסלים מונופולים של המדינה, או של מפלגה אחת בשלטון, ופותחים את השוק לתחרות חופשית, אנשים שהם יותר מוכשרים, משכילים או נועזים ירוויחו יותר בשלב המוקדם - ונוצרים פערים חברתיים. בקהילות קטנות כמו מונטנגרו ההבדלים בולטים אפילו יותר.



"למרות זאת, כממשלה, אנחנו מאזנים את מדיניות הרווחה שלנו בזהירות, ובמיוחד רגישים לאנשים שנפלו קורבן למעבר בגלל השינויים. דברים שהיו דומיננטיים בתקופה הסוציאליסטית נעלמים, ולעומתם מתפתחים תחומים כמו תיירות ושירותים. אנשים בגיל מתקדם לא מוכנים לעידן החדש. הממשלה רגישה לצרכיהם, אבל לא רוצה להאט את אלה שהפגינו יצירתיות
ותעוזה".



הישראלים מסתערים על מונטנגרו



אף על פי שמונטנגרו אינה מחזיקה שגרירות בישראל, הדבר אינו מונע מממשלתה לחזר אחרי חברות ישראליות לפעול בה. לטענת ראש ממשלת מונטנגרו, אל על וארקיע שוקלות, כל אחת בנפרד, לרכוש את חברת התעופה הלאומית של מונטנגרו, שנמצאת על סף הפרטה. חברת שיכון ובינוי זכתה במכרז לתכנון, להקמה ולתפעול של כביש האגרה במדינה, בהיקף של 1.6 מיליארד יורו. זהו אחד מפרויקטי התשתיות הגדולים בהם היו מעורבות חברות ישראליות.



שיכון ובינוי זכתה במכרז לאחר שהסכם שנחתם בין קבוצה אחרת שהוכרזה בעבר כזוכה במכרז לבין ממשלת מונטנגרו בוטל. הפרויקט - המשותף לחברה הבת של שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות (sbi) ולחברת התשתיות היוונית אקטור - כולל מימון, תכנון, הקמה ותפעול, למשך תקופת זיכיון של 30 שנה. כביש האגרה, הדומה לכביש 6 הישראלי, יחבר בין עיר הנמל באר (bar) לעיר בולג'רה (boljare), הנמצאת על גבול מונטנגרו-סרביה, ואורכו יהיה כ-170 ק"מ.



מכרז כזה דורש סיוע וביטחונות של מוסדות בנקאיים אירופיים כמו ה-eid וה-ebrd, אבל על אף שבניית המעטפת המימונית היתה אמורה להסתיים לפני חודש, הגופים האירופיים לא הצליחו להגיע להסכמה עם ממשלת מונטנגרו - שנתנה ערבויות להכנסות מהפרויקט למשך 30 שנה - ועם שיכון ובינוי. במסגרת ביקורו בישראל, נפגש ראש ממשלת מונטנגרו מילו דז'וקנוביץ' גם עם שרי אריסון. בראיונות לתקשורת במונטנגרו, אמר דז'וקנוביץ' כי התרשם מקבוצת אריסון והביע ביטחון כי יצליחו להשיג את המימון הדרוש להתחלת הפרויקט עד סוף 2010.



במקביל, אל על וארקיע מתכוננות לקרבות אוויר על השליטה במונטנגרו איירליינס, חברת התעופה הלאומית של מונטנגרו. במסגרת הניסיון למשוך משקיעים בינלאומיים מפריטה מונטנגרו בשנים האחרונות חברות ממשלתיות, בהן מונטנגרו איירליינס, בדומה לאופן שבו הופרטה אל על בישראל.



לדברי דז'וקנוביץ', אל על הביעה עניין ברכישת מונטנגרו איירליינס והחליטה לגשת למכרז. בביקורו בישראל, הוא נפגש עם נציגי אל על, שאישרו, לדבריו, כי הם מתכוונים להגיש הצעה לרכישת מונטנגרו איירליינס. ארקיע, שמבקשת להגדיל את דריסת הרגל שלה באירופה, ביקשה גם היא ברגע האחרון פגישה עם דז'וקנוביץ'. ראש ממשלת מונטנגרו נפגש בישראל עם אבי נקש וגדי טפר, מנכ"לי ארקיע, והוא טוען כי גם הם הודיעו שבכוונת החברה לגשת למכרז. לאחר שחברות תעופה רוסית וקפריסאית נסוגו מהמרוץ לרכישת החברה, ייתכן ששתי המועמדות היחידות לרכישה יהיו אל על וארקיע. מונטנגרו איירליינס, שנוסדה ב-1992, מחזיקה בצי של תשעה מטוסים. אל על וארקיע העדיפו שלא להתייחס לדברים.



בנוסף, מנסה ממשלת מונטנגרו לגייס משקיעים נוספים מישראל, במיוחד בתחומי התקשורת, החקלאות והאנרגיה. המדינה, המארחת 1.3 מיליון תיירים בשנה, סובלת ממחסור בחדרי מלון ולכן מתכוונת להזמין חברות תיירות ומלונאים מישראל. בשיחה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, העלה דז'וקנוביץ' גם את האפשרות שגופים ישראליים שירצו להשקיע במונטנגרו יוכלו לגייס משקיעים מוסדיים שמחפשים השקעות אטרקטיביות בחו"ל.