פרופ' למשפטים הפסידה בעליון: תשלם מס על הכנסה מבוררות בחו"ל

פרופסור גבריאלה שלו, מומחית בעלת שם עולמי לדיני חוזים ושגרירת ישראל לשעבר באו"ם, תאלץ לשלם מס על הכנסות שקיבלה בחו"ל כשכר טרחה עבור בוררות שנערכה בשוויץ, בה שימשה כבוררת - כך פסק היום בית המשפט העליון. בכך קיבלו השופטים אדמונד לוי, עוזי פוגלמן ויצחק עמית ערעור שהגיש מס הכנסה - פקיד שומה ירושלים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מינואר 2008.



שלו מונתה על ידי לשכת הבוררות השוויצרית כבוררת בסכסוך בו אחד הצדדים היה חברה ישראלית. הבוררות התקיימה בין השנים 2002-1997, ברובה בשוויץ, כאשר רוב רובן של 38 ישיבות הבוררות התקיימו בציריך, יום אחד בז'נבה ויום אחד בלונדון. פגישה אחת נערכה בישראל.



מפסק הדין עולה כי בדו"ח שהוגש על ידי שלו לשנת המס 2002, היא דיווחה על הכנסה שאינה חייבת במס בישראל בסך של מעל 1.5 מיליון שקל, בגין "שכר בוררות שלא נתקבל בישראל". בעקבות הגשת הדו"ח התנהלו בינה לבין מס הכנסה חילופי דברים, במסגרתם טען מס הכנסה כי הכנסתה מהבוררות בחו"ל הופקה ממשלח יד שבו בדרך כלל היא עוסקת בו בישראל ועל כן חייבת היא במס. שלו לעומת זאת טענה כי אין מדובר בעיסוק שהוא בגדר משלח ידה בישראל, ועל כן פטורה היא מס.



פקודת מס הכנסה קובעת כי יראו כהכנסה מופקת בישראל "רווח או השתכרות שהפיק אדם ממשלח יד שבדרך כלל הוא עוסק בו בישראל".



בבית המשפט המחוזי התקבלה עמדתה של שלו, ונקבע כי שכר הטרחה שקיבלה בגין הבוררות בחו"ל פטורה ממס. על כך ערער פקיד השומה, באמצעות עו"ד קמיל עטילה. לטענתו, משלח היד של שלו בו עסקה באופן שיטתי ונמשך הינו "משפטנית מומחית בתחום דיני החוזים". משפטנות, ככל משלח יד, טומנת בחובה פעילויות והתמחויות שונות, נטען, ועיסוקה כבוררת נכנס לגדר משלח ידה בארץ.



השופט יצחק עמית קיבל את הערעור. "איני שותף לקביעתו של בית משפט קמא כי משלח ידה של המשיבה הוא 'הוראת משפטים'. משלח ידו של אדם אינו נקבע בהכרח על פי העיסוק אליו הוא מקדיש את 'עיקר זמנו' או בהתאם לעיסוק אשר לגביו הוא 'מוכר ברבים', ובמקרה דנן, שלו עסקה דרך קבע בעיסוקים רבים נוספים.



עמית תיאר את שלו בפסק הדין כ"מומחית לדיני חוזים המוכרת לכל פרח משפטים בישראל. בין מגוון עיסוקיה של המשיבה בעבר ובהווה ניתן למנות: הוראה באוניברסיטה העברית ובמכללות בארץ ופעילות כמרצה באוניברסיטאות בחו"ל; כתיבת ספרים ומאמרים ופרסומם; עריכה של פסקי הדין של בית המשפט העליון; השתתפות בוועדות שונות באקדמיה ומחוצה לה; כהונה כדירקטורית, בין היתר בחברת החשמל, כור, מעריב, בית חולים הדסה, חברת דלק, חברת אסם וחברת טבע; כהונה כשופטת בבית הדין לחוזים אחידים ועוד".



לדעת עמית, פרשנות מצמצמת המזהה עיסוק עם "משלח יד" עלולה להביא לתוצאה הפוטרת מחובת תשלום מס נישומים רבים בניגוד לרצון המחוקק "המייצג על פי רוב את השאיפה לסתום פרצות בחבויות המס", ולא להרחיבן.



לדעת עמית, "מכלול עיסוקיה של שלו חרג באופן משמעותי מ'הוראת משפטים', והדבר אף בא לידי ביטוי בעובדה שמרבית הכנסותיה בתקופה הרלוונטית נבעו מעיסוקים אחרים זולת הוראת משפטים. בנסיבות אלה, יש לראות את המשיבה כבעלת משלח יד של 'פרופסור למשפטים'. הגדרה זו, בהיותה רחבה מזו בה נקט בית משפט קמא, משקפת את המציאות באופן מדויק יותר, הן ביחס לשלו והן באופן כללי לגבי אנשי אקדמיה מומחים בתחומם, הנוהגים לעסוק הן בהוראה, הן בפרסום מאמרים וספרים, והן בעיסוקים נוספים הנובעים ממומחיותם, כגון מתן חוות דעת וייעוץ מקצועי".



עמית הוסיף כי העיסוק בבוררות, "הגם שיכול להיות בבחינת משלח יד עצמאי, אינו מחויב להיות כן, ולעתים, ואף נראה כי על פי רוב, עיסוק זה נלווה לפעילויות נוספות בהן עוסק הבורר בשגרת יומו המקצועית". לדבריו, גם עורכי דין רבים מכהנים כמגשרים וכבוררים, ואין חולק כי יש לראות את עיסוקם זה כחלק ממשלח ידם.



"נוכח מכלול עיסוקיה, הקשורים כולם לתחום מומחיותה ולמעמדה כפרופסור למשפטים, דעתי היא כי עיסוקה של שלו כבוררת בחו"ל מהווה חלק בלתי נפרד ממשלח היד בו היא עוסקת בדרך כלל בישראל, וכל ניסיון לבודדו ולראותו כעיסוק עצמאי, לוקה במלאכותיות ואינו משקף נאמנה את המציאות", קבע עמית.



עוד ציין השופט כי שלו לא שילמה על הכנסותיה מהבוררות מס בחו"ל ולמעשה היא זוכה לפטור מלא ממס על הכנסתה זו. "תוצאה זו אינה מתיישבת עם תכליתם של דיני המס". שלו חוייבה בהוצאות המדינה בסך 10 אלפים שקל.