ותודה להורינו שהביאונו עד הדלת

>> לפנינה לדרברג יש שלושה ילדים - כולם בעלי דירות "ולכולם עזרתי לקנות את הדירה", היא מתגאה. "זה טבעי, גם חברים שלי עוזרים לילדים שלהם. אני לא מכירה הרבה זוגות שהצליחו לקנות דירה בלי עזרת ההורים. גם לי ההורים עזרו. כך חונכתי בבית".



נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמנם לא מכיר באופן אישי את פנינה, אבל נדמה שהוא בהחלט מכיר את הלך הרוח שלה ושל בני גילה - שמסייעים לילדיהם לקנות בתים. בשבוע שעבר הפנה פישר זרקור לאחד הגורמים שמותירים את שוק הנדל"ן בישראל חי ובועט, על אף עליית המחירים המואצת: ההורים. במדינות אחרות, אמר פישר, לא נהוג שזוג צעיר ירכוש דירה. אלא שבישראל זה אחרת, כי ההורים משתתפים בקניית הדירה.

ההורים הישראלים לא רק נותנים כסף, אלא מסייעים לזוגות צעירים בדרכים נוספות - לעתים הם מאפשרים לילדיהם הנשואים לגור אצלם בבית ולחסוך את דמי השכירות, או מסייעים בטיפול בנכדים כדי לחסוך בהוצאות המטפלת - הכל כדי שאפשר יהיה לקנות דירה. במלים אחרות: ההורים מתדלקים ומשמנים את גלגלי שוק הנדל"ן.



"אם להורים אין אפשרות לעזור לילדים, מצבם לא טוב", מסבירה פנינה. "אולי בפריפריה הרחוקה הם יכולים למצוא דירה ב-600 אלף שקל, שם הם יכולים לתת סכום התחלתי נמוך ולקחת משכנתא".



אריה (שם בדוי) מאזור המרכז אמנם עוד לא קנה דירה לשתי בנותיו, אבל הוא כבר מתחיל לחשב את הסכומים שייתן לבתו שתתחתן בקרוב. "אנחנו ניתן כ-300 אלף שקל; הצד השני יביא 300 אלף; הזוג יתן עוד 100-200 אלף מחסכונות והשאר במשכנתא ל-25 שנה. זה טבעי שהורים עוזרים לילדים לקנות דירה", הוא מסביר. "מי שאין לו - אין מה לעשות, ומי שיש לו ולא נותן - זה גועל נפש".



הורים וילדים נוהגים לשבת סביב שולחן הסלון ולחבר מספרים שיסתכמו בסופו של דבר בארבעה קירות וגג, רצוי עם נוף. אלא שהמציאות מסתבכת והולכת כשכל שנה היצע הדירות יורד והמחירים עולים.



מנתוני השמאי הממשלתי עולה כי בשנתיים האחרונות עלו מחירי הדירות בישראל בשיעור ממוצע של 24%. בכל רבעון נרשמה עלייה של 2.5%-3.5%. העלייה הגבוהה ביותר היתה בתל אביב - 42%.



"הבן הצעיר שלי קנה את הדירה הראשונה, ארבעה חדרים ברעננה, ב-150 אלף דולר לפני 15 שנה. אם הוא היה מתחתן כיום, הכסף שנתתי לו אז לא היה מספיק לו לכלום", אומרת פנינה. "דירת ארבעה חדרים בהרצליה או ברעננה עולה כיום לפחות 1.6 מיליון שקל".



משכנתא בכל מחיר



גם הקבלנים יודעים מאיזה צד של הצ'ק מרוחה החמאה. "ככל שהאזור יקר יותר, שיעור העזרה של ההורים גבוה יותר", מספר דרור תורן, סמנכ"ל שיווק בחברת הנדל"ן אמריקה ישראל. "למשל, בפרויקט שלנו בפתח תקוה מחיר ממוצע של דירת ארבעה חדרים הוא 1.4 מיליון שקל, ואילו דירה בפרויקט בהרצליה עולה 2.5 מיליון. ברור שהזוג בהרצליה זקוק לסיוע גדול יותר מההורים, אבל גם בפתח תקוה ההורים צריכים לעזור, כי גם אם הזוג לוקח 900 אלף שקל משכנתא, הוא עדיין צריך להביא חצי מיליון שקל מהבית".



יזמי הנדל"ן אמנם לא מבצעים סקרים ואין זה מעניינם לבדוק כיצד הזוגות מממנים את הדירה, אבל תחושות הבטן של תורן מצביעות על כך שרבע מרוכשי הדירות במחירים סבירים נעזרים בהורים. בדירות יקרות יותר השיעור עולה למחצית מהזוגות.



תורן מתאר למעשה שוק שנושם את החמצן שמספקים ההורים של הרוכשים. גם עמוס דבוש, סמנכ"ל שיווק בחברת י.ח דמרי, מסכים: "לדעתי, 60% מהזוגות הצעירים נעזרים בהורים באופן משמעותי בקניית הדירה הראשונה".



"גם פעם ההורים היו עוזרים לילדים ברכישת דירה", אומר דבוש, "אבל אין ספק שככל שרמת המחירים עלתה - העזרה של ההורים נהפכה משמעותית והכרחית יותר. לדוגמה, עד לפני שנתיים דירה באשקלון עלתה 600 אלף שקל - מספיק שכל צד נתן 70 אלף שקל והזוג הביא 100 אלף שקל, ועם משכנתא אפשר היה לקנות דירה. כיום דירה כזו עולה 900 אלף שקל. זה עוד 300 אלף שקל שצריכים להגיע מאיפשהו".



כלומר, הגענו למצב שגם מי שמביא 200 אלף שקל מכל צד לא יכול לקנות דירה?



דבוש: "בהוד השרון, לדוגמה, מחיר דירת ארבעה חדרים הוא לפחות 1.6 מיליון שקל, וגם 400 אלף שקל מההורים לא מספיקים. גם אם לזוג יש חיסכון של 200 אלף שקל, הוא יצטרך לקחת מיליון שקל משכנתא".



ואיך זוג שלוקח כיום משכנתא של מיליון שקל יוכל בבוא היום לעזור לילדים שלו?



"אני לא רואה איך זה קורה - אלא אם יהיו תוכניות חיסכון מיוחדות או אם הם יתעשרו באופן פתאומי".



"חסכנו 15 אלף שקל בחודש"



אריק (32) ונועה (32) גנות



מצב משפחתי: נשואים + בת בדרך



עיסוק: היי-טק (שניהם)



הדירה: ארבעה חדרים בגבעתיים



מחיר הדירה: 2.4 מיליון שקל



זה אמנם קשה, אבל מתברר שגם בישראל יש זוגות צעירים שמצליחים לקנות דירה בעצמם - בלי עזרת הלוטו או הימורים בבורסה, אלא באמצעות עבודה מכניסה.



אריק ונועה גנות הם זוג שכירים היי-טקיסטים שהצליחו לרכוש דירה בלי עזרת ההורים ובלי משכנתא מנופחת. לא רק זה, אלא שמדובר בדירה שנקנתה בתחילת 2010, כשהמחירים כבר היו בשיא. פרט נוסף שהופך את הסיפור יוצא הדופן הזה ללא ייאמן ממש - הם רכשו דירה בלב היקר של אזורי הביקוש: גבעתיים.



"התחתנו לפני קצת יותר משנה והחלטנו שאנחנו רוצים לקנות דירה", מספר אריק (32). "כשחזרנו מירח הדבש קנינו דירת ארבעה חדרים מיד שנייה בגבעתיים ב-2.4 מיליון שקל. רוב התשלום היה מכסף שהצלחנו לחסוך במשך השנים כשכירים, ולקחנו גם משכנתא קטנה. שנינו ממלאים תפקידים בכירים יחסית ויש לנו משכורות טובות. אנחנו עובדים מגיל צעיר יחסית - אני עתודאי ונועה ממר"מניקית - אז היה לנו הרבה זמן להרוויח ולחסוך, עוד לפני שנהפכנו לזוג".



את המלה "חסכנו" לא שומעים הרבה בישראל, הרי התרגלנו כבר לשמוע על זוגות שבקושי סוגרים את החודש. אבל במקרה של אריק ונועה מדובר בחיסכון של יותר ממיליון שקל. "אני חושב שחסכנו בערך 15 אלף שקל בחודש במשך הרבה שנים", אומר אריק. ולא, הם לא מוותרים על הנאות החיים - נוסעים לחו"ל פעם או פעמיים בשנה ("חלק מהפעמים זה בגלל שנועה זכתה בכל מיני דברים מטעם האוניברסיטה, או כעובדת מצטיינת"), אבל לא מוציאים על "שטויות", כדברי אריק: "אף פעם לא הוצאנו יותר מדי כסף על דברים כמו נעליים ובגדים".



למה לא פניתם להורים?



"אם הייתי צריך, הייתי נשאר לגור בשכירות עוד שנתיים-שלוש או לוקח משכנתא קצת יותר גדולה לפני שהייתי פונה להורים".



אבל גם אריק ונועה מבינים שהם זוג חריג. "להורים של חלק גדול מהחברים שלנו יש הרבה כסף, והם קנו להם את הדירה או עזרו להם באופן משמעותי. יש לנו זוג חברים אחד שמתכנן לקנות דירה לבד, אבל הם גרים בחיפה - אז באופן יחסי זה קל. יש עוד זוג שלדעתי לא קיבל כמעט עזרה מההורים וקנה דירה לא גדולה בנתניה עם משכנתא לטווח רחוק מאוד".



עם קצת עזרה מסבא



ניל (36) ועליזה (27) גילמן



מצב משפחתי: נשואים + 2



עיסוק: ניל בסוכנות היהודית ועליזה נותנת שירותי מזכירות ותעסוק בקרוב בתיווך נדל"ן



הדירה: חמישה חדרים בירושלים



מחיר הדירה: 2.25 מיליון שקל



יש זוגות שמצליחים לרכוש דירה לא זולה עם עזרה קטנה מהחוש היזמי שלהם: ניל ועליזה גילמן קנו לפני שלושה חודשים דירת חמישה חדרים עם יחידת דיור נוספת בשכונת ארמון הנציב בירושלים, תמורת 2.25 מיליון שקל. המטרה: להחזיר קצת מההוצאה על הדירה באמצעות שכירות.



"הדירה שקנינו לא היתה בתקציב שלנו", מודה ניל, "אבל הבנו שאנחנו יכולים להחזיר חלק ניכר מהמשכנתא באמצעות השכרת יחידת הדיור, וזה עוזר לנו מאוד. יחידת הדיור היא החלום שלי. בשלב הזה, כשיש לנו רק שני ילדים, אנחנו משכירים אותה. אבל כשהמשפחה תגדל אני אוכל להכניס אותה לתוך הדירה כדי שיהיה מספיק מקום לכל בני המשפחה. בטווח הרחוק יותר יהיה אפשר להפריד שוב את יחידת הדיור משאר הדירה וליהנות מהשכירות".



אלא שניל ועליזה לא היו יכולים לקנות את הדירה הזאת בלי עזרת ההורים ברכישת הדירה הראשונה שבה גרו. ניל (38) הוא יליד בריטניה שעלה לישראל לפני 14 שנה מטעמי ציונות, ועובד במחלקת העלייה בסוכנות היהודית.



אשתו עליזה, בת 27, עלתה לישראל מארה"ב לפני 13 שנה. כדי לממן את הדירה החדשה מכרו בני הזוג דירת 3.5 חדרים בשכונת בקעה בירושלים, שניל רכש עוד כשהיה רווק. "זה היה בעיתוי טוב. ב-2004, לפני שהמחירים התחילו לעלות, רכשנו דירה תמורת 900-850 אלף שקל", הוא אומר.



הדירה הראשונה, שהיא בעצם המנוף לעסקה הנוכחית, נקנתה עם משכנתא קטנה יחסית ועיקר המימון הגיע מירושה שהשאירו סביו של ניל. את הדירה בבקעה הם מכרו ב-1.65 מיליון שקל ואת הפער בין שתי הדירות הם השלימו באמצעות משכנתא.



מה היה קורה אם לא היתה לך הירושה?



ניל נאנח. "זו שאלה ממש טובה". הוא עוצר וחושב, ואז אומר: "זה ממש קשה לחסוך את הכסף הראשוני. אני מניח שהיה לוקח לי הרבה יותר שנים עד שהייתי יכול לחסוך את ההון רק כדי לחשוב על דירה ראשונה".



ומה עושים חברים שלכם?



"בתור בריטי מנומס אני לא שואל. אני מניח שלחלק מהחברים שלי יש עזרה ממקור כזה או אחר".



"אמא נתנה 300 אלף שקל"



שרון לדרברג (43)



מצב משפחתי: רווקה + 1



עיסוק: מנהלת אדמיניסטרטיבית ברשת ש.ל.ה של שירותי בריאות כללית



הדירה: שלושה חדרים בהרצליה



מחיר הדירה: 1.25 מיליון שקל



אחרי שנולד בנה הבכור החליטה שרון לדרברג, אם חד-הורית, שהיא רוצה לעזוב את דירת השיכון בהרצליה הירוקה שבה גרה. "זה היה בקומה שלישית בלי מעלית ורציתי לשדרג", היא מספרת. "ראיתי דירות יד שנייה נוראיות. יום אחד קיבלתי מנשר על פרויקט חדש - פרויקט נוטן של חברת אמריקה ישראל בהרצליה הירוקה. הלכתי והתרשמתי שזה אזור מגורים נחמד ומתפתח, והחלטתי ללכת על זה".



הדירה ששרון קנתה עלתה לה כ-1.25 מיליון שקל. היא מכרה את דירת השיכון בכ-950 אלף שקל, ואת הפער בין שתי הדירות - 300 אלף שקל - השלימה אמה, פנינה לדרברג, כך ששרון לא היתה צריכה לקחת משכנתא. בינתיים, עד שהדירה תהיה מוכנה, היא עברה לגור אצל אמא שלה - וגם זה חיסכון כספי לא מבוטל.



גם את הדירה הראשונה רכשה שרון בעזרת אמה: חלק קטן מהסכום היה מחיסכון שהיה ברשותה, אך עיקר הכסף הגיע מאמא שלה. שוב, ללא משכנתא. ללא העזרה הזו שלה, שרון מודה שלא היתה מסוגלת לקנות דירה, "על אחת כמה וכמה שאני אם חד הורית ומפרנסת יחידה".



לשרון שני אחים צעירים ממנה. גם הם קנו דירה לפני יותר מעשר שנים, האחד ברעננה והשני בראשון לציון. האחים לא קיבלו את אותם הסכומים מאמא. שני האחים אפילו היו צריכים לקחת משכנתא כדי לקנות את הדירה, אבל הם מפרגנים לשרון. "היא אם חד-הורית ומצבה קצת יותר קשה, אז מן הסתם היא צריכה את העזרה שלי יותר", מספרת פנינה.



מאיפה הכסף לכל העזרה הזו?



פנינה: "בעלי נפטר לפני 26 שנה, כשהילדים עוד היו קטנים. היה לנו עסק עצמאי ומצבנו הכלכלי בזמנו היה טוב, וגם קיבלתי ירושה קטנה. בנוסף, כשבעלי נפטר נפתחה קופת גמל שהחלטתי לחלק אותה בין הילדים".



"ההורים שלנו בעצמם לא גומרים את החודש"



מזי (31) ושלומי (31) לוי



מצב משפחתי: נשואים



הדירה: בשכירות, ביפו



דמי שכירות חודשיים: 2,500 שקל



מזי לוי דואגת. היא ובעלה שלומי לא יודעים מה לעשות: בעל הבית שלהם, בדירה ביפו ד', מתכוון להעלות להם את שכר הדירה ב-700 שקל מ-2,500 שקל ל-3,200 והם לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. "זוגות צעירים רבים תקועים כמונו. המחירים נהפכו להיות בלתי נורמליים בגלל הביקושים העצבניים", היא אומרת. "אם לא נקים עכשיו קול צעקה, בסופו של דבר יהרגו אותנו. אין לנו דרך להתמודד, והתוצאה תהיה שצעירים רבים ידרדרו לפשע".



בני הזוג לוי, שניהם בני 31, רצו מאוד לרכוש דירה אבל זה בלתי אפשרי מבחינתם. "הצלחנו לחסוך 40 אלף שקל ואנחנו אמורים לקבל עוד 200 אלף מירושה, אבל זה מתעכב", היא מספרת. "הלכנו לבנק לבקש משכנתא, ואישרו לנו משכנתא של 200 אלף שקל. מה אנחנו יכולים לעשות עם סכום כזה? אפילו חדר אי אפשר לקנות בזה, וגם לא דירה בדימונה. אולי חדר בדימונה. בשביל לקבל 800 אלף שקל הבנק דורש הון עצמי של 400 אלף שקל, ומאיפה נביא את זה? איך אנחנו יכולים לחסוך סכום כזה?"



פישר אמנם הצהיר כי ההורים שמממנים את דירות הילדים אשמים בזינוק במחירי הנדל"ן, אבל מזי לא מבינה על מה הוא מדבר. "לרובנו אין הורים שיכולים לתת כסף", היא אומרת. "להמון זוגות שנמצאים במצב שלנו יש הורים שבעצמם בקושי גומרים את החודש, אז איך הם ייתנו לילדים מאות אלפי שקלים?"



לוי מספרת כי בשלב מסוים הם שקלו לעבור לפריפריה: "לא היה לנו אכפת לקנות בית בכל מקום, אבל העבודות שלנו באזור המרכז, ואין לי אופציה ללכת מכאן. אנחנו הדור שמשלם מס הכנסה ומממן את המדינה, אנחנו לא צריכים להיתקל בכאלה חומות".