שר התקשורת לרשות ההגבלים: הכריזו על הסלולר קבוצת ריכוז

>> שר התקשורת, משה כחלון, פנה ביום שישי האחרון לממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, וביקש ממנה להכריז על חברות הסלולר כקבוצת ריכוז - מה שייתן לרשות סמכויות לפקח על חברות הסלולר כאילו הן מונופול.



פנייתו של כחלון היתה בעל פה ותלווה במכתב רשמי שיישלח בשבועות הקרובים ממשרד התקשורת לרשות ההגבלים, ובו דרישה להכריז על ענף הסלולר כשוק אוליגופוליסטי. הרקע לפניית כחלון הוא מה שהגדיר בכיר במשרד התקשורת כ"זעם גדול" על התנהגות חברות הסלולר, במיוחד בשבועות האחרונים.

בשבוע שעבר הגישו חברות הסלולר עתירות לבג"ץ נגד רפורמת הורדת הקישוריות. הגשת העתירות של סלקום ופרטנר נעשתה באותו היום ובאותה שעה - מה שהוגדר על ידי כחלון כ"מוזר", היות שנאסר על החברות לתאם מהלכים ביניהן. פלאפון הגישה את עתירתה יום אחד מאוחר יותר. ואולם מה ששבר את גב הגמל היתה העלאת התעריפים של חברות הסלולר (פרטנר החודש, סלקום בדצמבר ופלאפון בינואר) שנחשפה ב-themarker - מהלך שבוצע, כרגיל, במועדים סמוכים ובשיעורים דומים על ידי שלוש החברות.



לרשות ההגבלים נתונה סמכות לטפל במונופול מובהק, כזה שמחזיק בנתח שוק של 50% או יותר. במידה פחותה, נתונה בידי הרשות סמכות לטפל ב"קבוצות ריכוז" - ענפים שבהם יש מיעוט שחקנים והתנהגות מונופוליסטית גם בלי שליטה של שחקן אחד בענף, בדומה לשוק הסלולר שמתחלק שווה בשווה בין שלוש חברות (סלקום, פרטנר ופלאפון). בהקשר זה, המהלך של כחלון מגיע בתזמון נוח לרשות, היות שבשבוע הקרוב תעלה בכנסת הצעת חוק בקריאה ראשונה לתיקון חוק ההגבלים העסקיים. מטרת החוק היא לחזק את הסמכות ויכולת הביצוע של הרשות מול "קבוצות ריכוז". משרד התקשורת תומך בחוק.



"תבנית התנהגות עוקבת" ו"מחירים לא תחרותיים"



תיקון חוק ההגבלים העסקיים לעניין קבוצות ריכוז ישפר את יכולת האכיפה של הרשות לגבי חברות הסלולר, אך הוא נוגע לשווקים נוספים כמו משק הגז, הדלק וענף הבנקאות.



דברי ההסבר לתיקון החוק רומזים כמעט במפורש להתנהגות של חברות הסלולר, שמעלות תעריפים בכל שנה בתאריכים ובשיעורים דומים: "ראוי כי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח 1988, ייתן מענה לתופעה של השוק האוליגופוליסטי. נהוג לכנות שוק כאוליגופוליסטי אם הוא נשלט על ידי מספר מצומצם של פירמות גדולות. במצב זה, מחד גיסא, אף אחת מאותן פירמות גדולות אינה שולטת בשוק לבדה. מאידך גיסא, אין מדובר בשוק אוטומיסטי, שכן כוח השוק מרוכז בידי מספר מצומצם של גופים. ככל שהשוק ריכוזי או אוליגופוליסטי יותר, כך קיימים בו יותר מאפיינים של שוק מונופוליסטי, וגדלה הנטייה לניצול לא יעיל של המשאבים הכלכליים. שוק אוליגופוליסטי מתאפיין גם בהתנהגות מקבילה של אותם גורמים כלכליים בודדים השולטים בו, וזאת גם אם אין ביניהם הסכם מפורש לעשות כן. בדרך כלל הוא שמכתיב את קצב עליית המחירים בשוק וכל האחרים 'מתיישרים' על פיו.



"אחת מהנגזרות של 'התנהגות מקבילה' היא התנהגות של תמחור מקביל שמשמעותה העלאת מחירים על ידי אחד המתחרים, שזוכה לחיקוי ועקיבה מצד המתחרים האחרים, וזאת גם בלא שמתקיים הסדר כובל", נכתב בדברי ההסבר לתיקון החוק. "כך מתקבעת במשך הזמן תבנית התנהגות עוקבת של עסקים הפועלים בשוק ומונהגים בפועל מחירים לא תחרותיים בכל השוק הרלוונטי.



"הוראות החוק כנוסחו כיום אינן נותנות מענה מספק לתופעה זו, ולכן מוצע ליתן לממונה על ההגבלים העסקיים, כפי שמקובל בעולם, כלים וסמכויות כדי שיוכל לטפל בה, ובכלל זה סמכות ליתן הוראות להסיר חסמי כניסה או חסמי מעבר, או להקל בהם, אם כתוצאה מקיומה של קבוצת ריכוז או התנהגותה נפגעת התחרות בין חברי קבוצת ריכוז באחד העניינים המנויים".