>> נטלי ראזונמי בת 20 מטירת הכרמל, לומדת כיום בשנה השלישית באוניברסיטה העברית במסגרת התואר הראשון שלה באנגלית, כשהחוג המשני שלה הוא לימודים רומניים ולטינו אמריקאיים.
בתקופת הלימודים היא מקבלת גם את הכשרתה כמורה מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה ומלמדת אנגלית בתיכון בירושלים. בסיום שנת הלימודים הנוכחית היא תשתלב כמורה באחד מבתי הספר בפריפריה. היא השתלבה במסלול לאחר שאותרה מתאימה אליו כשבעצמה היתה תלמידה בכיתה י"ב.
"יום אחד פשוט התקשרו אליי והציעו לי להשתלב במסלול הזה", היא אומרת. "זה נשמע לי מאוד אטקרטיבי מבחינת התנאים ומאוד משמעותי מבחינת השירות הצבאי, וגם בהמשך בחברה".
סביר להניח שתלמידים שמסיימים את שנתם האחרונה במערכת החינוך לא ימהרו להתחייב להיות מורים בהמשך חייהם, אך ראזונמי אומרת כי "אם אתה יודע שאתה רוצה להיות מורה המסלול ממש מתאים. תמיד ידעתי שאני אוהבת ללמד ולהסביר והייתי מעבירה שיעורים פרטיים, אבל לא חשבתי ללמוד הוראה כמקצוע, בעיקר כי התנאים בעבודה נחשבים לא טובים. אבל ברגע שהתנאים טובים, ותומכים בך זה שינה לחלוטין את זווית המחשבה שלי. בנוסף זה מסלול שיש בו שליחות וזה מאוד חשוב. אנחנו לא מלמדים במרכז אלא בפריפריה וזה משמעותי ומאתגר".
את לא חוששת שהגיל הצעיר שלך יהווה מכשול בהמשך הדרך?
"לדעתי זה יתרון כי סיימנו לא מזמן את התיכון וקל לנו להבין את הקשיים בגיל הזה. יכול להיות שיש לנו יתרון מסוים גם על פני מורים יותר ותיקים, כי אנחנו קצת מכירים את מה שעובר על התלמידים ויכולים להבין אותם אפילו בלי מלים".
כיום ראזומני מלמדת אנגלית באחד התיכונים בירושלים, במסגרת שיעורי העשרה בנוסף ללימודים הרגילים. "אם אתה מקרין סמכות ומעביר את השיעור באופן מקצועי התלמידים לומדים לכבד אותך בלי להסתכל על עניין הגיל. אנחנו עוברים סדנת הוראה ומתחילים להשתלב בהוראה לאט לאט".
"זה מסלול עם שליחות וזה הכי חשוב"
ליאור דטל
21.11.2010 / 7:02