>> מאחורי הקלעים נמשכו בירושלים בשבוע האחרון הלחצים בעניין התיקון לחוק כרטיסי האשראי של משרד האוצר. התיקון צפוי לבטל את הבלעדיות של חברת ישראכרט בסליקת כרטיסיה - כך שכל חברת כרטיסי אשראי תוכל לסלוק כרטיסים אלה.
מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר, ויו"ר ישראכרט, אירית איזקסון, עלו בשבוע שעבר לירושלים ונפגשו עם כמה שרים. לפני שבועיים ביקש השר מיכאל איתן דחייה בהצבעה על הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה. מאז נפגש איתן עם נציגי החשב הכללי במשרד האוצר לשמיעת עמדתם בנושא.
"זהו שוק חשוב מאין כמוהו ברמה הצרכנית. אין לי שום ספק שהחוק יקדם את התחרותיות בתחום כרטיסי האשראי והנהנים העיקריים יהיו העסקים הקטנים בישראל", אומר החשב הכללי, שוקי אורן, ל-themarker.
מדוע דווקא העסקים הקטנים ייהנו ממנו?
"לעסקים הקטנים אין כוח מיקוח מול חברות כרטיסי האשראי. כיום, חלק לא קטן של בתי העסק הם לקוחות שבויים של החברות הסולקות את עצמן".
הטענה של ישראכרט היא שאין קשר בין הצעת החוק למחירים לבתי העסק, שכן רמת המחירים שלה נמוכה.
"הצעת החוק תוביל לכך שהעמלה לבתי העסק תרד, אני אומר את זה באופן חד משמעי. מי שטוען אחרת - זורה חול בעיני הציבור".
היקף הרכישות בכרטיסי אשראי הגיע ב-2009 ל-160 מיליארד שקל, כלומר, על כל חיסכון של 0.1% בעמלות בית העסק יחסכו העסקים 160 מיליון שקל בשנה, שיישארו בידיהם ולא יעברו לחברות כרטיסי האשראי.
פתיחת שוק הסליקה לתחרות צפויה לפגוע בישראכרט - ולכן היא נאבקת בה. כיום, כל חברות כרטיסי האשראי סולקות גם את כל כרטיסי האשראי שמנפיקות המתחרות, למעט שלושה כרטיסים שנסלקים רק על ידי החברה שהנפיקה אותם: אמריקן אקספרס וישראכרט שנסלקות על ידי ישראכרט לבדה, ודיינרס שנסלקת על ידי ויזה כאל. ואולם, בעוד נתח שוק הסליקה של דיינרס ואמריקן אקספרס קטן (4% ו-5% בהתאמה), ישראכרט הוא כרטיס נפוץ יותר (17%).
מכיוון שישראכרט אינה מאפשרת למתחרות לסלוק את הכרטיסים שהנפיקה, בעלי עסקים המעוניינים להעניק שירות ללקוחות בעלי כרטיס ישראכרט חייבים לחתום על חוזה עם ישראכרט כחברה סולקת - אחרת מחזיקי ישראכרט לא יוכלו לשלם באשראי. במצב זה יש לישראכרט כוח רב מול בתי העסק. ב-2005 אף הוכרזה החברה מונופול בשוק הסליקה של כרטיסים מסוג ישראכרט ומסטרקארד.
הנפגעים העיקריים הם בתי עסק קטנים באזורי הפריפריה, שבהם השימוש בכרטיסי ישראכרט נפוץ יותר ונתח השוק של החברה גבוה יותר. גובה עמלת בית העסק נגזר מגובה העמלה הצולבת שגובות חברות כרטיסי האשראי זו מזו. העמלה הממוצעת של בתי העסק היא 1.3%, אך העסקים הקטנים בפריפריה משלמים עמלה ממוצעת של 2% לפי הנתונים שעלו בדיונים בכנסת.
לפי הצעת החוק, כל מנפיק גדול, שמחזיק ב-10% או יותר מכרטיסי האשראי בישראל, יחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקות שבוצעו באמצעות הכרטיסים שלו. אם ההצעה תאושר, יוכלו בתי העסק לבחור בין חברות שונות גם לסליקת ישראכרט, והדבר יפחית מכוחה - בעיקר משום שבעל עסק לא יהיה יותר מחוייב להתקשר עמה.
במשרד האוצר מציגים נתונים על גובה העמלה הצולבת בשנים האחרונות, ועל פי הנתונים שבידיהם - שנאספו מבנק ישראל - באמצע 2009 גבתה ישראכרט את עמלת בית העסק הממוצעת הגבוהה ביותר מבין הכרטיסים הנפוצים בסליקה של כרטיסי ישראכרט - כ-1.35%.
ואולם, הממוצע מושפע מהחברות הגדולות, כמו חברות הדלק ורשתות המזון הגדולות. לחברות אלה יש כח מיקוח מול חברות האשראי, והן מצליחות להוריד את עמלת בית העסק. לעומת זאת, לעסקים הקטנים אין יכולת לנהל משא ומתן מול חברות כרטיסי האשראי, ולכן הם משלמים את עמלות בית העסק הגבוהות יותר. מכיוון שכל עסק שרוצה לכבד את כרטיס ישראכרט חייב להתקשר עם חברת ישראכרט - שכן רק היא סולקת את כרטיסיה - בית העסק לא יכול לבצע מול שלוש חברות כרטיסי האשראי מעין מכרז או לנסות להתמקח עמן על ההצעות.
כרסום ראשון בהצעת החוק
ישראכרט מעלה שורה של טענות נגד הצעת החוק - בראשן שתוביל לפגיעה בקניין הרוחני ובמותג הישראלי שפיתחה במשך השנים. ככל הידוע, בחוות דעת של משרד המשפטים נקבע כי הטענות של ישראכרט בדבר פגיעה בקניין רוחני שאותן מעלה ישראכרט נגד החוק לא יעמדו במבחן בג"ץ. גם החשב הכללי אורן דוחה את טענות ישראכרט בעניין זה. "אין כאן פגיעה במותג של ישראכרט", אמר. "גם היום הלקוח לא יודע מי סולק את כרטיס האשראי שלו. כלומר, גם אם השוק ייפתח לתחרות מבחינת הלקוח לא ישתנה דבר כאשר הוא מסתכל על המותג ישראכרט. ישראכרט מבצעת כאן קשירה מטעה, מכיוון שהמותג שלה תלוי בהנפקת הכרטיסים".
מי שעוד הסתובבו במסדרונות בירושלים בשבוע שעבר היו נציגי חברות כרטיסי האשראי העולמיות - מסטרקארד העולמית וויזה אירופה. בתחילה התנגדה ויזה אירופה להצעת החוק, מכיוון שבין יתר הסעיפים בה נקבע שהפיקוח על הבנקים יהיה מוסמך להחליט על גובה העמלה הצולבת. בוויזה אירופה, המיוצגת על ידי עו"ד יוסי לוי ממשרד עו"ד לוי מידן ושות', התנגדו לקביעת שיעור העמלה בחקיקה על ידי הרגולטור האחראי על יציבות הבנקים. הסעיף בחקיקה עורר שאלות גם מצדה של מסטרקארד העולמית. לכן, בהצעת החוק של משרד האוצר שונה סעיף זה - הרגולטור שלו תהיה הסמכות לקבוע את גובה העמלה הצולבת יהיה הממונה על הגבלים עסקיים, והוא יעשה זאת לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים.
בעקבות שינוי זה בהצעת החוק הסירו חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות את התנגדותן להצעת החקיקה, וכעת פרט לחברת ישראכרט אין מתנגדים לחקיקה. בקרב הרגולטורים תומכים בהצעה משרד האוצר, משרד המשפטים, בנק ישראל ורשות ההגבלים העסקיים. בקרב חברות כרטיסי האשראי תומכות בה החברות הבינלאומיות והחברות המקומיות לאומי קארד וכאל. כמו כן תומכים בה ארגונים המייצגים עסקים קטנים, שיהיו הנהנים העיקריים מהצעת החוק.
מישראכרט נמסר בתגובה: "המותג נבנה בעמל רב במשך שנים. אנו מצפים מהרגולטורים במדינת ישראל להגן על המותג הישראלי ולדאוג שלא ייפגע מגזירות לא חוקיות וחד צדדיות".
"חוק כרטיסי האשראי יסייע לבתי העסק; מי שטוען אחרת - זורה חול בעיני הציבור"
מאת אתי אפללו
21.11.2010 / 7:02