הגיעה להנפקה עם אות קין על מצחה

>> "זו היתה הנפקה שלא כדרך הטבע" - כך הגדיר ביום שישי פעיל בשוק ההון את הניסיון של מודו לגייס כסף בשוק ההון ישראלי. הגופים המוסדיים הישראליים לא ידעו כיצד לעכל את מודו.

בעיני רבים נראתה מודו כחברה שמפתחת מוצר סלולרי המעודכן לתחילת העשור הקודם. כאשר המשקיעים המקומיים מסתובבים כשבכיסם מכשירי אייפון, אנדרואיד ובלקברי, קשה לשכנע אותם לשים את כספם על חברה הפונה לשווקים מתפתחים, שבהם הצרכים שונים לחלוטין. אך למייסד מודו, דב מורן, היתה בעיה קשה אף יותר כאשר ניסה לשכנע את המשקיעים לרכוש את מניות החברה. מודו הגיעה למשקיעים כשעל מצחה היא נושאת אות קין של כישלון המודו 1.



"מודו אינה מסוכנת יותר מחברת ביו-טק או חברת נפט, אך כשמשקיע לוקח על עצמו סיכון רב, הוא נרתע מכישלונות העבר של חברה. אף חברת ביו-טק לא מנפיקה לאחר שכבר נכשלה בפיתוח מוצר", אומר אותו גורם פעיל.



ייתכן כי ההוגנות של מורן היא ששיחקה נגדו. מורן לא הסתיר מהמשקיעים את הכישלון של מודו 1, ואף לא הקטין מחשיבותו. כמו כן, העובדה כי מורן בעצמו ביחד עם שלושה גופים נוספים הלוו למודו 20 מיליון דולר תמורת ריבית שנתית גבוהה של 25%, העלתה את רף החששות בקרב המשקיעים. הם שיערו כי אם בעל החברה גובה ריבית כל כך גבוהה, כנראה שגם הוא מבין את הסיכון הגלום בה.



גורם אחר בשוק ההון אמר כי מורן לא היה אגרסיבי מספיק. הוא מזכיר את מקרה הנפקת אלעד קנדה שהושלמה בקושי בסוף אוגוסט. שוק ההון לא רצה לרכוש את המניות של החברה, אך בעל המניות הגדול, יצחק תשובה, דחף חזק. כאשר טייקון כמו תשובה, שהמניב לגופי ההשקעה המקומיים הרבה מאוד דמי ניהול, מקדם הנפקה - המוסדיים קונים. גם מורן מנהל הרבה כסף פרטי באמצעות גופי השקעה מקומיים, אבל הוא לא היה אגרסיבי מספיק כדי ללחוץ עליהם לרכוש את מניות מודו.



"אני לא מבין מדוע שוק ההון הישראלי קונה מניות של חברות נדל"ן הפעולות ברומניה, ולא מוכן להשקיע בהיי-טק המקומי", אומר מורן. באותה נשימה הוא משבח את הבורסה המקומית ואת החתמים, שניסו בכל כוחם לגרום להצלחת ההנפקה.