מודו של דב מורן נכשלה - תעשיית ההיי-טק הישראלית הפסידה

>> קו פרשת המים בחייה הקצרים של מודו עובר באוקטובר 2008. עד אותו חודש, היתה מודו חברת הטכנולוגיה המחוזרת ביותר בישראל. היה לה כל מה שנדרש כדי לסמנה כהבטחה גדולה: שוק גלובלי עצום המציג שיעורי צמיחה פנומנליים, יזם רב פעלים שאסף סביבו את המבוקשים והטובים מבין עובדי התעשייה, מוצר חדשני שהצליח לגרות את דמיונם של רבים - והרבה-הרבה כסף מקרנות הון סיכון, שעמדו בתור כדי לקחת חלק בהבטחה של תעשיית ההיי-טק הישראלית.



ייתכן כי השיא של מודו הגיע הרבה לפני שהחברה השיקה את המוצר הראשון שלה. באי תערוכת gsma בברצלונה, שנערכה בפברואר 2008, הופתעו לראות קבוצה של כ-200 צעירים שוטפת את האולם המרכזי כמו גל ענק. לבושים בחולצות טי-שירט שחורות עם לוגו בולט של מודו, משכו עובדי החברה את תשומת לבם של כל מנהלי התעשייה הבכירים, שרק חיפשו את הטרנדים הבולטים. ההחלטה לשכור מטוס שלם ולהטיס את מרבית עובדי החברה ליום בודד בברצלונה היתה כנראה אחד מתרגילי יחסי הציבור הטובים שביצעה מודו מעודה. עד תום התערוכה ידע מרבית עולם הסלולר מי היא החברה הקטנה מכפר סבא שרוצה ליצור חוקים חדשים בעולם מכשירי הסלולר.

בהמשך 2008 החברה המשיכה לרכוב על גל אהדה אדיר וגייסה ממשקיעים 65 מיליון דולר. הכסף זרם כמו מים והמשקיעים נישבו בחלום שמכרה החברה. "שוק מכשירי הסלולר הוא שוק אדיר ממדים. אם מודו תצליח לנגוס ממנו אחוז או שניים, אנחנו כבר נמכור במיליארדים", אמר למשקיעים היזם הכריזמטי של החברה, דב מורן. אך כאמור, אז הגיע חודש אוקטובר שבו השתנה מזלה של החברה מקצה לקצה. השווקים נפלו, ברזי האשראי נסגרו, ומודו נדרשה לעמוד על רגליה ולהמיר את החלום ששיווקה למשקיעים למזומנים בשורת ההכנסות. כאן היא נכשלה.



הכישלון של מודו נובע מאלמנטים רבים, שהמרכזי ביניהם היה ניהול כושל המהול בהרבה מזל ביש. שנתיים של מאבק הישרדות קשה הסתיימו ביום חמישי האחרון, כאשר מורן כינס את 127 עובדי החברה והודיע להם שהוא מרים ידיים. החברה לא הצליחה לגייס את הכסף שנדרש לה כדי להמשיך ולחיות במתכונתה הנוכחית.



המשתמשים סונוורו מהאייפון



"הסברתי לעובדים את המצב. אמרתי להם כי אני אבין אם יתחילו לחפש לעצמם עבודה חדשה. הבהרתי להם כי גם את הגרוע מכל נעשה בצורה נכונה והוגנת. לא יקרה מצב שבו ידפוק על דלת החברה עורך דין ויגיד שהכל שלו. הם יקבלו את כל המגיע להם", אמר מורן ביום שישי האחרון בשיחה עם themarker. באשר לעתידה של החברה, מורן סירב עדיין להגיד נואש. "נחשוב על כיוונים כיצד ניתן להמשיך הלאה", אמר.



כנראה שהכישלון הגדול של מודו היה בעיתוי הגעתה לשוק. בשעה ששוק הסלולר היה בעיצומה של אחת המהפכות הגדולות ביותר שאירעו בעולם הטכנולוגיה מעולם, שהכניסה את האינטרנט לסלולר, הגיע מודו עם מכשיר שהתאים להתלהבות של העשור הקודם. "היה לנו רעיון טוב. הקונצפט היה גדול, אך היינו רחוקים מהיישום שלו. חשבנו כי נוכל לפתח סביב המכשיר שלנו מערכת (אקו-סיסטם) של מכשירים משלימים (ג'קטים) וטעינו", אומר מורן.



הסיבה לדחייה הגורלית בהשקת המוצר נבעה, בין היתר, מקריסתה באוקטובר 2008 של חברת התוכנה סקיימובייל, שפיתחה עבור מודו את מערכת ההפעלה שלה. מודו נאלצה לגייס לשורתה 37 עובדי החברה הקורסת ולפטר כ-54 מעובדיה. במקביל, מודו לא הצליחה לשכנע חברות אחרות לפתח את הג'קטים שעליהם התבסס המודל העסקי הייחודי שלה. היא נאלצה לפתח יותר ויותר ג'קטים בעצמה כדי לנסות ולהתניע את השוק הזה, אבל המוצרים שהצליחה להוציא תחת ידה היו חלשים ולא אטרקטיביים בעיני משתמשים, שבשלב זה כבר סונוורו מהאייפון ועולם האפליקציות האינטרנטיות שנוצר סביבו. כאשר המוצר סוף-סוף יצא לאוויר העולם ביולי 2009, כבר לא נמצאו חברות סלולר שיתמכו בו. סלקום, טלקום איטליה וווימפלקום הרוסית הפנו למודו 1 את הגב.



מורן מכה על חטא ואומר כי היה צריך לזנוח את הקונצפט המקורי של מודו 1 מוקדם הרבה יותר. "התמקדנו יותר מדי בייצור המכשיר ובהשלמת החורים במערכת ההפעלה. באותו זמן היינו צריכים להתחיל לפתח את הדור הבא של המכשירים. לא עשיתי זאת, וכאן היתה הטעות שלי".



ב-2009 אכן זנחה החברה את הקונצפט המקורי שלה, אך כנראה שזה היה כבר מאוחר מדי. בעיני המשקיעים היא פיספסה את ההזדמנות היחידה שלה וכך דבקה בה תדמית הכישלון. החל מאוקטובר 2008 המומנטום בתוך החברה היה שלילי. הפיטורים של 54 עובדים היו גל ראשון. במהלך השנה שלאחר מכן נטשו את החברה סמנכ"לים רבים והתחושה היתה כי מי שיכול - נוטש את הספינה הטובעת.



מודו שינתה את המודל העסקי שלה ופיתחה שני טלפונים חדשים, שאינם נסמכים על עולם הג'קטים שלא התפתח עבור מודו 1. שני המכשירים הנוכחיים של החברה, מודו t ומודו w, פונים לפלח שוק גדול מאוד, המרוכז בעיקר בשווקים מתפתחים כמו הודו סין וברזיל.



"פיתחנו מוצר חדשני ושונה ממה שקיים בשוק המכשירים הבינוני, שמתאים לרובד השוק שנמצא מתחת לסמארטפונים היקרים, אך מעל המכשירים הזולים שנמכרים ב-30 דולר. השוק במדינות מתפתחות צמא למוצרים מהסוג הזה. בשוק המכשירים העולמי, נתח השוק של היצרנים הקטנים הולך וגדל, בעוד שנתח השוק של הענקים כמו נוקיה הולך ופוחת. יש מקום ליצרנים קטנים כמו מודו", חוזר מורן על נאום השכנוע שנאם פעמים רבות בחודשים האחרונים בפני משקיעים בישראל. במסגרת האסטרטגיה החדשה, חתמה מודו על הסכם עם מיקרומקס, מפיצת מכשירי הסלולר השלישית בגדולה בהודו. הסכם זה צפוי להזניק את המכירות של מודו לכ-10 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה. אך כנראה שהמשקיעים לא התרגשו מכך (ראו תיבה).



ההתרגשות חלפה



מיומה הראשון נבנתה מודו כחברה גדולה. היא מעולם לא היתה באמת סטארט-אפ. הפרופיל התקשורתי הגבוה של מייסדה וההצלחה המוכחת של מורן באמ-סיסטמס, איפשרו לו לגייס כסף רב בתחילת הדרך. מודו גייסה ממשקיעי הון סיכון, ממלווים וממורן עצמו סכום גבוה של כ-124 מיליון דולר. עיקר הגיוס נעשה על בסיס החלום המקורי של החברה (ראו תיבה), ולפי שווי גבוה יחסית של יותר מ-100 מיליון דולר.



קרנות ההון סיכון כבר לא הסכימו להמשיך ולממן את החלומות של מורן, שנאלץ לפנות לאפיקים אלטרנטיביים. "אף קרן הון סיכון לא תבצע השקעה בחברה שהשווי שלה כבר יותר מ-100 מיליון דולר. היינו צריכים מימון ביניים עד שנתחיל לייצר הכנסות ולעמוד בזכות התזרים שלנו, אך בישראל אין גופים שממנים חברות בשלב כזה", מלין מורן על עומקו הרדוד של שוק ההון הישראלי. "ניסינו לעניין את קרנות פימי וויולה של כרמל ונצ'רס, אך לא נוצרו התנאים הרלוונטיים", אומר מורן.



גורם בתעשיית ההון סיכון רומז כי הסיבה שמורן לא הצליח לגייס מקרנות אלה נעוצה ברצון שלו להמשיך ולשלוט בחברה. מורן הוא בעל המניות הגדול במודו, עם 36% מהמניות. השקעה מהותית נוספת בחברה היתה מדללת את שליטתו בה וכן מכניסה לדירקטוריון החברה גורם דומיננטי, שירצה להתערב יותר בניהול ולהכווין את החברה לרווחים כבר בטווח הקצר. לדברי המקור, מורן העדיף לנסות לגייס כסף מגופים מוסדיים ומהציבור כדי לשמור על השליטה שלו על דרכה העסקית של החברה. החלטה זו מסתמנת כהחלטה השגויה האחרונה של מורן במודו.



למרות הכישלון של מורן, רבים המפרגנים על המבקרים. במשך השנתיים האחרונות נלחם מורן עם כל שהיה לו כדי שמודו תישרד לאחר קריסת הקונצפט המרכזי של החברה. הוא השקיע במודו את כל מרצו, שמו הטוב וחלק גדול מכספו האישי. הוא הוביל אחריו עובדים רבים, משקיעים ואף לקוחות גדולים כמו סלקום, שנסחפו אחר החזון והאישיות שלו. בשום שלב הוא התחמק מאחריות, ובמשברים הרבים שפקדו את החברה הוא שינן פעם אחר פעם את המשפט "הכישלון הוא שלי". תמימותו זו, היא גם שעמדה בעוכריו כאשר נתקל בשוק ההון הישראלי, הדורש קצת יותר אגרסיביות.



אך הכישלון של מודו הוא לא רק הכישלון של מורן. מזה כמעט עשור שהכלכלה הישראלית לא הצליחה להרים חברת טכנולוגיה גדולה בעלת דומיננטיות גלובלית המעסיקה אלפי עובדים ורושמת הכנסות של מיליארדים. כישלונה של מודו מגביר את החששות כי המשק הישראלי ושוק ההון שלו, אינם ערוכים להצמיח חברות מסוג זה.