עיריית ת"א, ביה"ס מקווה ישראל ופרופ' מור-יוסף יתבעו מיליוני שקלים מהמדינה בגין הפקעת קרקע בת"א

בית המשפט העליון פסק כי עיריית תל אביב, מנהל בתי החולים עין כרם והר הצופים, פרופ' שלמה מור-יוסף, ובית הספר החקלאי מקווה ישראל יצטרפו כנאמנים על קרקע בחוף ימה של תל אביב בשטח של כ-14 דונם.



לפי פסיקת בית המשפט העליון, הנאמנים החדשים מצטרפים לנאמנת נוספת, האגודה למלחמה בסרטן, ויוכלו לתבוע פיצויי הפקעה מהמדינה הנאמדים בעשרות מיליוני שקלים.







מדובר בקרקע יקרה מאוד בתל אביב שמיקומה מדרום לדולפינריום ובקרבת מסגד חסן בק. על חטיבת הקרקע נמצא כיום חלק מפארק צ'רלס קלור, מלון דייויד אינטרקונטיננטל, חלק מחניון, חלק מרחוב קויפמן, תחנת דלק וחצר בית המלון דן פנורמה.



המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, והשופטים עדנה ארבל ואשר גרוניס ביטלו בפסק הדין החלטה קודמת שקיבל בית המשפט המחוזי וקבעו כי לקרקע יתמנו ארבעה נאמנים. בתוך כך, נדחתה פסיקת בית המשפט המחוזי לפני כשנתיים, שקבע כי לקרקע תירשם נאמנת יחידה, האגודה למחמה בסרטן בלבד.



עניינו של התיק הוא בהקדש חיים נייגו שמשתרע על פני כ-14 דונם על חוף ימה של תל אביב. ההקדש שנוצר בשנת 1895 על ידי נייגו לצורך ריפי עניים חולים. במסגרת שטר ההקדש מונו בזמנו ארבעה נאמנים: מנהל בית הספר מקווה ישראל, החכם באשי של ירושלים, יו"ר העדה האשכנזית בירושלים, והרב הראשי של יהודי צרפת אולם בפועל, מי שטיפל בענייני ההקדש עד לסגירת בית החולים שפעל במקום בשנות ה-20 של המאה הקודמת, היו נציגי ועד הקהילה היהודית ביפו, כיום עיריית ת"א-יפו.



במהלך שנות ה-60 של המאה שעברה הופקע שטח ההקדש על ידי המדינה ובשנות ה-80 הופקעה חלק מהקרקע גם על ידי עיריית תל אביב. לבית המשפט המחוזי הוגשו בזמנו מספר בקשות להתמנות כנאמנים להקדש בין היתר גם על- הרב הראשי הספרדי שלמה עמאר. בקשת עיריית תל אביב להתמנות כנאמן נדחתה באותו פסק הדין, בין היתר, מהטעם שלא ניתן ללמוד שהעירייה היא שניהלה את הקרקע בזמן יצירת ההקדש או בשנים שלאחר מכן. גם הרב עמאר נפסל בזמנו בטענה שלא יוכל לשמש כנאמן בתפקיד ציבורי והיועץ המשפטי לממשלה לא יאשר את המינוי מחשש מניגוד עניינים אפשרי. לצורך כך, הסכים בית המשפט העליון בפסיקתו כעת, למנות כמייפה כוח של הרב עמאר את פרופ' מור-יוסף.



את בקשת רשות הערעור הגישה עיריית תל אביב באמצעות עו"ד אילן שרקון, המתמחה בנדל"ן ויואב קוק ממשרדו. לדברי שרקון, לפסק הדין משמעות כלכלית גדולה מאוד בכך שהנאמנים החדשים שמונו לקרקע יוכלו לתבוע פיצויים מהמדינה כמי שהפקיעה את מקרקעי ההקדש.



חוות דעת שמאית שהוכנה לאגודה למלחמה בסרטן בשנת 2003 העריכה את שווי פיצויי ההפקעה בקרקע בסכום של כ-50 מיליון שקל - בהתאם להפקעה שנעשתה משנות ה-80, ללא תוספת הצמדה וריבית. עו"ד אסף פוזנר, שותף במשרד כהן וילצ'ק קימחי שייצג את האגודה למלחמה בסרטן מציין כי במידה שיצליחו לבטל חלק מההפקעה שנעשתה לצרכי ציבור ולהתייחס לקרקע כפרטית ולעסקים הפרטיים שהוקמו בה, אז היקף הפיצויים יעלה בהרבה. "פיצויי ההפקעה בתיק עשויים לעלות דרמטית אם מתייחסים להפקעה שנעשתה בשנות ה-60 ולא בשנות ה-80. כמו כן, אם נצליח לבטל חלק מההפקעה שנעשתה לצרכי ציבור ולהתייחס לנכסי ההקדש שהוקמו עליו עסקים פרטיים".



הליך קביעת הפיצויים ואישורו בבית המשפט עשויי לקחת זמן רב אך בסיומו יופקדו הכספים אצל הנאמנים ואלה יקבעו יחדיו מה השימוש שיעה בהם. הערכות הן כי הם ייועדו להקמת בית חולים למיעוטי יכולת.