מזכ"ל ה-OECD: "המשבר הכלכלי הוא כמו מגפה"

מזכ"ל ה-OECD אנחל גוריה השווה את המשבר הכלכלי למגפת האבולה ואמר כי "עד שאתה מבין שנדבקת אתה כבר צריך לכרות רגל או זרוע". לדבריו, רוב העולם יצא מהמשבר, אך נותר עםם חובות

אשר שכטר ואורה קורן

העולם מתאושש מהמשבר הכלכלי החמור ביותר של דורנו, אך "סכנת ההתפשטות של המשבר הנוכחי היא כמו אבולה. עד שאתה מבין שנדבקת, אתה כבר צריך לכרות רגל או זרוע", כך אמר היום מזכ"ל ה-OECD, אנחל גוריה, בפאנל שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה. הפאנל עסק בנושא ההתפתחויות בכלכלה העולמית, והשתתף בו נגיד בנק ישראל סטנלי פישר.

גוריה אמר כי "אני זוכר שהאירופים אמרו שהמשבר הוא בעיה אמריקאית. עד שהם סיימו לומר זאת, הם נדבקו בעצמם. לאחר מכן מדינות הים התיכון טענו שזאת בעיה של העולם האנגלו סקסי, ועד שהם סיימו לומר זאת הם נדבקו בעצמן". גוריה הזהיר מפני בעיית הגירעונות שעמם מתמודדות המדינות המפותחות, במיוחד המדינות המצויות במשבר חובות באירופה.

לדברי גוריה, "אנחנו מבינים כעת שיצאנו מהמיתון. ייצבנו את המערכת הפיננסית, אבל כעת אנחנו סובלים מחובות עצומים. יש לנו גירעונות שצפויים להצטמצם מרמה של כ-12%-11% כיום ל-3%-4% ב-5-6 השנים הקרובות. עם זאת, עלינו להמשיך באותו זמן את תהליך עידוד הצמיחה הכלכלית. עלינו להפסיק לצבור חובות. זה נראה כמו סתירה, וזאת אכן סתירה במובן מסוים, אם אתה לא מטפל בגירעון לא תוכל לצמוח בטווח הארוך".

"יצאנו מהמיתון, והכלכלה העולמית צומחת. עם זאת, צמחנו בקצב מהיר יותר קודם, וכעת אנחנו נמצאים בחלקה החלש של ההתאוששות. אנחנו לא צומחים מהר מספיק כדי להחזיר את כל המשרות שנאבדו במהלך המשבר. 16-17 מיליון בני אדם במדינות ה-OECD איבדו את עבודתם במהלך המשבר, חצי מהם בארה"ב", אמר גוריה. לדבריו, "לא נראה שנצא מהצמיחה הבינונית הזאת בעתיד הקרוב. זה חשוב גם לכלכלה הישראלית, משום שהיא תלויה בביקוש העולמי לדברים שהיא מייצרת".

בהתייחסו לישראל, אמר גוריה כי "הגירעון שלכם נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, אתם צוברים חובות בקצב נמוך מהממוצע, ובסך הכל ההשפעה של המשבר על האבטלה בישראל הייתה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD. האם זה מספיק? לא".
"על מדינות כמו ישראל עלינו לפעול לפי המוטו של אוויס: 'אנחנו מספר 2, לכן אנחנו עובדים קשה יותר'. לישראל, כפי שאנחנו רואים אותה, יש מספר אתגרים שעומדים בפניה: אחד מהם הוא הגברת התחרותיות והצמיחה. אתם משתפרים, אבל עליכם להמשיך. הסוגיה השנייה היא השילוב של 1.5 מיליון ערבים וחרדים בשוק העבודה. אחרת, הם יכבידו על ישראל. כמו כן, עליכם להשקיע בחינוך, במחקר ופיתוח, בחדשנות, אותם דברים שאחרי התאוששות הכלכלה העולמית נחזור לעסוק בהם", אמר גוריה.

עוד בוואלה!

כל מה שצריך זה חמש דקות: 5 עיצובי שיער פשוטים ומושלמים

לכתבה המלאה

"ישראל פיתחה מגזר פרטי דינמי ביותר"

בהתייחסו למשבר החובות באירופה, אמר גוריה כי "בגלל שכל כך הרבה יצוא, משרות והון נאבדו במהלך המשבר, כולם ממהרים להתאושש ותהיה תחרות אדירה על צמצום ההפסדים האלה". גוריה הזהיר כי הדבר עלול להוביל למדיניות מגן (פרוטקציוניזם), שבמסגרתו מדינות כמו סין ישמרו על שער המטבע שלהן נמוך באופן מלאכותי כדי לקדם את היצוא. "הריביות בארה"ב ובאירופה אפסיות, לכן מדינות כמו מקסיקו, סין והודו, בהן הריביות גבוהות יותר, לוות ממדינות כמו ארה"ב ומשקיעות את הכסף אצלן, ובכך יוצרות בועות חדשות".

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר במהלך הכנס כי "ישראל הייתה במצב טוב כשנכנסה למיתון העולמי, אולי באחד מהמצבים הטובים ביותר שבו הייתה כלכלת ישראל אי פעם. צמחנו במשך חמש שנים בקצב של 5% מדי שנה, גם בשנת 2006, למרות מלחמת הלבנון השנייה. היה לנו עודף תקציבי שהגיע מעל ל-4%-5% מהתמ"ג, ועדיין יש לישראל את העודף הזה. לכן משבר החובות לא הגיע לישראל".

לדברי פישר, "הייתה לנו מערכת בנקאית במצב חזק מאוד, עם רגולטור חזק מאוד שדאג לשמור על חוזקה של המערכת. משקי הבית בישראל, למרבה ההפתעה, מחזיקים ברמת חובות נמוכה בסטנדרטים בינלאומיים. הדבר החשוב ביותר הוא שישראל פיתחה במשך השנים מגזר פרטי דינמי ביותר. למרבה ההפתעה של רבים, בעת פריצתו של המשבר העולמי הייתה כלכלה איתנה".

"לא נקטנו במדיניות של הרחבה כמותית, כמו מדינות רבות, משום שהממשלה לא הצליחה להעביר את התקציב באותה תקופה. הגירעון עלה מ-2% מהתמ"ג ל-5.5% מהתמ"ג בגלל הירידה בהכנסות ממסים, אך לא הגדלנו את ההוצאות הממשלתיות. לא ידענו באותה תקופה שנצא מהמשבר בצורה טובה כפי שיצאנו ממנו", הוסיף פישר.

פישר הוסיף כי "יצאנו מהמשבר מהר, אך כעת עלינו להסתכל קדימה ולשקול כיצד מנהלים את הכלכלה שלנו בתקופה שבה הכלכלה העולמית נמצאת במצבה הנוכחי. הכלכלה העולמית לא נמצאת במצב גרוע כמו שאנחל אומר, משם שיש את סין ואת הודו שצומחות, וב-2011 הצמיחה במדינות ה-OECD תהיה 2.8%. המצב לא גרוע, אבל הוא לא טוב. עלינו לנהל את המדיניות בזהירות רבה ולדאוג שלא ניקלע לצרות פיננסיות - לכן אנחנו מתמקדים כל כך הרבה בשוק הדיור - ולוודא שמגזר היצוא לא ייקלע לבעיות נוספות. אם יהיה צורך, נמשיך להתערב בשוקי המט"ח".

"להתכנון עכשיו למשבר הבא"

"יהיה משבר נוסף, תמיד יש. הוא לא יהיה אותו דבר. עלינו להתכונן כבר עכשיו, כדי שנוכל להיות מוכנים למשבר הבא. בטווח הארוך יש לנו בעיות, כמו שמירה על קצב הצמיחה הנוכחי ושימור רמת ההון האנושי של ישראל. מדינות ללא יוזמה וללא הון אנושי הן לא כל כך נפלאות. עלינו לנהל את היתרונות שלנו היטב", אמר פישר.

אנחל גוריה, מנכ"ל הארגון המדינות המפותחות, הבהיר כי הוא תומך במיסוי בגז לטובת הדורות הבאים, וישמח לשתף פעולה במסירת נתונים לישראל על הנהוג במדינות שונות. ממשלת ישראל תוכל לבחור את המדיניות הטובה שתתאים לה. כך אמר מנכ"ל הארגון במיפגש בהתאחדות התעשיינים בראשות שרגא ברוש.

"ברור שאני מסכים למיסוי, השאלה מה כולם עושים ולמה ישראל צריכה להיות שונה. למה שהציבור בישראל לא יחלוק את העושר של הנפט כשהוא שייך לכולם? בכל עולם, כשנותנים זכיון לגילוי גז, יש דרכים שונות לחלוקת העושר הזה", אמר גוריה.

לדבריו, מדינות נוטות לשנות מיסוי ולראייה, הן מפחיתות מס יחידים ומס חברות. בעניין מיסוי תגליות אנרגיה, ישנם כמה משטרים. "מה נכון לישראל? אני אומר, בואו נתבונן מה עשו מדינות אחרות ונראה מה נדרש ורצוי בישראל. תקבעו כללים, וכמו שנאמר באחד הסרטים 'אתם תבנו אותם והם כבר יבואו'. זה הדבר הכי חשוב באחריות בין דורית. זה רציני וחשוב וחמור ובעל השלכות גדולות. אם אתם צריכים נגישות למידע שיציב את זה על בסיס השוואתי, נהיה חלק מהמהלך בישראל. זו המשמעות של צירופכם ל-OECD. עליכם לקחת נשימה עמוקה ולעשות את זה בזהירות. יש לכם לצורך זה ועדה של אנשים שאינם פוליטים. אנחנו זמינים לתרום חלקנו במידע אם תבקשו. נשמח לעשות זאת", אמר גוריה.

בנוסף, אמר גוריה כי הארגון יבחן את מה קורה בעולם ובישראל לגבי השאלה, אם חברות השקעה גדולות צריכות להחזיק בחברות פיננסים גדולות. "נספק ניתוח אנליטי של המשק בנושאים כמו מימון עבור הסקטור הפרטי והשוני בין חברות ניהול, פיננסים ואחזקה. זה קורה בכל העולם, שחברות השקעה מסתכלות על חברות פיננסים ובנקים להשקעה. נתבונן גם מה קורה בישראל בעניין", הוסיף גוריה.

"בעיה של הצלחה"

עוד אמר גוריה כי הארגון יבחן גם את שוק הנדל"ן הישראלי, המתנהג בצורה הפוכה לנדל"ן העולמי. "זו בעייה של הצלחה. בכל מקום בעולם סובלים מירידות מחירים וכאן יש עלייה. זה מזין אינפלציה, אבל אולי זה עדיף על המקרה האחר. יש כאן גם עניין של תכנון קרקעות".

לדבריו, ה-OECD יהיה פלטפורמה לרפורמות העיקריות של ישראל. בעוד כשבוע תתכנס בפריז ועידה שתדון בדרכים ליישום רפורמות ממשלתיות, אתגר שהפך קשה יותר בעקבות המשבר.
גוריה הוסיף, כי בין האתגרים הנוספים שעומדים בפני ישראל, נמצאים גם טיפול בעוני ואינטגרציה חברתית של קבוצות כדוגמת ערביי ישראל, האורתודוכסים הבדואים והאתיופים. "יש כאן עושר שניתן לנצל ולהפוך למשהו פרודוקטיבי. זו הזדמנות שיש למעט מאוד מדינות", אמר בהתייחסו לפוטנציאל כח העבודה שאינו מנוצל.

גוריה הוסיף, כי ישראל התמודדה טוב ממדינות רבות עם המשבר העולמי, ועתה עליה להבטיח בדרכים יצירתיות את המשך הצמיחה. לדבריו, ישראל לא תוכל לבסס את הצמיחה על השוק העולמי, שנמצא בהאטה, ויהיה עליה למצוא מחוללי צמיחה בשוק המקומי.

"עבדנו קשה ב-OECD כדי שזה יקרה כי רצינו שישראל תהיה חברה בארגון. חשבנו שנוכל להינות מחברותה של ישראל. המעבר שלה מכלכלה חקלאית לכלכלת היי טק וטכנולוגיה ירוקה בדור אחד הוא דרמטי ומעיד על היכולות שלה כחברה. הוא גם מוכיח שאתם כממשלה יודעים להחליט על מדיניות ולקדם אותה. זה משהו שנוכל ליבא מכם ולהעביר לכמה חברות בארגון", אמר גוריה.

לדבריו, התרשם מהנתונים הכלכליים של ישראל. "ככלכלה קטנה הגבתם היטב למשבר הכלכלי והפגנתם צמיחה גבוה, אבטלה נמוכה וחוב נמוך יחסית. המספרים יפים והדבר היחיד שאני יכול לומר זה המשיכו כך, כי המשבר אינו מאחורינו". המשבר הותיר צלקות בכלכלות אחרות דוגמת צמיחה נמוכה, אבטלה וגרעון תקציבי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully