לאחר שבועות של הכחשות כי היא זקוקה לסיוע, ממשלת אירלנד הודיעה ביום ראשון בלילה כי תפתח במו"מ רשמי מול האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית לגבי חבילת סיוע כלכלית. פרטי חבילת הסיוע והיקפה עדיין לא גובשו, אך גורמים באיחוד האירופי העריכו כי תנוע סביב 100 מיליארד יורו.
"התוכנית תטפל באתגרים התקציביים של כלכלת אירלנד באופן החלטי על בסיס התיקון התקציבי השאפתני והרפורמות המבניות המקיפות", מסרה הממשלה.
"מרכיב מרכזי בתכנית יהיה תמיכה במהלך ארגון-מחדש מקיף ושיקום חוסנה הפיננסי של מערכת הבנקאות האירית", מסרה הממשלה.
אירלנד הודיעה כי הסיוע ימומן משתי קרנות של גוש היורו - מנגנון הייצוב הפיננסי האירופי וקרן היציבות הפיננסית האירופית - לצד תמיכה מקרן המטבע הבינלאומית והלוואות מצד חברות אינדיווידואליות באיחוד האירופי.
אירופה תומכת בבקשה
שרים מהאיחוד האירופי בירכו על החלטת אירלנד לבקש סיוע. "השרים מסכימים עם הנציבות ועם הבנק המרכזי של אירופה על כך שהסיוע לאירלנד נחוץ לשמירה על היציבות הפיננסית באיחוד האירופי ובגוש היורו", הודיעה מועצת שרי הכלכלה והפיננסים של האיחוד האירופי (ecofin).
ממשלת אירלנד תתווה אסטרטגיה לצמצום תקציבי בהיקף של 8.25 מיליארד דולר ב-2011 על מנת להפחית את הגירעון ל-3% מהתמ"ג עד 2014, מסרה הממשלה.
מקרן המטבע הבינלאומית ומהבנק המרכזי של אירופה נמסר בתגובה כי הן תומכות בהחלטת אירלנד לבקש סיוע.
מוקדם יותר ביום ראשון אמר שר האוצר של אירלנד בריאן לניהן כי ימליץ לממשלה לבקש סיוע, אך הוסיף כי ארצו זקוקה לפחות מ-100 מיליארד יורו.
"סאנדיי טיימס" דיווח כי במסגרת חבילת הסיוע, תידרש אירלנד להעלות מיסים ולהגדיל את הנתח שבו מחזיקה הממשלה בבנקים הגדולים.
אחד התנאים השנויים במחלוקת לחבילת הסיוע הוא העלאת מס החברות באירלנד ל-15% לעומת 12.5% כיום, לפי "טיימס". תנאי נוסף שעשוי להיכלל בחבילת החילוץ הוא מס רכוש של כ-500 יורו על בתים ומס על העשירים ביותר באירלנד, לדברי העיתון, אשר העריך כי בריטניה תתרום כמה מיליארד ליש"ט לחבילת החילוץ.