אחרי כשבע שנים של פיתוח עצמאי של מערכות הליבה של הבנק, פונה בנק לאומי לאפיק חדש. הבנק יצא באחרונה במכרז להקמת מערכת פיקדונות המבוססת על מוצרים של ספקיות תוכנה, בשונה מתכנונו המקורי של פרויקט חרמ"ש, פרויקט שדרוג המערכות שביצע הבנק בהשקעה של כ-400 מיליון שקל. עלות הקמת מערכת ניהול הפיקדונות הממוחשבת צפויה להסתכם ביותר מ-100 מיליון שקל.
בימים אלה נבחנות בבנק לאומי שתי הצעות שהעפילו לשלב הגמר במכרז להקמת המערכת. ההצעות שהעפילו לשלב הגמר הן אלה של טלדור וחברת אינפוסיס ההודית, ושל מערכת iflex של אורקל שתציע ככל הנראה פרויקט משותף עם חברת hp. בנוסף להצעות אלה, הוגשו לבנק שתי הצעות נוספות, ביניהן הצעה של חברת sap שלא עלתה לשלב הגמר.
לפרויקט חרמ"ש, אחד מפרויקטי המחשוב הגדולים שבוצעו בישראל, היסטוריה ארוכה. ועדה שהקים הבנק ב-1996 החליטה על הצורך בחידושן של מערכות המחשוב בבנק. היקפו של הפרויקט, כמו גם היעדרן של מערכות מוכנות מתאימות בשנים ההן, גרם ללבטים רבים. הסוגיה המרכזית ביותר אליה נדרש צוות התכנון נגעה לבחירה בין שני מסלולים שונים בתכלית - בחירה במוצר מדף מוכן או בפיתוח עצמי. ההחלטה נפלה לבסוף על פיתוח עצמי, זאת תוך התבוננות בפרויקט מקביל שבוצע בבנק דיסקונט (פרויקט אופק), ובחוסר בשלותם של המוצרים המוכנים שהיו קיימים אז בשוק.
ההחלטה עצמה התקבלה בעצתן של חברות ייעוץ שונות, אך עוררה לא מעט אי נחת. לפחות יועץ אחד של הפרויקט ציין כי עזב את הפרוייקט בעקבות "חילוקי דעות מהותיים על אופן הניהול הרצוי".
לאומי אינו היחיד מבין הבנקים המנהל מכרז על פרויקטי מחשוב מרכזיים. ביולי האחרון פירסם בנק הפועלים בקשה למידע (r.f.i) על מערכות מתאימות להחלפת מערכת ספר החשבונות הראשי, האמונה על ניהול הפעולות הבנקאיות הבסיסיות; היקף הפרויקט בבנק הפועלים צפוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים; לאומי ביצע פרויקט דומה במסגרת פרויקט חרמ"ש, ודיסקונט ביצע פרויקט דומה שנמשך כשש שנים בעלות של 900 מיליון שקל.
תוכניות השדרוג בבנק לאומי ובבנק הפועלים מייצגות את מגמת הרחבתם של המשאבים המוקצים למערכות מחשוב, וחזרתו של המשק לביצוע פרויקטי מחשוב משמעותיים, זאת בעקבות פרויקטים רבים שנדחו ב-2009.
תקציבי המחשוב של הבנקים בישראל הם כ-3 מיליארד שקל בשנה. תקציבים אלה מהווים את אחד מסעיפי ההוצאות העיקריים של המערכת הבנקאית וכ-37.5% מכלל הוצאות המחשוב השנתיות בישראל. כשני שלישים מתקציבי המחשוב בבנקים מוקדשים לתשלום משכורות, ואילו השאר לרכישת ציוד חומרה, תוכנה ופחת.
במסגרת הגברת הפיקוח על הבנקים, הוראה חדשה שפורסמה באחרונה ותיכנס לתוקף בראשית 2010, תחייב את הבנקים בהצגה מרוכזת של הוצאות המחשוב, זאת בשונה מהדרך שבה הציגו הבנקים עד היום את הוצאותיהם בגין אחזקה ופיתוח של מערכות מידע.
מבנק לאומי נמסר כי "בבנק מתנהל תהליך של בקשה להצעות מחיר, שבמסגרתו התקבלו ארבע הצעות. התהליך נמצא בעיצומו וטרם הסתיים. רק לכשייבחנו כל ההצעות נדע מהי עלות הפרויקט, אם יבוצע ואם יוכנס לתוכנית העבודה ל-2011".
תהליך אפיון הפרויקט נמשך כבר שנים רבות, שהשתקפו בשינוים חוזרים של פלטפורמת הפיתוח שעליה מבוצעת המערכת. כבר בשלבים הראשונים נתנה מורכבותו של הפרויקט את אותותיה, ופלטפורמת הפיתוח של המערכות הוחלפה כמה פעמים. חברת הייעוץ מקינזי, שנשכרה על ידי בנק לאומי ב-2006, המליצה שלא להמשיך מעבר לשלב היישום של רכיבי המערכת שפיתוחם כבר החל - כמחצית מהיקף הפרויקט המקורי. במקום זאת, הציעה מקינזי לבנק לצאת למכרז חלופי לרכישת מוצרי מדף למודולים שעדיין לא פותחו - אשראים ופיקדונות. עם זאת, גם לאחר שהיקפו המקורי צומצם כמעט במחצית, נמשך הפרויקט כשלוש שנים יותר מהתוכנית המקורית.
השינוי בלוחות הזמנים ובהיקפי הפרויקט לוו, בין השאר, במאבקים ומתחים בין הבנק לחברות החיצוניות שהובילו את הפרויקט - eds ישראל ומטריקס, ובמקרה אחד אף בהליך בוררות. למרות זאת, בלאומי התעקשו להגדיר את הפרויקט כהצלחה. דובר הבנק אף כינה את חרמ"ש "פרויקט מפואר בכל קנה מידה שנותן מענה מצוין לצורכי בנקים בכלל ולאומי בפרט".
בנק לאומי ישקיע 100 מיליון שקל במחשוב מחדש של מערכת הפיקדונות
אור הירשאוגה
22.11.2010 / 9:09