כל אחד יכול להוציא תעודת בגרות - אם רק יאמין בכך

>> מי שמכיר את בחינות הבגרות יודע - כל תלמיד תיכון סביר בתבונתו יכול להתמודד עם תעודת בגרות, אם המערכת תאמין בו ותסייע לו.

לא כל אחד יכול לסיים חמש יחידות מתמטיקה ופיסיקה בהצטיינות, אבל כמעט כל אחד יכול לעמוד בדרישות הסף שיותירו לו אפשרות להמשיך ולרכוש השכלה נוספת לאחר השירות הצבאי. יתרה מכך, גם בתנאים הנוכחיים בעזרת השקעה סבירה תלמיד אמור לפחות לעמוד במבחני הבגרות. ובכל זאת, המצב הוא שרוב תלמידי ישראל אינם צולחים את בחינות הבגרות, ואחד הפרמטרים החשובים והמוזנחים ביותר במערכת החינוך הוא המוטיווציה של התלמיד להצליח.



המצב הקיים הוא אות קין על מצחה של החברה הישראלית. שיעור הזכאים לבגרות הוא כ-45%. הממוצע הארצי מסתיר את העובדה שקיימת שונות עצומה בין שיעור הזכאים ביישובים שונים (סביב 80% במודיעין ובקרית טבעון; פחות מ-30% ברמלה ובעכו), ובין שיעור הזכאים במגזרים שונים (למשל, רק כ-20% זכאים מבני העדה האתיופית וכ-30% במגזר הערבי).



השאלה היא מה מבחין בין אותם 45% זכאים לבגרות לרוב נערי ישראל שאינם מצליחים לקבל תעודת בגרות. מדוע תלמיד שבכל זאת מחליט להתמודד עם חוסר הבגרות אחרי הצבא בדרך כלל מצליח לעשות זאת בהרבה פחות קשיים מאשר בתיכון? התשובה היא ההשקעות בחינוך, בהשכלה של ההורים ובציוד בבית הספר. אבל זו רק חלק מהתמונה.



יש גורמים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת: המוטיווציה של התלמידים, הביטחון העצמי, האמונה ביכולתם להצליח - אלה יכולים לנבא מי יצליח לרכוש השכלה ומי לא. השאלה אם תיפול בצד הטוב של הסטטיסטיקה או בצד הרע שלה, קשורה במסרים שהעבירה לך הסביבה, ובעיקר מוריך בבית הספר.



אלא שמערכת החינוך שלנו מתמקדת בהצגת החומר הלימודי לתלמידים ושינונו, ורואה בכך את תפקידה המרכזי. הצדדים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שביכולתם לקדם הצלחה מוזנחים לחלוטין, פרט לאותם מורים יחידי סגולה שלוקחים על עצמם להעצים תלמידים בודדים וכיתות שלמות, פשוט כי אינם יכולים להיוותר אדישים אל מול הפוטנציאל המבוזבז.



האחריות היא לא על המורה הבודד, היא על המערכת. זוהי אחריות לגורלו האישי של כל תלמיד. האחריות הזאת מחייבת חשיבה מחוץ למסגרות . היא מחייבת את הצוותים החינוכיים לרכוש את הכלים המאפשרים התבוננות אל עולמם הפנימי של התלמידים ; היא מחייבת את משרד החינוך לפתח תוכניות שיקנו את הכלים האלה, ולהורות לבתי הספר להקדיש את הזמן הדרוש להחדרת מוטיווציה בתלמידים והגברת ההערכה העצמית שלהם, גם אם זה בא על חשבון עוד כמה שעות לימוד מתמטיקה, פיסיקה, ספרות או תולדות עם ישראל.



השקעה בכוחות הפנימיים ובדימוי העצמי של התלמיד, תגרום לו בטווח המיידי להצליח יותר במקצועות האלה, בטווח הבינוני תשפר את סיכויים להצטרף לשורות זכאי הבגרות, ובטווח הארוך תיתן לו את הכלים להתמודד עם האתגרים הרבים המצפים לו בחייו הבוגרים.



הכותבת היא מנכ"לית קבוצת קידום