הנמר האנטולי כבר לא חולם להיות כלכלה אירופית

>> בספטמבר האחרון אישר העם הטורקי במשאל את השינויים שהוצעו על ידי הממשלה, אשר נותנים לה שליטה גדולה יותר על מערכת המשפט והצבא - שני הגופים שהם שומרי המסורת החילונית של המדינה.



האופוזיציה מאשימה את ראש ממשלת טורקיה הנוכחי, ריספ טאייפ ארדוגן, ואת מפלגתו האיסלמיסטית (המתונה יחסית) akp בכך שהם רוצים לעצב מחדש את המדינה על פי קווים איסלמיסטיים. מולה טוענים תומכי מפלגת השלטון כי המדינה הפכה לחופשית ודמוקרטית יותר בשנים האחרונות.

עניין אחד העומד מחוץ למחלוקות הפוליטיות והדתיות הוא הכלכלה. גם למי שחושש מהדת קשה להתווכח עם העובדה שתחת שלטונו של ארדוגן, טורקיה הגדילה את השפעתה הכלכלית באזור והטורקים עלו ברמת החיים.



טורקיה הפכה ממדינה הסובלת מבעיות העוני והאינפלציה למוקד השפעה כלכלי ומסחרי ברמה אזורית. יחד עם שיעורי הצמיחה המהירים, זוהי הסיבה לכך שטורקיה נכללה בקבוצת ה-civets (קולומביה, אינדונזיה, וייטנאם, מצרים, טורקיה ודרום אפריקה), האופנה החדשה בעולם ההשקעות הגלובליות.



ממשלת ארדוגן שברה שיאים במשיכת השקעות זרות והצליחה במשימה שלפני כן נראתה בלתי אפשרית: ריסון האינפלציה, שהגיעה בעבר לעשרות אחוזים בשנה ואילו כיום מסתכמת בשיעור חד-ספרתי.



ההשקעות הישירות הזרות גדלו מממוצע היסטורי של כמיליארד דולר בשנה לכ-20 מיליארד דולר לפני המשבר (ב-2009, במהלך המשבר, משכה טורקיה השקעות ישירות זרות בהיקף של 8 מיליארד דולר). בחמש השנים שלפני פרוץ המשבר הגיעה הצמיחה ל-7% בממוצע לשנה. גם ההתאוששות המהירה מצביעה על חוזק הכלכלה הטורקית, שצמחה ב-11.7% ברבעון הראשון של 2010 וב-10.3% ברבעון השני - נתון שמציב אותה במקום השני אחרי סין במהירות הצמיחה בין מדינות ה-g20.



גם טורקיה נפגעה במשבר



הנתונים הכלכליים הטובים מחזקים את התמיכה הציבורית במפלגת akp, אך במערב חוששים מכך שארדוגן חתם על הסכמי אנרגיה עם איראן ופגע בברית האסטרטגית עם ישראל.



במידה מסוימת השינויים הללו נובעים מאכזבתה של טורקיה מהיחס שהיא מקבלת מהמערב. אם במשך שנים ארוכות המטרה העליונה של מדיניות החוץ הטורקית היתה הצטרפות לאיחוד האירופי, נראה שהסבלנות הטורקית פגה לאחר המתנה של יותר מ-20 שנה. בתקופה זו התקבלו לאיחוד כמעט כל המדינות הקומוניסטיות לשעבר של אירופה, גם אם על פי מדדים פיננסיים הן היו דומות יותר למדינות עולם שלישי, בעוד טורקיה שזכתה באחרונה לכינוי "הנמר האנטולי" נשארה בחוץ.



כלכלת טורקיה לא היתה חסינה מהמשבר הגלובלי, והמיתון הקשה שהחל בסוף 2008 השתקף בהתכווצות הכלכלה ובעלייה באבטלה. היקפי היצוא נפלו בשל הירידה בביקושים במערב. טורקיה למדה את הלקח במהירות. אמנם אירופה היא עדיין היעד של כמחצית מהיצוא, אך היצוא למדינות מתפתחות גדל והולך. כ-25% מהיצוא מופנה למדינות במזרח התיכון, וכרבע נוסף למדינות המתפתחות ברחבי העולם. בתחילת אוקטובר הגיע ראש ממשלת סין לביקור רשמי בטורקיה, שבמהלכו החליטו שני ראשי הממשלות לשדרג את יחסיהן ל"שותפות אסטרטגית" - דבר שעשוי לסייע בהגדלת היקפי הסחר בין המדינות. טורקיה שידרגה באופן דומה גם את היחסים עם רוסיה ואיראן.



גורם נוסף שמסייע מאוד לצמיחה מהירה של הכלכלה הוא הדמוגרפיה: אוכלוסייה גדולה של 77 מיליון איש, כשני שלישים מהם בגיל העבודה, מבדילה אותה לטובה משכנותיה האירופיות שסובלות מהזדקנות האוכלוסייה.



במהלך המשבר נקטו הרשויות בטורקיה צעדים דחופים כדי לתמוך בכלכלה, כגון אישור התוכנית הפיסקלית בהיקף של כ-3 מיליארד יורו והורדה דרסטית בשיעורי הריבית של הבנק המרכזי. הודות לכך, ההתאוששות הכלכלית הובלה על ידי הביקושים הפנימיים. הבנקים הטורקיים התאפיינו בפרוץ המשבר הגלובלי בשיעור גבוה של הלימות הון ובשיעור נמוך מאוד של הלוואות ללא תנועה. חשיפת המגזר הפיננסי לסיכוני מט"ח היתה נמוכה הודות לרגולציה ופיקוח נבונים. הבנקים הטורקים כמעט שלא נפגעו מהשקעות "רעילות", ונותרו בין הבנקים הטובים והיציבים באזור.



פעולות התמיכה בכלכלה אמנם הגדילו את הגירעון, אך הוא נותר בשליטה. החוב הלאומי מסתכם ב-45% מהתמ"ג, והצפי הוא לגירעון תקציבי של 4% מהתמ"ג בסוף השנה.



בתחילת אוקטובר העלתה סוכנות מודי'ס את התחזית לדירוג החוב החיצוני של טורקיה ל"חיובית", מה שמסמן אפשרות של העלאת הדירוג מהרמה הנוכחית של ba2, שתי דרגות מתחת לדירוג השקעות. הסוכנות קבעה כי כלכלת טורקיה איתנה וכי ניהול החוב השתפר בתקופה האחרונה, והוסיפה כי היא צופה שהכלכלה תצמח השנה בשיעור של 6.5% וב-2011 בשיעור של 5%. ה-oecd אמר באחרונה כי ביצועי כלכלת טורקיה ב-2010 הם הטובים מכל חברות הארגון. אנליסטים מעריכים כי אם ימשיך הממשל הטורקי להפגין משמעת פיסקלית, ייתכן כי לקראת סוף 2011 תזכה טורקיה לדירוג השקעות.



החולשות והסיכונים



לטורקיה חולשות מבניות משלה. הסיכונים עבורה הם מיתון או האטה משמעותית באירופה, הגירעון הגדול במאזן החיצוני וזעזוע במערכת הפוליטית הפנימית. תוכניות הצנע באירופה עלולות להקטין את הצמיחה והביקושים מעבר לירידה שנרשמה מתחילת המשבר. בינתיים מייקר זרם ההשקעות את הלירה הטורקית, מה שמוסיף לפגיעה ביצוא לאירופה ותורם להרחבת הגירעון בחשבון השוטף.



אם כלכלות המערב יחזרו למיתון או ירשמו כמה רבעונים של צמיחה נמוכה מאוד, טורקיה עלולה להיפגע - הן דרך מגזר היצוא והן דרך נפילת ההשקעות. על פי התחזית הנוכחית, האטת הצמיחה באירופה תגרום לירידה בצמיחה בטורקיה מ-6.5%-7% השנה ל-4%-4.5% ב-2011.



בעיה נוספת היא חוסר איזון במאזן החיצוני. לטורקיה כמעט שאין מקורות אנרגיה וסחורות גולמיות, כך שחלק גדול מהתעשייה המקומית מסתמך על יבוא חומרי גלם. התאוששות כלכלית פירושה עלייה בביקושים למוצרי יבוא ולחומרי הגלם המיובאים, והדבר משתקף בהתרחבות הגירעון בחשבון השוטף, שצפוי להגיע ל-5.4% מהתמ"ג בסוף 2010.



בנוסף, המערכת הפיננסית עדיין אינה מפותחת דיה במובן של היקף ועומק: היקף הפיקדונות הוא פחות ממחצית מהתמ"ג (נמוך אפילו ביחס למדינות מתפתחות אחרות), ושוקי המשכנתאות וקופות הגמל רק מתחילים להתפתח. בעוד שטורקיה משקיעה כ-7% מהתמ"ג בהשכלה, נתון גבוה מרוב מדינות ה-oecd, היא נמצאת בתחתית הרשימה של מדינות הארגון מבחינת איכות החינוך. עוד איום הוא אי יציבות פוליטית בגלל התהליכים שעוברת המדינה.



הבורסה של איסטנבול (ise) החלה לפעול ב-1986. המדד העיקרי בבורסה הוא xu100, שהסקטורים העיקריים בו הם פיננסים (54%), תעשייה (10.5%) ותקשורת (8%). המדד עלה בשנה האחרונה ב-28%, ובחמש השנים האחרונות ב-120%.



-



ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים. אין לראות בכתבה המלצה או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקות כלשהן