המדינה תתקשה לסגת מהתוכנית להעלות את המס על הגז

>> אין כמעט ספק שהמאבק על העלאת חלקה של המדינה ברווחי חברות הגז ייגמר בבג"ץ. בינתיים נהנינו מבידור קל בדמותה של בקשה לתובענה ייצוגית. בפרקליטות המושבתת לא התרגשו אתמול מהבקשה לייצוגית שהגיש "מלך הייצוגיות", עו"ד יוחי גבע, נגד המדינה בטענה כי מסקנות ועדת ששינסקי היו רשלניות וגרמו לקריסת שווי יחידות ההשתתפות של חברות הגז. הרי רשות ניירות ערך כבר פירסמה דו"ח המצביע על כך שמחירי יחידות ההשתתפות אינם משקפים בהכרח את הסיכויים המציאותיים לאתר ולהרוויח מהפקה של גז ונפט בישראל. בבג"ץ, לעומת זאת, הקרב יהיה קשה באמת.

שלוש טענות עיקריות משמיעות חברות הגז: העלאת המיסוי או התמלוגים תהיה הפרה של הסכם ושל הבטחה שלטונית; מדובר בשינוי רטרואקטיבי ולכן אסור; והשינוי פוגע בזכויות הקניין החוקתיות של היזמים.



אם תתקבל המלצתה של ועדת ששינסקי להעלות את המיסוי על רווחי חברות הגז, תשמש חוות הדעת המשפטית שהכין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בסיס לקו ההגנה של המדינה. חוות הדעת של ליכט, שמונה לתפקיד לפני כשנה, מציגה לראשונה בפומבי תפישת עולם לוחמנית המגוננת על הציבור הרחב.



ליכט מבהיר כי רישיון להפקת גז אינו הסכם הנחתם בין שני צדדים, אלא מסמך שבו המדינה היא הקובעת את התנאים והיא זו הרשאית לשנותם. ליכט סבור כי המדינה אינה יכולה לכבול את שיקול דעתה ועל כן הצהרות כמו זו של שר התשתיות בזמנו אלי סוויסה אינן מונעות מהמדינה להעלות את המיסוי או התמלוגים על רווחי הגז.



ליכט קובע כי שינוי מדיניות המיסוי או התמלוגים יחול רק על רווחים שיופקו בעתיד, ולכן הטענה כאילו מדובר בשינוי רטרואקטיבי - שהוא פוגעני במיוחד - אינה נכונה. בחברות הגז סבורים אחרת. טיוטת חוות דעת של רו"ח גידי בר זכאי, מטעם חברת דלק (שעיקריה מובאים כאן לראשונה), טוענת כי ההשקעה העיקרית של יזמי הגז בוצעה בעבר - ועל כן הטענה כי שינוי מדיניות המיסוי אינו רטרואקטיבי היא לעג לרש. ואולם, בג"ץ קבע בעבר כי מותר למדינה, למשל, להפחית את הטבות המס ליישובים באזורי פריפריה, גם אם היו אזרחים שבחרו לגור בפריפריה על סמך מדיניות המס המיטיבה שהיתה שם בתקופה מסוימת. לא ברור מדוע זכאיות חברות הגז ליחס שונה מזה. נראה כי הניסיון של חברות הגז לטעון כי הסתמכו על מדיניות המיסוי הנהוגה עד היום נידון לכישלון.



משמעותית במיוחד היא טענתו של ליכט כי מול הפגיעה בזכות הקניין החוקתית, עומד העיקרון של צדק חלוקתי. המשנה ליועץ ליכט הוא בוגר מחלקת הבג"צים, ולמרות היותו שחקן טרי יחסית במאבקים רגולטוריים, גם בקרב עורכי הדין של חברות הגז מודים כי ליכט הוא יריב קשה הצופה כמה מהלכים קדימה אל ההליך המשפטי. בחוות הדעת מודה ליכט כי המדינה שגתה במדיניות המיסוי של רווחי הגז והנפט עד היום. חוות דעתו קובעת כי המדינה רשאית לתקן את טעותה, וכי אם תהיה בכך פגיעה בזכויות החוקתיות של היזמים - הרי שפגיעה זו מוצדקת, מאחר שהיא נועדה להגן על החלוקה הצודקת של הזכות ליהנות ממשאבי המדינה. זו עשויה להיות טענה קוסמת ומשכנעת בבג"ץ, וחברות הגז טרם הציבו טיעון נגדי לגישה זו.



מנגד, הפגישות של ראשי חברות הגז עם שר האוצר שנחשפו השבוע מעוררות חשש לניסיון להשפיע על מקבלי ההחלטות בפוליטיקה לסגת משינוי מדיניות המס. האם הממשלה תוכל לסגת? דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי הוא הודאה כי המדינה נכשלה בהסדרת השתתפות ראויה של הציבור ברווחי הגז והנפט. אם המדינה לא תנקוט פעולה סבירה לתיקון מחדליה, יוכלו דו"ח ששינסקי וחוות הדעת של ליכט הכלולה בו לשמש בסיס לעתירה לבג"ץ נגד המדינה בגין אי העלאת המס או התמלוגים.