מדוע דווקא העניים סובלים מהשמנת יתר

>> נתוני הביטוח הלאומי קשים. בישראל מתגוררים כ-1.8 מיליון עניים וכמעט שניים מכל חמישה ילדים הם עניים. במציאות כזו, חייהם נטולי רשת ביטחון כלכלית ותעסוקתית.

ואולם בשיח הציבורי הקיים אנו שוכחים לדבר על ממד ביטחוני נוסף וחשוב שעמו ישראלים רבים מתמודדים - אי-ביטחון תזונתי, שעל פי הגדרתו המדויקת הוא מחסור מתמשך בגישה לכמות מספקת של מזון הולם, המבטיח חיים פעילים, בריאות והתפתחות תקינה באופן מכובד. המונח מבקש גם להבחין בין כמות המזון שניתנת לאוכלוסייה המוחלשת לבין איכותו של המזון, שחשובה לא פחות.



על פי הנתונים, 22% מתושבי ישראל סובלים מאי-ביטחון תזונתי. זו תופעה חברתית וכלכלית שביטוייה רבים: צמצום במלאי המזון של משק הבית, אכילת מזון שאינו ראוי לאכילה, דאגה קיומית ליכולת להשיג מזון והשגת אוכל בדרכים לא מקובלות, כמו קבצנות או חיטוט בפחי אשפה. באופן כביכול פרדוקסלי, דווקא השכבות הנמוכות סובלות יותר מהשמנת יתר. מסקר שערך משרד הבריאות, עולה ש-34% מהנשים שמתחת לקו העוני סובלות מעודף משקל ו-37% מהן מהשמנת יתר. 43% מהגברים מתחת קו העוני סובלים מעודף משקל ו-24% מהם מהשמנת יתר. שיעורים אלה גבוהים הרבה יותר מאשר בשכבות הגבוהות יותר.



הרחקת הנגישות למוצרי מזון בריאים יותר מונעת מאלה שידם אינה משגת את האפשרות לחיות אורח חיים בריא. תעשיית המזון שוקדת על פיתוח מוצרים בריאים, דלי סוכר ושומן, מועשרים בסיבים, ויטמינים ומינרלים, אך מראש מוצרים אלה ממותגים וממוצבים גבוה ונמכרים במחירים הרבה יותר גבוהים ממחירם של המוצרים הבריאים פחות והמשמינים יותר. רמת המודעות הנמוכה של האוכלוסיות הנמוכות לתפריטים דלי קלוריות ולתזונה בריאה לא משפרת את המצב, מאחר שנגישותם למידע המתאים מוגבלת.



למרות עבודתן החשובה של העמותות לחלוקת מזון, הן יקבלו כל מזון שיינתן לחלוקה - גם אם הוא טובל בשמן, מכיל כמויות גבוהות של סוכר ודל ברכיבים תזונתיים חיוניים. לתזונה השפעה ישירה גם על כושר התפקוד הפיסיולוגי והמנטלי ועל יכולת מימוש הפוטנציאל הבריאותי, התפקודי והחברתי של האדם. אנשים הסובלים מאי ביטחון תזונתי מדווחים על בריאות רופפת, עייפות ותשישות. דברים אלה נכונים עוד יותר לגבי ילדים בשלבי גדילתם. בקרב הילדים, אי-ביטחון תזונתי גורם לפגיעה בלימודים ולהישגים נמוכים בשל חוסר ריכוז.



אי-ביטחון תזונתי אינו גזירת גורל והתשובות נמצאות בכמה מישורים: יש לדאוג שתעשיית המזון, במסגרת האחריות החברתית שלה, תייצר מוצרים שלא יהיו רק יותר בריאים, אלא גם במחיר שווה לכל נפש. יש לדאוג להעלאת המודעות התזונתית של האוכלוסיות החלשות ולוודא שעמותות המחלקות מזון ישימו לעצמן יעד לא לחלק מזון מזיק, משמין וחסר ערך תזונתי.



באחרונה פורסם כי בכוונת הממשלה להקים מועצה לאומית לביטחון תזונתי ולענות בחיוב להצעת החוק בעניין. החזרת אחריותה של המדינה בנושא זה הכרחית. מעבר לקביעת מדיניות ממשלתית מול עמותות המחלקות מזון, על המועצה לתת את הדעת על סוג המזון המוגש ואיכותו התזונתית. ללא תמיכה וליווי מקצועי של דיאטנים ותזונאים - עבודתה של מועצה זו עלולה להיות לחינם.



הכותבת היא מנכ"לית עתיד, עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל