ההשקעה בברזיל אירגנה מסיבת סיום עגומה לביגר

>> שוק חומרי ההדברה בברזיל כבר סידר בעבר מסיבת סיום עצובה לשלמה ינאי, מנכ"ל מכתשים אגן, וגורלו של אברהם ביגר, יו"ר החברה, שהתפטר אתמול לא היה שונה.



מכתשים אגן, היצרנית הגדולה בעולם של חומרי הדברה גנריים (חיקוי), הפסידה 56 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2010, בהשוואה להפסד של 18 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2009. הפסדיה הכבדים של מכתשים, בניהולו של ארז ויגודמן, יוצרים רקע לא נוח לניהול המו"מ להעברת השליטה בחברה לכמצ'יינה הסינית, שלפי ההערכות סיימה את בדיקת הנאותות של החברה. התוצאות חושפות את קבוצת אי.די.בי לתביעות נוספות להפחתת מחיר העסקה.

חלקו הגדול של ההפסד ברבעון השלישי בהיקף של 3 מיליון דולר נובע מהפרשות חד-פעמיות בגין פעילותה של החברה הבת מילניה בברזיל ומו"מ סרק לרכישת אלבאו.



על רקע זה לא נותרה לביגר ברירה רבה, כי אם להודיע אתמול לדירקטוריון על עזיבתו. ביגר ציין שבכוונתו להישאר בקבוצת אי.די.בי והכחיש כי פרישתו נובעת מחילוקי דעות חריפים או מתיחות אישית בינו לנוחי דנקנר, יו"ר קבוצת אי.די.בי, או עם ארז ויגודמן, מנכ"ל מכתשים אגן. שורשי מצבה של מכתשים אגן טמונים בהחלטות שהתקבלו לפני הגעתו של ביגר למכתשים אגן מקבוצת שופרסל בסוף 2006.



אבל גם ביגר, שקיווה להתמודד עם בעיית הרווחיות הדועכת באמצעות תהליך עמוק ומכאיב, טעה בקריאת השוק. בתחילת דרכו פיטר ביגר כמה מהמנהלים הבכירים, שהפכו את מכתשים אגן לחברה רב-לאומית מובילה. הוא טען שמנהלים אלה יקרים מדי, אף כי הוא והמנהלים שמינה במקומם גרפו שכר דשן והקצו לעצמם כמויות גדולות של אופציות. ביגר לא עמד בלחץ העובדים והבטיח להם תוספות שכר. תקופתו הצטיינה במאמצי ייעול ניכרים, אבל גם בפיתוח עסקי מצומצם ובטעויות ניהוליות קשות.



בהמשך, מכתשים הצטיידה בכמויות גדולות של גלייפוסט (קוטל העשבים הנמכר בעולם) בראשית 2008, מתוך הערכה שהביקושים הגואים יביאו לעליית מחירו. אלא שבפועל גרמה עליית המחיר המסחררת של המוצר לפתיחה סדרתית של מפעלים חדשים בסין לייצור גלייפוסט, והמשבר הכלכלי הפיל את הביקוש של החקלאים לדשנים ולחומרי הדברה. מכתשים אגן מילאה את מחסניה בגלייפוסט, שנרכש במחיר גבוה, ונאלצה למכור אותו במחירי הפסד - ועקב כך לבצע הפרשות גדולות לירידת ערכו של המלאי. שורה של אזהרות רווח ותוצאות כספיות מאכזבות הביאו את דנקנר לקרוא לדגל את ויגודמן, ולמנות אותו למנכ"ל במקומו של ביגר במאי 2009.



המו"מ שעלה 5 מיליון דולר



ההוצאות החד-פעמיות של מכתשים אגן ברבעון כללו הפרשה לירידת ערך נכסיה של מילניה ב-8.5 מיליון דולר, הפרשה לירידת ערך נכס מס שיוחס למילניה ב-20 מיליון דולר והפרשה של 5 מיליון דולר - שמרביתן נובעות מהוצאות המו"מ לרכישת אלבאו.



ההפסד הנקי בניכוי הוצאות אלו הסתכם ב-22 מיליון דולר ברבעון השלישי. הפסד זה מיוחס למילניה, שהעיקה על רווחיותה של מכתשים בשנתיים האחרונות ועומדת לעבור רה-ארגון יסודי, שיכלול הפסקת מרבית פעילות הייצור ופיטורי חלק ניכר מעובדיה.



תוכנית ההבראה למילניה כוללת דילול סל המוצרים והתמקדות במוצרים רווחיים; סגירת מתקני הסינתיזות הכימיות בברזיל, למעט מתקן הייצור של קוטל הפטריות tebuconazole; ופיטוריהם של 320 מ-800 עובדי החברה, לאחר שכוח המכירות יתוגבר ב-20 איש. הרה-ארגון שהחל ברבעון השלישי ומנוהל בידי סמנכ"ל הכספים, אבירם להב, יימשך ברבעון הרביעי, שבו החברה צופה לבצע הפרשות של 20-30 מיליון דולר לירידת ערך נכסים ופרישת עובדים.



תוכנית הרה-ארגון צפויה להניב חסכונות של 37 מיליון דולר בעלות ייצור ובהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות ב-2011 ולהחזיר את מילניה לרווח. מילניה סבלה בשנתיים האחרונות מהפסדים כבדים, שנבעו משחיקת הרווחיות על סל המוצרים שלה - כתוצאה מהחרפת התחרות, נצילות נמוכה של כושר הייצור ועודף גדול של כוח אדם - שהלך והתייקר ככל שהכלכלה הברזילית צמחה והריאל יוסף ביחס לדולר.



שינוי המבנה הארגוני שנעשה במכתשים בתקופת ביגר, ובעיקר הפיקוח הרופף של המטה בישראל על פעילותן של החברות הבנות, איפשר למילניה להתנהל ולהפסיד בחסות רווחים של מוצר אחד - קוטל העשבים הלא סלקטיבי גלייפוסט, שהיה שליש ממכירותיה. עם קריסת מחירו של גלייפוסט נחשפה חולשת הניהול של מילניה בראשות לואיז ברוני. מילניה תשנה את המודל העסקי ותהפוך לחברת שיווק והפצה, תצמצם למינימום את פעילות הסינתיזה ותיוותר עם פעילות הפרמול.



תוכנית ההבראה של מכתשים כוללת פרישה של 150 עובדים בישראל עד סוף 2010 מתוך פרישה של 250 עובדים, שתגרור הפרשה של 54-62 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2010. מכתשים צופה שתחסוך 13 מיליון דולר ב-2011 ו-20 מיליון דולר ב-2012, כך שהחזר ההשקעה בתוכנית הרה-ארגון יהיה בתוך 3-4 שנים. פרישת העובדים נדרשה לאחר שמכתשים השלימה בחינה של מבנה העלויות של 40 מוצרים והחליטה להפסיק את הייצור בישראל של חלק משמעותי מהם, כולל כמה קוטלי עשבים שאינם קוטלי קנים.



המכירות צמחו ב-22% ברבעון השלישי של 2010 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2009 והסתכמו ב-533 מיליון דולר. הגידול במכירות נבע מעלייה כמותית במכירות המוצרים שקוזזה חלקית בירידת מחירים.



הגידול הבולט היה דווקא באמריקה הלטינית (49%) לרמה של 150 מיליון דולר ברבעון החולף, כתוצאה מגידול כמותי במכירות בברזיל, ארגנטינה וקולומביה. אם כי ההשוואה לנתוני הרבעון השלישי של 2009 מטעה בכל הקשור לאמריקה הלטינית, שכן ברבעון זה המכירות קרסו ב-50% כתוצאה מהאיסור שהטילה הרשות לפיקוח סניטרי בברזיל על ייצור חמש פורמולציות, לאחר שגילתה סטייה משמעותית ממפרטי הרישוי של תהליך הפרמול.



מכירותיה של מכתשים באירופה גדלו ב-8.1% ברבעון השלישי של 2010 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2009 והסתכמו ב-191 מיליון דולר, בעיקר בשל גידול כמותי במכירות חומרי הדברה במזרח אירופה. מכתשים נהנתה ברבעון החולף גם מצמיחה של 68% במכירות לאסיה פסיפיק ואפריקה, בשל הפעילות החזקה בהודו, אוסטרליה ו-26 מדינות באפריקה.



הרווח הגולמי של מכתשים, בנטרול ההפרשות החד פעמיות, צמח ב-32% ברבעון השלישי של 2010 בהשוואה לרבעון המקביל והסתכם ב-144 מיליון דולר, שהם 27% מהמחזור, לעומת 25.0% מהמחזור ברבעון המקביל. זאת כתוצאה מגידול כמותי במכירות וירידה במחיר חומרי הגלם. הרווח התפעולי של מכתשים, גם בנטרול ההפרשות החד-פעמיות, מעיד על גודל הבעיה שעמה מתמודדת החברה. הרווח התפעולי בניכוי הפרשות הסתכם ב-9 מיליון דולר, שהם 1.7% מהמחזור. הרווח התפעולי התזרימי החשבונאי הסתכם ב-23.5 מיליון דולר, 4.5% בלבד מהמחזור. נטרול ההשפעות החד-פעמיות אינו משפר את המצב בהרבה, שכן הרווח ebitda מגיע ל-7% מהמחזור.