תזכיר חוק: נציב תלונות הציבור על שופטים יבדוק תלונות על התנהגות שופטים מחוץ לבית המשפט

>> תזכיר חוק חדש שהפיץ אתמול משרד המשפטים מבקש להרחיב את סמכויותיו של נציב תלונות הציבור על השופטים מעבר לאלה שיש בידו כיום. לפי התזכיר, הנציב יוכל לבדוק תלונות שקשורות להתנהגות שופטים גם מחוץ לבית המשפט. בתזכיר החוק מוסבר כי סמכות הנציב תחול גם על התנהגות שופט מחוץ לכס המשפט, שאינה הולמת את מעמדו כשופט, שכן: "נורמות ההתנהגות המצופה משופט חלות עליו גם כאשר אינו יושב על כס המשפט, וסטייה מהן משליכה לא רק על כהונתו של אותו שופט אלא גם על תדמית המערכת ויוקרתה ועל אמון הציבור במערכת ובשופטיה". הנציבות מתבססת על דברים שכתב בעבר נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, אהרון ברק: "שפיטה היא דרך חיים. כללי האתיקה אינם מוסרים משכם השופט שעה שהשופט מסיר משכמו את גלימת השופט. בכל אשר יילך וכל אשר יעשה האדם כשופט והשופט כאדם, יחולו עליו כללי אתיקה שיפוטית".



תזכיר החוק שהופץ והשינויים המוצעים בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים הם יוזמתה של נציבת תלונות השופטים לשעבר, השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, ואולם התזכיר הוגש לבסוף על ידי מחליפה בתפקיד, השופט בדימוס אליעזר גולדברג.



בתזכיר מוסבר כי לאור ניסיון שצברה הנציבות, שהחלה לפעול באוקטובר 2003, התעורר הצורך בתיקוני חקיקה עקב מילות החוק שאינן חד משמעיות והסדרים בחוק שנמצאו לוקים בחסר. התזכיר עדיין טעון את אישורו של שר המשפטים וועדת שרים לענייני חקיקה, כך שכניסתו לתוקף עשויה לקחת עוד זמן רב.



לפי התזכיר, יורחבו סמכויותיו של הנציג גם לבדיקת התנהגות שופט קודם למינויו, המשליכה על כהונתו כשופט. משרד המשפטים מסביר כי מקרים אלה נופלים בין הכיסאות היות שללשכת עורכי הדין אין סמכות לבדוק תלונה בגין התנהגות שופט קודם מינויו, והדבר אף אינו מצוי בסמכות של גורם אחר. לפיכך, ביררה הנציבות כמה תלונות מן הסוג הזה. יחד עם זאת, מוסבר בתזכיר כי במקרים מסוג זה ייקח הנציב בחשבון את משך הזמן שחלף מאז התנהגות השופט שבגינה הוגשה התלונה.



בנוסף, התזכיר מציע להסמיך את הנציב לפתוח מיוזמתו בבירור עניין הנוגע להתנהגות שופט או לנהלי עבודה שיפוטית, לאחר התייעצות עם השר והנשיא. לפי התזכיר, סמכות זו נחוצה כדי לברר בעיה כללית או מערכתית שלא הוגשה לגביה תלונה, כמו הפרה לכאורה של כללי אתיקה לשופטים, תופעה של התמשכות הליכים אצל שופט מסוים והתחלת דיונים באיחור באופן שיטתי.



שלא במפתיע, מי שלא קיבלו את ההצעה בברכה הם השופטים. לטענתם, על עבודתם יש כבר כיום ביקורת רבה, בין השאר על ידי נשיא בית המשפט שבו מכהן השופט, על ידי מנהל בתי המשפט, על ידי ערכאות ערעור, וכן על ידי נציב תלונות השופטים.



"אין צורך להרחיב את היריעה ולהיכנס לקרביים של השופטים", אמר אחד השופטים ל-themarker: "מוסד נציב תלונות הציבור על השופטים נולד כתחליף למשוב השופטים של לשכת עוה"ד. כעת יש גם נציבות, אך משוב השופטים לא בוטל". בימים אלה מנהלת נציגות השופטים מגעים עם נציגי לשכת עוה"ד כדי להגיע להסכמות על דרכי הבקרה על התנהלות השופטים בדיונים.