הוגשה הצעת חוק להקמת רשות מזון לאומית; יו"ר ועדת הבריאות: "תמנע מחדלים בעתיד"

שנים אחרי פרשיות מזון כמו רמדיה, סיליקון בחלב וחיידקי סמלונלה במוצרים שונים הוגשה הצעת חוק על ידי חברי ועדת הבריאות בראשות יו"ר הועדה ח"כ חיים כץ, להקמת רשות מזון מרכזית, שתפעל במנגנון דומה ל-fda האמריקאית ולרגולטורים מקבילים במדינות העולם המערבי.



לפי הצעת החוק, הרשות תהנה מעצמאות מנהלית ומקצועית, בדומה לרשות הגבלים עסקיים ולרשות ניירות ערך, ותרכז את כל סמכויות הפיקוח שקיימות בגופים שונים כמו משרד החקלאות, משרד הבריאות והרשויות המקומיות. הרשות תפעל לייעולן ולתיאום בין כלל הגופים ותעסוק בחקיקה, קביעת תקנים, שיטות בקרה, בדיקות ומעקב ובהסדרת האכיפה בתחום.



הרשות תפעל בשקיפות מלאה, תפרסם מיידית את ממצאי הבדיקות ובסמכותה להטיל סנקציות מנהליות ולנקוט בפעולות אכיפה שונות, כדי ליצור הרתעה משמעותית בקרב הגורמים המפוקחים. זאת, תוך הכוונה והכשרה לבטיחות מזון בשלבים השונים – החל מייצור, עיבוד ואחסנה וכלה באריזה, פרסום ושיווק. בנוסף תגובש תוכניות חירום להתמודדות עם מצבי משבר, וכן יוקצו משאבים וכוח אדם ליישום תוכניות אלה.



משרד הבריאות באישור הממשלה, יקים ועדה לאיתור ראש הרשות שימונה לכהונה בת חמש שנים. כמו כן, תמנה הממשלה את מועצה הרשות, שתפקידה יהיה להתוות את מדיניות הרשות, שתורכב מ-11 חברים וביניהם נציגי משרדי האוצר, החקלאות, המשפטים, הבריאות, הגנת הסביבה, הפנים, התמ"ת לצד נציגי יצרני ויבואני המזון ונציג ציבור.



הצעת החוק נוסחה בעזרת עבודת מחקר של ארגון "אמון הציבור" בנושא, שסקר ליקויים שונים בתחום. בדו"ח, שהוגש לוועדת הבריאות כבר לפני שנה, נטען כי קיימים כשלים מתמשכים שאינם מטופלים (כמו חוסר בניהול מרוכז של המידע המצוי בידי גורמי הפיקוח השונים - משרד הבריאות, משרד החקלאות והרשויות המקומיות). הדבר, כך נכתב, גורם לכפילויות בפיקוח, לחוסר תכנון של הקצאת משאבים ולפגיעה קשה ביכולת לזהות בעיות וכשלים, שכן גורמי הפיקוח אינם מודעים למידע המצוי אצל גורמי הפיקוח האחרים בענף. עוד עלה מהדו"ח כי בדיקות הנערכות אצל יצרנים אינן מתועדות, קיים חוסר במתדולוגיה והכוונה לביצוע הבדיקות, חוסר אחידות בשיטות בדיקה ופיקוח, חוסר שקיפות של מידע לציבור על מדיניות הפיקוח, היעדר ענישה מרתיע והיעדר נהלים ברורים ומחייבים לטיפול ב-recall.



"הקמת רשות מזון מרכזית אשר תפעל על בסיס קריטריונים הן של קביעת רף ענישה גבוהה והן על בסיס שקיפות מירבית, תוביל ליצירת פיקוח יעיל ואפקטיבי, בדומה למדינות מתקדמות בעולם. רשות זו גם תבטיח הגנה על זכותו הבסיסית של הציבור לרכוש מזון ולצרוך אותו בהתאם להעדפותיו מתוקף שיקוליו הבריאותיים ואמונותיו", נכתב בהצעה.



יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ חיים כץ, ציין כי "ועדת הבריאות של הכנסת רואה חשיבות עליונה בהקמת רשות מזון שתעשה סדר בכאוס ותמנע את מחדלי העתיד. רשות מזון עצמאית וחזקה מחויבת במציאות. הועדה בראשותי תגייס את כל כוחה לטובת קידום הצעת החוק".



גלית אבישי, מנכ"לית ארגון אמון הציבור אמרה כי "ברגע שיהיה גורם אחד עליון שיפקח על תחום המזון לא תהיה זריקת אחריות ונושאים לא ייפלו בין הכסאות. פגיעות שנגרמות מצריכת מוצרי מזון הן עניין של יום ביומו, ולראשונה בישראל ועדה של הכנסת אומרת פה אחד: 'עד כאן'. מדובר בצעד היסטורי שיביא סוף לשינוי המיוחל. בכוונתי להמשיך וללוות את הליך החקיקה הקריטי כל כך לבריאות הציבור".