"לא תהיה ברירה אלא להשבית את מערכת הבריאות מאחר שהפערים בין הדרישות שלנו לאוצר חריפים מאוד", אומר יו"ר ההסתדרות הרפואית, ליאוניד אידלמן. להערכתו, בתוך כמה חודשים ייאלצו הרופאים לצאת לשביתה לאחר עשור של שקט תעשייתי. "לא יהיה הסכם ללא שינויים מהותיים במערכת, כמו תוספת של תקנים למיטות, העדפה לפריפריה ותגמול מיוחד למקצועות רפואיים במצוקה", הוסיף.
ביום ראשון נערכה הישיבה הפורמלית הראשונה בין ההסתדרות הרפואית למשרד האוצר, לאחר שביולי תמו עשר השנים שבהן התחייבו הרופאים לא לשבות, מאז שביתת הרופאים הגדולה של 2000. בתחילת המשא ומתן על הסכמי השכר בין ההסתדרות הרפואית (הר"י) לאוצר נרשמו פערים משמעותיים בין הצדדים.
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות שצפויות להעסיק את הצדדים במשא ומתן היא דרישת האוצר לחייב את הרופאים להחתים שעון נוכחות בבואם ובצאתם מבית החולים/המרפאה - דרישה שעלתה בעבר, אך לא ניתנה לה התייחסות בפסק הבוררות שניתן בנובמבר 2008. דרישה זו נדחית בתוקף על ידי ההסתדרות הרפואית. לטענת האוצר, כיום הרופאים הם עובדי המדינה היחידים שאינם נדרשים להחתים שעון נוכחות, ומסתפקים בדיווח נוכחות ידני, וכן מורשים לעבוד בעבודה פרטית נוספת.
דו"ח מבקר המדינה ממאי 2009 מותח ביקורת על רופאים שאינם נמצאים בשעות העבודה בבתי החולים כנדרש. בקרה שבוצעה במשרד הבריאות באחרונה איתרה כי באחד מבתי החולים שהו בשעה 14:00 רק 10% מהרופאים, למרות חובתם של עובדי בתי חולים ציבוריים לשהות במוסדות עד 16:00.
כמו כן, בנציבות שירות המדינה החלו לחקור באחרונה את היעדרותם של רופאים מבתי החולים הציבוריים בשעות העבודה במשך היום. "לרופאים יש בעיית זיכרון", עוקץ הממונה על השכר באוצר, אילן לוין. "הם רושמים ימים מלאים, וכשמראים להם שלא היו ביום מסוים בשעה מסוימת - הם אומרים שהמזכירה טעתה". באוצר מבהירים כי "הדרישה לשעון נוכחות אינה עניין של כבוד, אלא נושא מהותי שיאפשר לקבוע את מספר תקני הרופאים בבתי החולים".
"מוסד הבוררות - ארכאי"
נציגי האוצר הבהירו באחרונה לרופאים כי הסכם הבוררות מ-2000 אינו תקף עוד, והסכימו להעביר את המשא ומתן הנוכחי למסלול בוררות רק במסגרת המוסד לבוררות מוסכמת - גוף שהוקם ב-1977 לפתרון מחלוקות במשק בין האוצר להסתדרות. "ניתן להתאים להרכב הבוררות בגוף זה גם נציגי רופאים ולקבוע מסגרת זמן", אומר לוין. "הבוררות האחרונה היתה כישלון למדינה, כי הבוררים לא עסקו ביישוב סכסוכים כדרך קבע, והעניקו לרופאים תוספת שכר דומה לזו שניתנה לפני כן לסגל האקדמי - מבלי שפתרו את תחלואי מערכת הבריאות". בהסתדרות דוחים את דרישת האוצר ומבהירים כי "המוסד לבוררות מוסכמת הוא מוסד ארכאי שהוקם בשיתוף בין ההסתדרות לאוצר, וחבריו אינם אנשים בלתי תלויים".
בהסכם הבוררות שניתן בנובמבר 2008 הועלה שכר הרופאים בשיעורים של 23.36%-24.41% בעלות של 257 מיליון שקל לשנה. בינואר 2011 תושלם העלאת שכר הרופאים שעליה סוכם בבוררות, ובסופה יהיה השכר הממוצע לרופא מתמחה 18,654 שקל; למומחה 23,705 שקל; לרופא בכיר, מנהל יחידה או מחלקה - 34,428 שקל בממוצע; ועד 75,000 שקל לרופאים בדרגים הגבוהים ביותר במערכת ולמנהלי בתי חולים.
מוקד נוסף של מחלוקת הוא בדרישת ההסתדרות הרפואית להעלות את שיעור המיטות בישראל, שהוא מהנמוכים במערב - 2 מיטות בלבד ל-1,000 נפש, לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות (oecd). מתחת לישראל נמצאת רק מקסיקו (מיטה אחת ל-1,000 נפש) ומעליה כל יתר המדינות, לרבות בריטניה (2.6 ל-1,000), ארה"ב (2.7 ל-1,000), צרפת (3.6 ל-1,000), גרמניה (5.7 ל-1,000) ובשיא מדורגת יפן (8.2 ל-1,000).
ביולי סיכמו משרדי האוצר והבריאות על תוספת של 200-300 מיטות לשנה בשנתיים הקרובות, לאחר הקפאה בתוספת מיטות בעשור האחרון, וזאת מתוך הנחה כי במשא ומתן עם הרופאים יעלה הנושא פעם נוספת. בהסתדרות הרפואית מבהירים כי "התוספת שניתנה חסרה ביותר, ובשטח יש מצוקת אשפוז אמיתית. הדרישה לתוספת תקנים ומיטות היא החשובה ביותר עבורנו. אנו מרגישים שהרפואה בסכנה אמיתית, וחלק מהמצוקות של עומס עבודה וחוסר מקצועיות נובעות מבעיות אלה".
ואולם באוצר לוחצים על משרד הבריאות להגיע להסכם נוסף על תוספת מיטות לשנים הקרובות, כדי להוציא את הנושא מתוך המשא ומתן. לדברי סגן ראש אגף התקציבים באוצר, משה בר סימן-טוב, "איכות מערכת הבריאות נמדדת באיכות הרפואה הקהילתית ולא במספר המיטות. מעבר לכך, מספר המיטות בארץ גבוה והנתונים אינם משקפים את המצב בפועל. בעולם אין כיום השקעה בתוספת מיטות בבתי החולים, אלא בעיקר מעבר להשקעה ברפואה הקהילתית".
אחת מנקודות ההסכמה בין ההסתדרות הרפואית לאוצר היא במוכנות לתוספות שכר משמעותיות יותר בפריפריה. לוין הבהיר כי "ניתן לבצע עידוד סלקטיבי למקצועות נחוצים בפריפריה, ולא נפסול גם תוספת כללית בבתי החולים בפריפריה". גם בהסתדרות הרפואית מוסרים כי "הטיפול בפריפריה ישפר את בעיית האי-שוויון בבריאות. יש לעודד רופאים באמצעות שכר והשתלמויות להגיע לפריפריה ולהישאר בה".
בנוסף, באוצר מסכימים להתגמש במתן תוספות שכר משמעותיות יותר למקצועות רפואיים במצוקה, בהתאם לדרישת הרופאים. בהסכם הבוררות הקודם קיבלו שלושה מקצועות רפואיים בלבד - הרדמה, טיפול נמרץ ורפואת פגים (נאונטולוגיה) - תוספת עידוד של 0.7%, שלא סייעה לפתרון המשבר בכוח אדם במקצועות אלה.
נושא נוסף שבו נרשמה הסכמה חלקית היא בדרישת האוצר לשינוי המצב החוקי, באופן שיאפשר גם לרופאים מומחים לבצע כוננויות בשעות הערב והלילה בבתי החולים. בהסתדרות הרפואית מבהירים כי "אמנם ההסכם הקיבוצי הקיים אינו מאפשר לכפות תורנויות מומחים, אך כיום כבר ישנם מקצועות רפואיים שבהם מומחים מבצעים כוננויות, כמו בשירותי גינקולוגיה בלילה ובחדרי מיון, ויש מוכנות לפשרה בנושא, במידה והיא לא תהיה גורפת".
בהסתדרות הרפואית מעלים דרישה נוספת להכנסת שירותי בחירת רופא (שר"פ) בבתי החולים הממשלתיים במסגרת הביטוחים המשלימים, נושא הזוכה גם לתמיכת סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. בהסתדרות הרפואית מבקשים כי האוצר יפעיל מנגנון שיחייב את קופות החולים לאפשר בחירת רופא במסגרת הביטוח המשלים בכלל בתי החולים, ולא רק בבתי החולים הפרטיים ובאלה שבהם נהוג שר"פ חוקי (הדסה ושערי צדק). כמו כן, ביקשו בהסתדרות הרפואית להפעיל מנגנון שכר שיעודד רופאים לוותר על הפרקטיקה הפרטית ולהתמסר לעבודה בבית חולים ציבורי בלבד.
בצוות המשא ומתן חברים נציגי ההסתדרות הרפואית והאוצר, וכן נציגים מנציבות שירות המדינה והנהלות קופת חולים כללית ולאומית, שההסכם החדש יחול גם עליהם. באוצר ביקשו השנה לתחום את ההסכם לתקופה של ארבע עד חמש שנים, "כפי שמקובל בהסכמים עם עובדים בכירים במגזר הציבורי", אך בקשה זו טרם נענתה מצד הרופאים.
באוצר מזהירים כי תוספת שכר גדולה לרופאים עלולה לפגוע בכלכלה כולה, בעקבות סכנה להתפתחות אפקט דומינו, שיגרור דרישות שכר גם מצד מגזרים אחרים במערכת הבריאות. "בחודשים האחרונים יש תחושה שלמדינה יש הרבה כסף ושהכל לגיטימי ואפשר לדרוש כל דבר", מזהיר לוין, "אם תגי המחיר יעלו, זה עלול לפרק את הכלכלה". באוצר מוסיפים כי שלוש מתוך ארבע קופות החולים - כללית, מכבי ולאומית - מדווחות על גירעון בסוף 2010 לאור העלאת השכר הקודמת, שעליה סוכם בבוררות הרופאים.