פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ברוש: יש להשקיע את כספי הפנסיה בחו"ל

      נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש קרא לאוצר להתיר לקרנות להשקיע בני"ע בחו"ל: "לא ייתכן שהזרים ימשיכו לעשות עלינו סיבובים, הכסף שמגיע חונה בבנק ויוצא בלי לשלם מס"

      נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, קרא לאוצר להתיר לקרנות הפנסיה להשקיע את כספי הצבירה בני"ע בחו"ל: "אין כל הגיון כלכלי שרק 6% מהכספים בקרנות הפנסיה מושקעים בחו"ל. מדובר בהשקעות לעשרות שנים ואין שום ראייה שמניות ג'נרל אלקטריק פחות טובות ממניות של חברות בישראל. אין שום סיבה שאג"ח ממשלת גרמניה יהיו שוות פחות בעתיד", ברוש דיבר בכנס איגוד התעשייה הקיבוצית בקיבוץ שפיים.

      עוד אמר ברוש, כי על האוצר למסות את תנועות ההון לזמן קצר: "לא ייתכן שהזרים ימשיכו לעשות עלינו סיבובים. לא ייתכן לאפשר לכסף שמגיע לזמן קצר, חונה בבנק ויוצא בלי לשלם מס".

      ברוש תקף את שר האוצר בגלל היחלשות הדולר, שמהווה פגיעה קשה ביצוא התעשייתי של ישראל: "45% מהצמיחה של ישראל באה מהיצוא וזה לא ענף שישראל יכולה לוותר עליו. לא ייתכן ששערי המט"ח ימשיכו לעשות שמות ביצוא הישראלי. אי אפשר להמשיך להיות חסרי מעש בתחום הפיסיקלי ולחכות שהכלכלה האמריקאית תתחזק. היא תתחזק, אבל זה יכול לקחת כמה שנים עד אז חייבים לנקוט באמצעים פיסיקליים לעודד ולהגן על היצוא".

      יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית יונתן מלמד, קרא לאוצר וממשלה להמשיך לאפשר לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר להגן על הדולר. מלמד התייחס לפגיעה ביצוא התעשייה הקיבוצית, שרובה מסורתית, בשל התחזקות השקל והיחלשות הדולר, אמר כי "אף ששערי המטבעות אינם בשליטתנו - אנו בסך הכול רק נקודה קטנה בגלובוס הכלכלי - ומכירה ורכישה של מאות מיליוני דולרים על ידי בנק ישראל לא תשנה את רמת השערים העולמית, יש להשאיר לנגיד לעשות את המירב לטובת הכלכלה בישראל ואת האישור ליכולתו קיבלנו מטובי המומחים בעולם".

      עוד אמר מלמד כי 2009 היתה טובה עבור התעשייה הקיבוצית, בין היתר בשל מגמות של ירידה במחירי חומרי הגלם המיובאים, שערי מטבע סבירים ותחילת התאוששות מהמשבר הכלכלי העולמי וזאת בשל פעולות שננקטו על ידי מדינות בעולם. גם בישראל הצליחו המפעלים לבצע התאמה מהירה למצב המשברי ולמזער את הסיכונים שהיו בו.

      מלמד אמר כי לקראת סיומה של 2010 ניתן לראות כי היקף פעילות התעשייה הקיבוצית עלה על זה של 2009 אך הרווחיות נשחקה בהשוואה לרווחיות שהציגו המפעלים בשנה שעברה.

      ב-2009 הגיעו מכירות בכ-300 מפעלי התעשייה הקיבוצית (כולל התאגידים הכלכליים האזוריים) ל-38 מיליארד שקל ומספר המועסקים בהם ל-45 אלף.