מי יזרוק לכנרת חכה

>> ההתרחשות לחוף ימה של הכנרת נראתה בצהרי יום רביעי השבוע כמעט כמו גלויה לתיירים: יום יפה ושמשי של אמצע נובמבר, המים כחולים ושקטים, הרי גולן באופק וחמישה דייגים יושבים במעגן - קשוחים בדיוק כמו שדייגים צריכים להיות. אבל הכנרת רק נראית שלווה. מתחת לפני המים זרמים תת-קרקעיים ומערבולות מאיימות ומעל פני המים איום חדש מרחף. האיום הפעם הוא על הכנרת עצמה.



החלטת ממשלה שהתקבלה במארס ביוזמת שר החקלאות, שלום שמחון, קובעת כי הדיג בכנרת ייאסר כליל למשך שנתיים. הנימוק: מסת הדגה בימה התמעטה וירדה לשפל היסטורי. יש להעניק לה שהות להתאוששות ללא דיג כדי להביאה לאיזון כמותי וכדי למנוע זיהום אקולוגי.

200 הדייגים הטבריינים שמתפרנסים מהשלל הימי יצאו למאבק בהחלטה, והצליחו לעכב את יישום הגזירה - ועדת הכלכלה של הכנסת עדיין לא אישרה את התקנות הדרושות ליישום ההחלטה והיא עדיין לא בוצעה. אבל במשרד החקלאות לא ויתרו ומצאו דרך עקיפה להפסיק את הדיג: מ-1 בינואר 2011 יבוטלו כל רישיונות הדיג של הדייגים בטבריה. בלי רישיון, אף אחד לא ירצה לדוג ולהסתכן בקנס כספי גבוה - גם ככה הרווחים לא משהו.



דייגים, מדענים ואנשי מקצוע אמרו השבוע ל-themarker כי החלטת משרד החקלאות להקפיא את הדיג בכנרת התקבלה בחופזה וללא התייעצות עם אנשי מקצוע - מתוך המשרד ומחוץ לו. מעבר לכך, יש מקום לתהות בנוגע לכשלים שהביאו לקבלתה של החלטה כה קיצונית: לאורך השנים לא נעשו על ידי משרד החקלאות או על ידי גופים רשמיים אחרים מחקרים רציניים על התמעטות הדגה בימה והשפעותיה. מחקרים כאלה, לצד מעקב דקדקני של משרד החקלאות אחר מצב הימה, היו יכולים לעצור את התמעטות הדגה לפני שיידרשו צעדים חריפים.



החלטת משרד החקלאות עשויה להשפיע ישירות לא רק על פרנסתם של 200 דייגים ועל היקף הדגה בימה, אלא גם על איכות המים בכנרת - מקור מי השתייה העיקרי של מדינת ישראל. בין המומחים קיימת מחלוקת בנוגע לצעד שיהיה הטוב ביותר עבור המים ולשאלה אם הפסקת הדיג תגרום לשיפור באיכותם, או להידרדרות מדאיגה שלה.



1. הסכנה



כמות הדגה בכנרת משפיעה על איכות המים בימה - למעשה, כל ערעור של המאזן בין המרכיבים בימה משפיע על איכות המים ובמקרה הגרוע עלול לגרום למפגע אקולוגי. השאלה היא אם הקפאת הדיג לשנתיים תערער את האיזון לטובה או לרעה.



פרופ' משה גופן ממכללת תל חי, שכיהן בעבר כראש המכון לחקר ימי ומשמש יועץ בהתנדבות לדייגי טבריה, משוכנע שהקפאת הדיג תביא לפגיעה באיכות המים: "במים יש מצבורי זרחן שחייבים לדלל, ואת זה אפשר לעשות רק על ידי דיג יזום ומבוקר. אסור להפסיק את הדיג. קיימת סכנה ממשית להרעה באיכות המים כתוצאה מהפסקה מוחלטת שלו. יש שלל פעולות אחרות שאפשר לעשות כדי להציל את הדגה. אני מאמין שבסופו של דבר יתעשתו ויבינו שזה רק פוגע בכנרת".



מנחם לב, מרכז ענף הדיג בקיבוץ עין גב, מסכים עם גופן ומתריע מפני תרחיש אימים שתגרור הקפאת הדגה במודל הקיים כיום: "הקטסטרופה הבאה אחרי מלחמת יום כיפור היא מה שהולך להיות בכנרת. זה אסון אקולוגי - אין בקרה ואין בדיקה. הנושא מעורר סימני שאלה על צורת ההתנהלות של אגף הדיג במשרד החקלאות".



לעומתם, פרופ' מנחם גורן, ביולוג ימי מאוניברסיטת תל אביב, ממהר להרגיע: "הפסקת הדיג לשנתיים לא תשפיע על איכות המים. יש מקומות בעולם שעשירים בדגים ואיכות המים שלהם מצוינת. גם פעולות שנעשו בעבר בנושא כדי לקבוע את הרכב הדגים, במטרה למנוע זיהום, היו מיותרות. זה נכון שברגע שאתה מערער את המערכת אתה לא יודע לאן זה יגיע, אבל הפסקה של שנתיים לא תזיז כלום".



בכיר אחר המעורב בפרשה מוסיף כי האירועים בכנרת הם מקרה בוחן לטיפול בשאר חופי ישראל: "מה שהכי מפחיד אותי זה שהמשרד באמת ילך עם הראש בקיר וייכשל, ואז ימשיך את המדיניות גם בשאר חופי ישראל. עשרות שנים לא טיפלו בנושא. פתאום עכשיו התעוררו ויש תקציבים, אבל גם עכשיו לא עושים את זה נכון".



2. הדגים



על דבר אחד אין מחלוקת: ב-20 השנה האחרונות חלה ירידה דרסטית במספר הדגים בכנרת. לפי נתונים שהוצגו בוועדת הכספים של הכנסת, ב-1990 הסתכם יבול הדיג של אמנון הגליל (מושט) - הדג הפופולרי בימה - ב-581 טון. ב-1999 הוא הידרדר ל-91 טון, ב-2007 צנח היבול ל-50 טון וב-2008 מדובר ב-8.5 טון בלבד.



הסיבות להידרדרות רבות, והבולטות שבהן הן הירידה במפלס הכנרת, שגרמה לחיסולם של אזורי ההשרצה; דגי אמנון הגליל הובסו בקרב מול הסרדינים המתרבים בשפע; הפחתת היקף הדגים בבריכות הגידול בכנרת; והקורמורנים, שגורשו מהבריכות הפרטיות לגידולי דגים בקיבוצים, נחתו בכנרת והתחילו לאכול מכל הבא למקור. "זו צרה צרורה של השנים האחרונות שפוגעת באמנון הגליל", אומר גופן. "בדצמבר-ינואר מגיעים לאזור שלנו בין 6,000 ל-10,000 קורמורנים והם אוכלים כ-200 טון אמנונים".



למרות ריבוי הגורמים להתמעטות הדגה, אין בנמצא מחקר מקיף שיציע פתרונות או אפילו יצביע על היקפה של התופעה. "מאז 1987 נעשו סקרים של אוכלוסיית הדגים בכנרת", אומר גופן. הסקרים נפסקו ב-2006. למה? לאלוהים פתרונים". גם לב, מצר על הפסקת המחקרים: "כיום אף אחד לא יודע מה נעשה בכנרת, כולם פשוט מנחשים".



המידע על הדגה בכנרת כיום מתבסס על סקרים מדגמיים של השלל שהביאו דייגים. דווקא כאן מצפה הפתעה: הנתונים שעליהם התבסס משרד החקלאות כשקיבל את ההחלטה להקפיא את הדיג היו מ-2008, אבל גורמים במשרד מספרים כי מאז 2009 חלה עלייה מרשימה באוכלוסיית האמנונים בימה. כשהנתונים מבולבלים כל כך, ואיש לא יודע כיצד באמת לטפל בעניין, יש כר נרחב לקבלת החלטות שגויות.



3. ההחלטה



אם קיים ויכוח חריף כל כך בין המומחים באשר לכמות הדגים בכנרת ולמשמעות האקולוגית של ההחלטה להקפיא את הדיג, על בסיס מה בכל זאת התקבלה ההחלטה במשרד החקלאות? הכירו את חיים אנג'וני, ראש ענף הדיג במשרד החקלאות, האיש החזק בתחום בישראל והמוביל של החלטת הממשלה להקפיא את הדיג.



אנג'וני, קיבוצניק לשעבר שבעבר עסק בתחום בריכות הדגים, מספר כי "ההחלטה התקבלה לאחר שמנכ"ל משרד החקלאות מינה ועדת מקצועית שבחנה את הנושא ושמעה את כל הדעות המקצועיות. היו מתנגדים שקולם נשמע, אבל המנכ"ל קיבל החלטה והביא אותה בפני השר - והשר אימץ אותה".



אלא שבכירים אחרים בתחום טוענים שההעניינים התנהלו בצורה שונה. למעשה, בדיון של הוועדה הרחבה לממשק הדיג, שבה חברים נציגים ממשרד החקלאות, רשות המים, מינהלת הכינרת והדייגים התקבלה החלטה מנוגדת. "בשלב זה לא להתחיל בהליך של השבתת הדיג בכנרת", נכתב בפרוטוקול, על אף כי בוועדה היו גם מי שתמכו בהצעה להשבית את הדיג. בין אלה היתה ד"ר תמר זהרי, מנהלת המכון לחקר הכנרת במרכז לחקר ימים ואגמים. "הצבעתי בעד השבתת הדיג", היא אומרת. "זה מהלך שעושים הרבה בעולם".



ואולם, לטענת מומחים, ההמלצות נגד הפסקת הדיג לא הגיעו לדרג שאמור לקבל את ההחלטה הסופית (ועדת אכלוס), שכלל, לדברי גורם הקשור לפרשה, "שלושה אנשים שלאף אחד מהם אין הכשרה בתחום - אנג'וני עצמו, עורך דין ומומחה לניקוז".



לדבריו, ההחלטת הקיצונית היתה תולדה של חוסר המעש הממושך בנושא. "במשך 20 שנה הזניחו את הדגה בכנרת ובכלל בחופים בישראל", הוא אומר. "עכשיו הם ראו שנוצרה קטסטרופה, אז כדי לכסות על חוסר המעש רצו לעשות צעד דרסטי - בלי לבדוק".



גם לדברי ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), שנרתמה לסייע לדייגים, "משרד החקלאות לא נתן את דעתו לעניין ולא הביא מחקר מקיף שיצדיק את ההחלטה להפסיק את הדיג. למה לקבל החלטה כל כך שערורייתית, שפוגעת באנשים, בלי להסתמך על מחקרים? הגשתי גם שאילתה לשר שמחון וביקשתי שיציג מחקר עדכני בעניין, ולא היה לו. אנחנו צריכים להיות חכמים לפני מעשה".



הרעיון הראשוני להשבית את הדיג עלה ביום עיון שהתקיים ב-2008. גורן זוכר היטב את היום: "ביום העיון שאירגנה רשות המים עלו כמה רעיונות כיצד לטפל בהתמעטות הדגה. למיטב ידיעתי, שום דבר לא בוצע", הוא אומר. "הייתי מעורב באותו יום עיון, באתי עם שורה של הצעות, אבל מאז היה שקט. לא הייתי מעורב בשלב ההחלטות. גם לא שמעתי מחברים שהיתה איזו פעילות בעניין. לא התייעצו אתי בנוגע להפסקת הדיג".



צריך להפסיק את הדיג?



"הפסקת הדיג לא תשנה כלום. צריך לרפא את המחלה על כל היבטיה - כיום יש כל מיני ספינים שמתייחסים להיבט אחד ומתעלמים מכל היתר. למעשה, משק הדיג היה לקוי במשך כל השנים וכיום צריך לכנס פאנל רחב של מדענים שידון לעומק בעניין ויקבל החלטות".



אנג'וני מגיב לטענות ואומר כי ההחלטה התקבלה על סמך חוות דעת מקצועיות: "אני מכבד את דעתם של אלה שהתנגדו להחלטה. דעתם נשמעה, אבל היא התקבלה מול דעתם של מומחים, כמו החוקרים במעבדה לחקר הכנרת שבמרכז החקר לימים ואגמים לישראל. היו גם חוות דעת של אנשי אקדמיה ומדע. קיבלנו החלטה שהיא בעיקר לטובת הדייגים. נכון, הם יסבלו במשך שנתיים, אבל כולנו תקווה שבתום השנתיים תחזור הדגה לכנרת והם יתפרנסו בכבוד".



4. הדייגים



ב-10 בבוקר ביום רביעי השבוע, מעגן סירות הדייגים לחוף הכנרת ריק. "ב-10 בבוקר הדייגים כבר בבית", מסביר יו"ר ארגון דייגי טבריה, יעקב פדידה. "הם יוצאים בשעות הערב וחוזרים לפנות בוקר. לא תמצאו כאן סירות דיג". אבל סירה אחת בכל זאת מופיעה במעגן, ובתוכה שני דייגים, שנשארו יותר מהרגיל בים.



על קרקעית הסירה שקי ענק המכילים את רשתות הדיג המקופלות לצד שני ארגזי פלסטיק כחולים יתומים. באחד מהם ארבעה דגי בורי, ובשני כעשרה דגים נוספים. "אני יכול לקבל 120 שקל על השלל הזה, וגם זה לא בטוח", אומר יהודה הדיג, בזמן שבנו שחר מעמיס על גבו את הרשתות. "זה אפילו לא מכסה את הדלק למנוע". פדידה יורד אל החוף ובודק את תכולת הארגזים. "איך אפשר להתפרנס ככה? איך דיג יכול להביא הביתה כסף כשזה המצב בכנרת?" הוא תוהה בקול רם.



בהחלטת הממשלה נכתב כי ארבעה משרדי ממשלה - החקלאות, הגנת הסביבה, האוצר ורשות המים - יקצו יחד 5.7 מיליון שקל לכלל הפעולות הנדרשות להצלת הדגה בכנרת, בחלוקה שווה. הדייגים אמורים לקבל מתוך סכום זה 4.2 מיליון שקל, כפיצוי ישיר וסבסוד הכשרות מקצועיות.



סכום הפיצויים נראה שמן ומבטיח, אבל הדייגים המובטלים לא יזכו ליהנות ממנו כל כך מהר. לפי החלטת הממשלה, רק דייגים שניהלו תיק במס הכנסה ודיווחו על הכנסותיהם יזכו לפיצוי. אלא שמלבד כמה קיבוצים שעוסקים בדיג, כמו עין גב, 90% מהדייגים אינם מנהלים ספרים - אומר ח"כ ציון פיניאן (הליכוד), טברייני במקור שיזם דיון בעניין בוועדת הכספים.



לאחר מו"מ ארוך עם האוצר, הציע פיניאן פשרה שלפיה דיג שלא דיווח למס הכנסה יקבל מהמדינה 2,700 שקל בחודש למשך שנתיים, וזה שניהל ספרים יקבל שכר מינימום של כ-3,800 שקל בחודש. הדייגים לא קיבלו את ההצעה. "מה אפשר לעשות עם שכר מינימום?" שואל פדידה. "יש כאן דייגים שצריכים לפרנס משפחות של שמונה נפשות".



למעגן בטבריה מגיע מוטי, 65, אב לשמונה, כדי לבדוק את ההתקהלות - ומיד מצטרף למקהלה: "יש לי שישה ילדים דייגים ונכד אחד דייג", הוא מספר. "עכשיו יש עוד איכשהו פרנסה, אבל רק שלא יסגרו לנו את הים. אנחנו נתאבד על זה. אין לי מה להפסיד, אין לי לאן ללכת בגיל 65".



"מדובר במשפחות שהן דור שני ושלישי לענף הדיג", אומרת ח"כ לוי-אבקסיס. "אי אפשר לקבל החלטה כזאת ולא לשפות את הנפגעים. עושים על גבם ניסוי שלא בטוח שיצליח. אבל אני יודעת מה יהיה הסוף - יש לנו הרי קואליציה של עשירים. ראש הממשלה יבקש לאשר את הבקשה, והיא תעבור".



5. התחרות



לסיפור הזה יש זווית נוספת - של בעלי הבריכות לגידול דגים, ובהם בעיקר קיבוצי האזור. בתחום הדגים הטריים, מגדלי הדגים שולטים ביותר מ-80% מנתח השוק והבריכות לגידול דגים מספקות את מרבית התוצרת: כ-19 אלף טון דגים בשנה והכנסות של 50 מיליון שקל. "זה שוק יציב שעובד היטב בשנים האחרונות", מעיד יוסי עייש, מזכיר ארגון מגדלי הדגים בישראל.



בארגוני הדייגים מכירים את המספרים, ומחמיצים פנים. "משרד החקלאות דואג רק להם", אומר פדידה. "נותנים להם תקציבים, ואותנו זורקים. אנג'וני, שהגיע מתחום בריכות הדגים, רוצה רק בטובתם". גם פרופ' גופן מסכים: "זו הידרו-פוליטיקה. יש כאן דאגה לבעלי האינטרסים שמגדלים דגים מחוץ לטבריה, על חשבון דייגי טבריה".



הדייגים זועמים בעיקר על כך שהקיבוצים גירשו את הקורמורנים, שעברו לכנרת. לטענת דייגים ומקורות אחרים המעורבים בפרשה, משרד החקלאות סייע לבעלי הבריכות בתקציבים של מאות אלפי שקלים לגרש את הקורמורנים, בין השאר באמצעות העמדת כוח אדם שיטפל בעניין והקמת מרכזי האכלה חלופיים. מנגד, תקציב האכלוס של דגים בכנרת - הזרמת דגים שהתפתחו במקומות אחרים אל הימה - ירד באופן משמעותי בשנים האחרונות.



אנג'וני אומר כי אין דברים בגו. "אלה טענות הזויות. נכון, בעלי הבריכות התארגנו וגירשו את הקורמורנים, אבל הם לא קיבלו תקציבים לכך. משרד החקלאות לא השקיע אפילו אגורה אחת בעניין הקורמורנים". בנוגע לאכלוס הכנרת בדגים מפנה אנג'וני אצבע מאשימה לוועדת אכלוס שלטענתו הורכבה מכמה גופים, בהם רשות המים, והיא שקיבלה את ההחלטה.



אנג'וני דוחה גם את הטענות על פגיעה בתחרות בין הדייגים לבעלי הבריכות: "מי שטוען שיש כאן מניעים של תחרות סתם זורק האשמות חסרות תוכן, כי זה מגוחך. הנתח של הדייגים הוא מזערי יחסית לנתח של בעלי הבריכות, ואין שום העדפה. אנחנו משקיעים הרבה כסף מתקציבי המדינה בדייגים. אגף הדיג מחזיק מעגנים לטובת הדיג - זה כאילו שהייתי אומר שאנחנו מתפעלים בריכות דיג. השקענו עד עכשיו 5-6 מיליון שקל במעגן טבריה, ולעין גב הקצינו 700 אלף שקל. אין שחר לטענות שאנחנו מפלים לרעה ורוצים לחסל את הדיג".



6. אז מה יהיה?



בימים אלה עורך מבקר המדינה בדיקה מקיפה של התנהלות ענף הדיג בישראל, והכשלים שהביאו להתמעטות הדגה. אחת הטענות שבודקים אנשי משרד המבקר מתבססת על מסמך שהגיע לידיהם, שלפיו קיבל אנג'וני תשלום בסך עשרות אלפי שקלים בשנה מקיבוצים שמחזיקים בבריכות דגים עבור הוצאות שונות, כמו רכב. במשרד המבקר אישרו כי הם בודקים את נושא העברות הכספים. במקביל, ביום שני בשבוע הבאה אמורה להתכנס ועדת הכלכלה כדי לדון במצוקת הדייגים ובהחלטה להפסיק את הדיג.



בינתיים, הדייגים מתכוונים להילחם בכל דרך בהחלטה להפסיק את הדיג. "אנחנו מכינים בימים אלה עתירה לבג"ץ שתמנע את יישום ההחלטה הזאת", אומר עו"ד דוד מנע, המייצג את דייגי טבריה ואת הקיבוצים גינוסר ועין גב. "אנחנו גם הולכים להגיש תביעה גדולה מאוד על כך שמשרד החקלאות הזניח את הכנרת, הוציא מכרזים להזרמת דגיגים בכנרת ולא עמד בהם ולא אכף כראוי את האיסור על הדיג באזורים אסורים. זו שיטת החאפ-לאפ - אנשים באים בלי הכנה ומורידים גרזן על ענף שלם, וחושבים שזה יעבור במדינה דמוקרטית".



פיניאן לוקח את הדברים צעד אחד קדימה: "אני רואה בחומרה רבה את צורת ההתנהלות בעניין, וצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית. אם הטענות של הדייגים נכונות, אנשים צריכים לתת את הראש בנושא".



משרד החקלאות: "ההחלטה התקבלה לאחר מחקר מעמיק"



>> ממשרד החקלאות נמסר: "ההחלטה על השבתת הדיג בכנרת התקבלה לאור מחקר ומעקב מתמיד שעורך משרד החקלאות כבר יותר מ-25 שנה. הנתונים עוררו חשש ממשי לאסון אקולוגי. הסקרים האקוסטיים הם מקור מידע אחד בלבד, שעד 2006 לא היווה מקור מידע מהימן, בגלל הציוד שבו השתמשו. באחרונה נרכש מיכון חדשני למטרה זו".



בנוגע לכישוריו הניהוליים של חיים אנג'וני, טענו במשרד כי הם "אינם מוטלים בספק. אגף הדיג הוא רב-תחומי ומנהלו אינו נדרש להיות מומחה בכל תחומי העיסוק של האגף. מנהל האגף נדרש לקבל החלטות על סמך פעילות אנשי המקצוע באגף. אין כל רלוונטיות לעיסוקים קודמים שלו, ורבים מעובדי משרד החקלאות עסקו בעברם בענפי החקלאות השונים".



בנוגע להליך קבלת ההחלטה מסרו במשרד: "בראש הוועדה עמד סמנכ"ל תשתיות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. הוועדה כללה בכירים נוספים במשרד החקלאות. הוועדה זימנה ושמעה את כל אנשי המקצוע שלהם נגיעה לנושא. המכון לחקר ימים ואגמים נחשב למוסד מחקר מקצועי ומהימן. יש בו חוקרים מצוינים ודעתם בהחלט רלוונטית. בין החוקרים ואנשי המקצוע שהמליצו להשבית את הדיג בכנרת נמצאים ד"ר תמר זוהרי מהמעבדה לחקר הכנרת במכון לחקר ימים ואגמים, ד"ר דורון מרקל מרשות המים, המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה פרופ' ישעיהו בר-אור, ושורה של מדענים נוספים שהשתתפו ביום עיון שעסק במצב אמנון הגליל בכנרת".



בנוסף מסרו במשרד: "משרד החקלאות לא מימן גירוש קורמורנים מבריכות הדגים ולא מונה לשם כך שום בעל תפקיד". לגבי חקירת המבקר נמסר: "לא נוכל להתייחס לנושאים שנדונים עדיין אצל מבקר המדינה".