לפני שהטפטוף ייהפך למבול

>> עונת הגשמים קרבה, ועבור רוכשי דירות מסוימים זו עומדת להיות עונה לא קלה. לבתי המשפט מוגשות תביעות רבות הקשורות לנזקי רטיבות שלא טופלו כהלכה ושגרמו לסבל רב. מוכרות תביעות המפרטות כיצד ישבו דיירים חסרי מזל בסלון דירתם, במרכזו דלי שלתוכו דולפים מים מהתקרה וקירות הדירה התמלאו כתמי רטיבות גדולים עם עובש. תוארו מקרים שבהם נמנעו דיירים לארח אנשים עקב מצבה המידרדר של דירתם, נאלצו לפנות תמונות וציוד יקר לחדרים סמוכים - ולבסוף לשכור את שירותיו של עורך דין.

רטיבות שלא טופלה כראוי נחשבת, בצדק, לליקוי בנייה חמור שעשוי לזכות את מי שנחשף אליו בפסיקת פיצויים והוצאות. מעבר לכך, היא גורמת סבל לדיירים, ובמקרים קיצוניים אף עלולה לסכן את שלומם ובריאותם וכן לפגוע בשווי הנכס.



כיצד נערכים לתופעה זו, למי פונים, ומהם הפתרונות? הנה כמה שאלות נפוצות ודברים שכדאי לדעת בעניין.



ממה נגרמת הרטיבות בדירה?



יש שתי סיבות עיקריות לתופעת הרטיבות: האחת, חדירה של מי גשמים לתוך הדירה, והשנייה - נזקים מדליפת צנרת העוברת בתוך הדירה או בדירה סמוכה. התוצאה בשני המקרים זהה, ובהחלט בלתי נעימה.



האם יש אחריות משפטית מפני רטיבות בדירה?



שאלת האחריות לנזקי רטיבות תלויה בכמה גורמים ובהם: ממי נרכשה הדירה, מתי נמסרה לרוכשיה, מתי אירע הנזק ומה מקורו. כשמדובר בדירה חדשה שנרכשה מיזם או מקבלן ומקור התקלה קשור בתכנון העבודה, בביצועה או בחומרים ואביזרים שסופקו (ולא בעבודות שביצעו הרוכשים בעצמם) - החוק קובע תקופות שונות, הנמנות מרגע העמדת הדירה לרשות הרוכש, שבהן מוכר הדירה יהיה אחראי לתקינותה.



עם זאת, נקבעה חובתו של רוכש הדירה לדווח ללא עיכוב על התקלה ולאפשר את תיקונה בפרקי זמן משתנים, בהתאם לסוג התקלה, למקורה ולמידת היכולת לראותה.



גם כשמדובר בדירה שלא נרכשה ממי שבנה אותה, אלא בדירה מיד שנייה, ייתכן שהאחריות תהיה עדיין בתוקף, בהתאם לפרק הזמן שחלף ממועד המסירה, להסכם עם הרוכש הראשון ולגורמים נוספים.



כשמדובר בדירת יד שנייה שלא חלה עליה אחריות או כשמדובר במתן "שירותי בנייה" בלבד (על קרקע של המזמין) או בדירה שכורה, יש לבדוק אם ההסכם בין הצדדים מטפל בכך, ואם קיימת עילה נזיקית כמו רשלנות.



לחלופין, יש לברר אם הדירה מבוטחת מפני נזקי רטיבות. חברות ביטוח רבות נותנות כיום פוליסה הכוללת הרחבה ל"אינסטלציה" כחלק מביטוח המבנה. ואולם יש לבדוק את תנאי הפוליסה ואת ההחרגות השונות המפורטות בהן.



האם מוכר הדירה רשאי לקצר את תקופות האחריות?



בדירה חדשה שנרכשה מהגוף שבנה אותה כדי למוכרה, אי אפשר לקצר את תקופות הבדק והאחריות מאלה הקבועות בחוק.



מה אפשר לעשות כשמבחינים בסימני רטיבות?



אם הדירה נרכשה מקבלן, יש לפנות אליו באופן מיידי ולדרוש טיפול מהיר ויעיל בתקלה. אין להשלים עם סחבת או התחמקות, ויש לוודא כי הבעיה נפתרה.



מה לעשות כשהפניות לטיפול ברטיבות אינן מועילות?



במקרה כזה יש לשקול נקיטת הליכים משפטיים, בהתאם לסוג הנזק וחומרתו. במקרים מסוימים אפשר לשקול טיפול עצמי בבעיה בשלב ראשון ותביעת החזר ההוצאות בשלב מאוחר יותר.



אם הנזק קל באופן יחסי, אפשר לשקול פנייה לבית המשפט לתביעות קטנות, שיתרונו הוא מהירות הבירור של התביעה. יש להביא בחשבון כי הליך משפטי כולל הוצאות כמו חוות דעת מקצועית, שכר עבור עורך הדין, אגרות - והוא לא תמיד כדאי. אם יש נכונות למשא ומתן בין הצדדים, אפשר לפנות למגשר, שינסה להביא את הצדדים לידי הסכמות, או לבורר שיכריע בסכסוך בהליך מהיר יותר.



מה חשוב לדעת לפני שפונים לבית המשפט?



חשוב להקפיד על דיוק בפרטים ועל הימנעות מהסתרת עובדות חשובות. בדרך כלל בתי המשפט אינם פוסקים את מלוא הסכומים הנקובים בכתב התביעה, ויש צד נוסף שאת טענותיו צריך להביא בחשבון, גם אם הוא איכזב את רוכש הדירה.



בתי המשפט אינם רואים בעין יפה בעל דירה שלא איפשר טיפול בתקלה, והוא עלול לקבל פיצוי קטן בהרבה בשל כך. בעל דירה המותיר רושם של צרכן בעייתי או של מי שדאג לנפח את סכומי התביעה, עלול שלא לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש או הוצאות משפט, שכן אלה תלויים במידה רבה בשיקול דעתו של השופט.



לסיכום, מי שרכש דירה במיטב כספו אינו יכול להשלים עם קיומה של רטיבות בנכס. טוב יעשה מי שינהל את ענייניו בתבונה, יעמוד על זכויותיו וישכיל לשמור על רכושו, על איכות חייו ועל בריאותו.



-



הכותב הוא עורך דין המתמחה בטיפול בסכסוכים בענפי הבנייה, התשתיות והמגורים