קניון במקום חיטה

>> באוגוסט 2006 החריבו שלושה פיצוצים מדויקים ממגורת חיטה שניצבה ליד תחנת הרכבת של בני ברק. הממגורה היתה המבנה הגדול ביותר בישראל שנהרס בפיצוץ מבוקר. מעבר לשיא המקומי, פיצוץ הממגורה מעיד על שיטת הטיפול בבניינים שכבר לא יכולים לשמש למטרה שלשמה נוצרו. ואולם באותו אזור מסחר שוקק, שנמצא ממול לקניון אילון, נותרו עדיין שני מתחמי ממגורות נוספים. אחד מהם זוכה כיום לתחייה, ומראה כי ניתן להשתמש אחרת במבנים אלה.

האדריכל יוסי פרידמן, מרצה בכיר בחוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, מספר שהממגורה ששופצה נהנית מייחודיות, בזכות שבעה מבני אחסון דמויי פירמידה שצמודים אליה, שהפכו לחללי מסחר. "כבר היה אישור הריסה של העירייה למתחם הזה, אבל הביקוש באזור לשטחי מסחר הציל את הממגורה ברחוב הלח"י. היזמים הבינו שלא צריך להרוס ושאפשר למצוא לה שימוש אחר".



אמנם הממגורה זכתה לחיפוי אלומיניום שגורם לה להיראות מרובעת ובעיקר מסתיר את עברה, אך פירמידות האחסון זכו לטיפול עדין יותר, שמכבד את האיכות האדריכלית שלהן. בחללים הפנימיים של הפירמידות יש עבודת בטון ייחודית, בגלל המבנה המשולש, שמקנה לתקרת הצלעות מראה יוצא דופן ומרשים. בחלק מהמקרים כוסו הצלעות בצבע או בקצף כדי לפתור בעיות אקוסטיות. השינויים האלה עושים עם התקרה עוול, אבל גם כך ניתן להתרשם ממנה.



כמה חברות השתכנו בפירמידות, וחלקן אף חיברו שתי פירמידות יחדיו. כבר כשנכנסים לחללים הללו אפשר להתרשם מהערך המוסף שהעבר של המקום מקנה לו. בניגוד לחללים המסחריים שנמצאים באזור רחוב הלח"י, שבדרך כלל משתכנים במחסנים שעברו הסבה, המותגים ששוכנים בפירמידות זכו לייחוד שגורם להם לבלוט. פרידמן הוא האחראי לתכנון אולם התצוגה של רגבה, אחד מחללי הקמעונות שעברו לשכון בתוך הפירמידות, יחד עם סטודנטים שלו לשעבר בקורס שהעביר במכללה, שהוקדש לעיצוב ממגורות.



פרידמן מספר שנתקל בממגורות כשהתחיל לבדוק את נושא השימוש מחדש במבנים ישנים: "חיפשתי מבנה שיש לו טיפולוגיה מובחנת ושניתן להשתמש בו מחדש ללא הריסה. במסגרת הנסיעות באיילון הבחנתי בממגורות שנמצאות בנחלת יצחק (מול מגדלי עזריאלי, מעברו השני של האיילון, ש"ש) ומשמשות לוח מודעות. למרות הגובה והבולטות של מבני הממגורות, בירור קצר בין הסטודנטים גילה שרובם לא הבחינו במבנים, למרות שיש המון ממגורות באזורים מרכזיים. אלו מבנים שהגודל שלהם מספק הזדמנויות נדל"ניות מעניינות".



שימושים חדשים



הסקרנות של פרידמן תורגמה לקורס שמתמקד בממגורות ונותן לסטודנטים הזדמנות להתמודד עם החלל הלא-שגרתי, וכן לחידוש הממגורה במתחם בבני ברק. פרידמן מסביר ש"יש שלושה סוגי ממגורות: ממגורות מספוא, ממגורות קמח וממגורות שמן. חלקן הקטן הוקם לפני הקמת המדינה אבל רובן נבנו מתחילת שנות ה-50 ועד שנות ה-60. במובן מסוים יש כאן אבטיפוס שחוזר על עצמו. ראוי להנחות את הרשויות ואת בעלי הקרקע איך ניתן לצקת לתוכן שימושים חדשים".



שימוש מחודש במבנים הוא כבר זמן רב נושא חם ומעניין בתחום האדריכלות. פרויקט הדגל של המגמה הזו הוא מוזיאון הטייט מודרן בלונדון, בתכנון משרד האדריכלים הרצוג ודה מרון, שהוקם במבנה ששימש קודם לכן תחנת כוח. העיסוק בשימוש מחודש נהנה מהילה "ירוקה" ובמקביל מאפשר בהרבה מקרים ליזמים לקצר תהליכי רישוי והיתרים.



בעולם יש דוגמאות מעניינות של שימוש מחודש בממגורות. אחת הוותיקות היא קבוצת מבנים השוכנת בקנווד שבמיניאפוליס. כבר בשנות ה-70 הוסבו שתי קבוצות של ממגורות, שנבנו בשנות ה-20 ושהיו נטושות כמה שנים, למגורים. גגות הממגורות הורדו, בתוך קירות הבטון נפרצו דלתות וחלונות ונוצקו רצפות. מדובר היה במבצע הנדסי לא פשוט, בזמנו, שדרש ניסור לאורך כל הממגורות.



באמסטרדם הוכרזה באחרונה תחרות אדריכלים לשימוש מחודש בממגורות ששימשו לטיפול בשפכים. בבולטימור הושקעו 400 מיליון דולר בפרויקט הסבה למגורים של ממגורות ליד הים. בדנמרק הפכה ממגורה למבנה מגורים מרשים שתיכננו שני משרדי אדריכלים מקומיים.



לטעמה של כרמלה יעקובי וולק, ראש החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, נושא הממגורות מסייע להזיז את הדיון על עיצוב פנים מתכנון לעשירים לנושאים של אחריות חברתית וסביבתית. "המטרה היא לבחון את המבנים התעשייתיים, שהיו חלק מהאתוס של קדמה ופיתוח של מדינה מודרניסטית צעירה. כמובן, מבחינה נדל"נית יש כאן שטחים גדולים לצד הזדמנות להחזיר את המבנים הללו לשימוש לטובת העיר".