לפני עשרה ימים שלח המשקיע האמריקאי המפורסם וורן באפט מכתב בלתי שגרתי לשר האוצר שלו. "תודה", הוא כתב. "תודה שפעלתם כפי שפעלתם במשבר הכלכלי, ובכך הצלתם את הכלכלה האמריקאית מקריסה".
באפט הוא אגדה מהלכת, והפרשנים ממעטים לבקר אותו, אך הפעם רבים מהם הרימו גבה. "מוזר", הם אמרו - והבהירו כי פעולות הבנק המרכזי ב-2008 אכן מנעו קריסה של המערכת הפיננסית, אך סייעו במיוחד לעשירים ולאנשי תעשיית הבנקאות וההשקעות, כלומר לבאפט עצמו.
מבקרים חריפים יותר צללו לתוך הדו"חות הפיננסיים של חברת ההשקעות של באפט, ברקשייר התאוויי, וגילו שאם תנאי השוק לא היו משתפרים באפט היה מפסיד מיליארדי דולרים: שווי המניות שלו היה יורד, האחזקות שלו באיגרות חוב היו נשחקות, והוא היה סופג הפסד ענק על תיק הנגזרים הפיננסיים שלו.
אם הטייקון האמריקאי בחר לנסח מכתב תודה, הרי שהטייקונים הישראלים צריכים לכתוב לסטנלי פישר ספר תפילה שלם. בעוד שבאפט היה עלול להפסיד חלק משמעותי מהונו, הטייקונים הישראלים, עד האחרון שבהם, היו נמחקים לחלוטין.
מדוע? הבדל עקרוני אחד בין באפט לבין נוחי דנקנר, יצחק תשובה, לב לבייב, אליעזר פישמן, משפחת עופר, שרי אריסון ושאר אילי ההון הישראלים הוא שלבאפט אין כמעט חובות - ואילו הטייקונים של ארץ הקודש ממונפים להחריד.
באפט צבר את הונו באופן הדרגתי במשך שנים רבות. הטייקונים שלנו, לעומת זאת, צמחו לממדים הנוכחיים שלהם בתוך פחות מעשור, באמצעות הלוואות ענק שקיבלו מהבנקים ואיגרות חוב שמכרו לציבור החוסכים.
בסתיו 2008 היה שווי האחזקות של כל הטייקונים נמוך משמעותי מהיקף ההתחייבויות שלהם. אם סטנלי פישר לא היה מוריד את הריבית ומזרים לשוק ההון כמות גדולה של כסף באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות, הטייקונים היו פושטים את הרגל. רק העלייה של המניות בבורסה, ובמיוחד ההתאוששות חסרת התקדים של מחירי איגרות החוב הקונצרניות, הצילה אותם.
באפט יכול לנסח מכתב אחד ולסגור בכך את חובו המוסרי לממשלה. הטייקונים שלנו, לעומת זאת, צריכים להמשיך להגיד "ברכת הגומל" בכל בוקר, כי בניגוד לבאפט הם עדיין טובעים בחובות.
כל אחד מהם חייב לבנקים, לפעמים בחברת האחזקות המשפחתית ולפעמים באופן אישי, סכומי עתק שהם אינם מסוגלים להחזיר בבת אחת ושהם מתקשים לשרת. החלופה היחידה שעומדת לרשותם היא לגלגל את החובות של החברות שבהן הם מחזיקים, ולפעול בכל דרך אפשרית להעלאת מזומנים אל ראש הפירמידה כדי לשרת את החוב.
כדי שזה יקרה, הטייקונים חייבים את שירותיו של פישר. הריבית הנמוכה שעליה הוא ממשיך לשמור, גם לאחר העליות האחרונות, היא זו שמנפחת את שוק המניות, את הערכים של הנדל"ן, ובעיקר את המחירים בשוק איגרות החוב הקונצרניות. רק כך, בסיועו של הנגיד, הם יכולים להנפיק איגרות חוב חדשות במחירים נמוכים ולגלגל את ההתחייבויות.
בקרב מקצועני שוק ההון אין רבים שמערערים כיום על הקביעה ששוק איגרות החוב הקונצרניות עלה למחירי בועה. רואים את זה בכל מקום. מדדי תל בונד, המשקללים את מחירי סדרות איגרות החוב הגדולות, נמצאים בשיא היסטורי.
בשוק הנפקות האג"ח החדשות, כמו בימים שלפני המשבר, מונפקות חברות שמעטים מאמינים באיכות שלהן, ובמחירי שיא. "כמעט הכל הולך", אומר מקור בכיר בשוק ההנפקות. "מוציאים הנפקות קטנות כדי לא להכביד על ההיצע ולקבל ריבית נמוכה, מארגנים כמה חברים וגופים קשורים כדי לקלוט את הסחורה - וההנפקה יוצאת לפועל". והוא מסכם: "זו בועה, כמו שהשוק הקונצרני הוא בועה".
כך הטייקונים שורדים: הם מנפיקים אג"ח ומניות במחירים גבוהים, מוכרים נכסים היכן שהם מוצאים קונים המוכנים לשלם מחיר טוב, ומבצעים עסקות מורכבות עם הבנקים כדי לגלגל, לפרוס, לדחות ולהוריד את הריבית על החובות שלהם.
ומה עם פישר, שנתן להם את סם החיים? המון מלים כבר נכתבו על כך שנגיד בנק ישראל נמנע בחודשים האחרונים מלעלות את הריבית, מכיוון שאם יעשה כך הוא יזמין לישראל גל נוסף של ספקולנטים בשוק המט"ח - ויגרום לעלייה של השקל ולקריסה של היצוא.
אבל זו כנראה לא הסיבה היחידה: פישר גם יודע שעלייה בריבית, בעיקר בריבית הארוכה, עשויה להפיל את הבורסה ואת שוק האג"ח הקונצרניות. כשהשוק נופל נעלמים בין לילה כל הקונים, שוק ההנפקות נעצר, ואתו נעצרת גם מכונת גלגול הכספים.
תסריט כזה, אם וכאשר יתממש, יכול להוריד את הטייקונים לברכיים. הם ועוד מאות אנשי עסקים ממונפים עשויים לקרוס, ופישר כמובן אינו מעוניין בגל של פשיטות רגל. זוהי הסיבה הפחות מוכרת שעוצרת את פישר מלהעלות במהירות את הריבית, גם לנוכח העלייה במחירי הדיור ובאינפלציה.
"העשירים תמיד יבקשו כסף"
יש עוד שני הבדלים קטנים בין באפט לבין הטייקונים המקומיים. הראשון מוכר לישראלים: באפט הצהיר כבר לפני כמה שנים כי ביום שבו ילך לעולמו, הוא יתרום את כל הונו - יותר מ-50 מיליארד דולר - לצדקה.
ההבדל השני מוכר לאמריקאים אבל פחות לישראלים: בראיון שקיים בשבוע שעבר אמר באפט שיש להעלות את המס על העשירים. "אבל רק רגע", שאלה אותו המראיינת הידועה קריסטיאן אמאנפור, "מה עם הטענה שלפיה הכסף של העשירים זולג לשאר המשק וממריץ אותו?" על כך השיב באפט: "העשירים תמיד יגידו את זה. הם יבקשו שייתנו להם עוד כסף כדי שהם יוכלו לצרוך יותר, וכך כל הכלכלה תיהנה. אבל עשר השנים האחרונות הוכיחו שזה לא עובד".
איפה היו הטייקונים בלי פישר
איתן אבריאל
28.11.2010 / 7:02