>> ועידת ארגון g20 שהתקיימה בסוף אוקטובר דנה בהסדר הפסקת אש. לא מדובר בהפסקה של המלחמות בעיראק או באפגנסיטאן, אלא של מלחמה שונה שמסעירה את העולם: מלחמת המטבעות.
פיחות של מטבע מקומי והחלשתו מאפשרים למדינה המפחתת לשפר את יכולת התחרות שלה בשוק העולמי. הפיחות מעניק יתרון ליצואנים: על כל דולר שהם מביאים הביתה הם מקבלים ערך גבוה יותר במטבע המקומי. כך הם מרוויחים יותר ויכולים להעסיק עובדים רבים יותר. עם זאת, בפיחות מטבע יש גם נזקים - במיוחד אם מדובר במשק שנשען באופן משמעותי על יבוא.
מנהיגי g20 נפגשו כדי לנסות לפתור את הבעיה בדרכי שלום. בנאומי הסיכום של שרי האוצר אמרו כולם שיש בעיה, ושעל כל מדינה לפעול כמיטב יכולתה כדי להקטין את הפגיעה הנובעת מהפיחותים. הניסוח הדיפלומטי מעיד כנראה כי מה שהיה הוא שיהיה - ושהמדינות ימשיכו לפעול כראות עיניהן.
כדי להבין מעט יותר לעומק את מלחמת המטבעות ואת השלכותיה על ישראל ועל הכלכלה העולמית, כינסנו דיון מיוחד בהשתתפות כמה מומחי מט"ח מקומיים. בדיון השתתפו יוסי פריימן, מנכ"ל בית ההשקעות פריקו, המתמחה בניהול סיכונים ומסחר במט"ח; גיל גזית ואביטל בר-דיין, מנכ"ל וסמנכ"לית בחברת מידרוג, העוסקת בדירוג אג"ח תאגידי, מוסדות פיננסיים וגופים אחרים; רמי ארמון, מנהל תחום ההשקעות במנורה מבטחים; וגדי קוניה, סמנכ"ל ענקית הנדל"ן גזית גלוב ומי שאחראי על גידור ההכנסות של החברה.
רצינו לשוחח עמם על מלחמת המטבעות וגם על כמה סוגיות מקומיות הנוגעות לשוק מטבע החוץ - עם דגש מיוחד על ההתערבות האינטסיבית של בנק ישראל בשוק זה בחודשים האחרונים.
יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו באחרונה להיקף של כ-70 מיליארד דולר - ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר לא מראה סימני עייפות. האם אפשר לשלוט בשער הדולר לאורך זמן?
פריימן: "יש שני דברים שצריך לשים לב אליהם. מבחינה טכנית, אין לבנק ישראל מגבלת רכישה. הוא הגיע לרמת היצע שקלית שהוא יכול לעמוד בה. מבחינת מכירת הדולרים, העניין קצת יותר מורכב. אם הבנק ירצה למכור דולרים בהיקף גדול, הוא יצטרך להעלות את הריבית.
"עניין שני שחשוב לשים לב אליו נוגע לגורמים חיצוניים. אני מאמין שבנק ישראל יכול להמשיך לרכוש דולרים - אבל מכיוון שהפעולה הזאת משליכה על פרמטרים אחרים ועל הריבית, הוא יעשה זאת בעתיד בצורה עדינה מאוד".
גזית: "תמיכה בשערי החליפין היא דבר טוב מבחינת החברות. חשוב לזכור שבישראל אין כמעט אג"ח צמודות לדולר. הבעיה הגדולה היא בחברות מוטות היצוא שהמרכיב של מחיר חומרי הגלם בפעילותן הוא נמוך. מבחינתי, כמדרג אשראי, המדיניות של בנק ישראל שומרת על החברות, ושערי החליפין משפרים את הרווחיות שלהן. בסך הכל אפשר לומר שעד כה החברות התמודדו בהצלחה עם ירידת שער הדולר".
בר-דיין: "לאורך זמן, חברה צריכה לבחור את סביבת המחירים שבה היא פועלת. בסופו של דבר הגידור הטוב ביותר הוא הגידור העצמי-הפנימי, שהוא מובנה ויכול להחזיק לאורך זמן. זה בעצם הרובד הראשון בהגנה.
"אבל יש עוד אלמנט מעניין. אנחנו התעסקנו בדולר וביורו בשנים האחרונות, אבל אנשים נפתחו למטבעות אקזוטיים שההגנה הנדרשת בהם הרבה יותר משמעותית מזו שדרושה כשמדובר בשער החליפין יורו-דולר. לפעמים אתה מגן על מטבע אחד באמצעות מטבע אחר, ולא בדיוק מדלל את החשיפה הכוללת למטבע חוץ. בתקופות טובות ניתן להרוויח כך פעמיים - גם מעליית מחיר הנכס וגם מעליית ערך המטבע - אבל במשבר הפיננסי הגל הזה התהפך".
קוניה: "94% מהפעילות שלנו בגזית גלוב נעשית במדינות שיש להן דירוג השקעה. כחברה גלובלית הפועלת ב-20 מדינות, אנחנו מתייחסים ברצינות לסוגיית המימון במטבעות שונים, ומנהלים את הסיכונים של מאזן ההצמדה.
"בכל תשלום קרן של אג"ח אנחנו זקוקים למט"ח. כסף שגויס באג"ח שקליות הופך גם הוא למט"ח. אם יש תנודתיות, אנחנו תופרים עסקות לטווח קצר כדי להתגונן.
"בתחילת 2008 ו-2009 אנשים הספידו את הדולר והיה גל מסוים נגדו, אבל זה נרגע. לרוב מתקיים בעולם איזון: כשהדולר נחלש היורו מתחזק, וכשהיורו נחלש הדולר הקנדי מתחזק. מכיוון שאנחנו פועלים בכמה מדינות ובכמה מהמטבעות החזקים, העסק מתאזן".
ארמון: "מדינה לא יכולה להשפיע על שער החליפין שלה לטווח ארוך. לי נראה שההתערבות של בנק ישראל ושל בנקים מרכזיים אחרים בשוקי המטבע לא תיגמר בטוב. היא עלולה להוביל להיפר-אינפלציה בעולם, שתתחיל בארה"ב. הנגיד רוצה מטבע חלש ומשק חזק, אבל זה לא יכול לקרות. אולי המהלכים האלה יועילו בטווח הקצר, אבל אני מאמין שבטווח הארוך השוק החופשי מנצח. אין למדינה היכולת להשפיע באופן מלאכותי על השוק".
מלחמת המטבעות היא תוצר של האבטלה המקומית, וכל מדינה מנסה לייצא את הבעיה שלה. מה אתם חושבים? האם אלה הן המלחמות הבאות שלנו?
קוניה: "אנחנו לא עסוקים במלחמת מטבעות במובן הישיר. במובן העקיף, המלחמה הזאת מקשה עלינו להגיע לנכסים. תראו מה קורה בארה"ב: השקענו כמעט מיליארד דולר - בעיקר במקומות שלא היינו יכולים להשקיע בהם לפני כן.
"מבחינתנו, כשהמטבע האמריקאי נחלש הזדמנויות העסקיות בארה"ב הן טובות יותר. מתחילת השנה אנחנו משתמשים בשקלים כדי להפחית את קווי האשראי שנקובים במט"ח. גזית גלוב השקיעה בשנתיים האחרונות 3.7 מיליארד דולר. אין הרבה חברות גלובליות שנהגו כך. יכולנו לעשות זאת משום שהגענו למשבר עם יתרות נזילות גבוהות".
בר-דיין: "אחד השחקנים המשמעותיים במלחמת המטבעות הוא היואן הסיני. ככלל, החשיפה של מדינת ישראל וחברות ישראליות ליואן היא קטנה. אנחנו מתחילים לראות את הגדלת החשיפה ליואן, ואנחנו חושבים שזה תהליך שימשיך להתחזק. התהליך הזה יחשוף את ישראל יותר ויותר לכלכלה הסינית".
"היורו הוא מוצר חדש"
לפני כשבוע וחצי התכנסו שרי האוצר של מדינות גוש היורו לדיון חירום לילי שנועד לגבש דרכי סיוע לפורטוגל וחבילת הצלה פיננסית לאירלנד. הכינוס הגיע לאחר טלטלה דרמטית בשוקי אירופה, שהחלה במשבר החוב של יוון והמשיכה בחשש מחדלות פירעון של ספרד ופורטוגל.
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הזהירה בכינוס כי הבעיות הפיננסיות של מדינות אירופה הן חמורות מאוד. "אם היורו יפול - כל אירופה תיפול", קבעה מרקל.
האם סופו של גוש היורו קרב?
פריימן: "אני חושב שמשמעותן של ההצהרות של מרקל בפורומים האירופיים היא שגרמניה לא תהיה פנקס הצ'קים של אירופה, ושיש לבחון מחדש את אמנת ליסבון. כיום, כאשר מדינה עלולה לאבד את כל זכויות ההצבעה שלה, היא עומדת בפני סנקציה רצינית.
"היורו הוא בסך הכל מוצר חדש, ולכן אני חושב שהתהליך שמדינות אירופה עוברות הוא בריא. בבנק ישראל ובאוצר רוצים שנצטרף לגוש היורו. לשם זה הולך לדעתי.
"בהרבה מובנים תהליך כזה טוב לנו. ישראל אמנם תאבד את העצמאות, אבל כאשר היא תהיה חלק מגוש היורו, למדינות השכנות לא יהיה כל כך קל לתקוף אותנו. להבנתי, כל התהליכים, כמו הקבלה ל-oecd, הולכים לקראת הצטרפות גם לגוש היורו".
אחד מגדר, השני יושב על הגדר
לפני כ-20 שנה התפוצצה ביפן בועת נדל"ן גדולה. בעקבות ההתפוצצות החלה נסיגה חריפה בתוצר של המדינה והתפתחה בה דפלציה עמוקה. מאז, שיעור הצמיחה השנתי ביפן הוא 1% בלבד. כדי לעודד את הכלכלה הפחית הבנק המרכזי ביפן את הריבית לשיעור הדומה לזה הקיים כיום בארה"ב, 0%-1%. לכלכלה שלה זה לא עזר הרבה, אבל יזמים רבים ניסו לנצל זאת כדי להתממן בין יפני.
כשמדברים על הריבית האפסית ביפן עולה השאלה, למה לא לגייס את ההון שם?
גדי קוניה: "אנחנו לא מהמרים. חזרנו מסיור מעניין ביפן, שבה הצגנו את החברה למשקיעים. אנחנו בודקים איפה אפשר לגייס כסף באופן הכי נוח וזול".
איך אתם מגדרים את ההשקעות שלכם מבחינה מטבעית?
ארמון: "מנורה משקיעה בנכסים בעולם בכל מיני אופנים. אנחנו מגדרים את ההשקעות במט"ח ומבצעים עבור התיק ניהול סיכונים כולל. אנחנו לא מאמינים שאפשר לגדר 100% מההשקעה".
פריימן: "פיזור הוא באמת ההגנה הכי טובה - משום שיש לך גורמים הופכיים. כשאחד יורד השני עולה. בטווח הקצר אפשר להוציא קצת מיץ מהלימון.
"אם אתה חוזה את המגמה לטווח קצר בהסתברות של יותר מ-50%, ולא מערב אמוציות במסחר, אתה יכול להרוויח. מי שעובד עם הגנה מטבעית יכול לקחת סיכון מטבעי. זה כמו לקחת סיכון בשוק המניות. צריך רק להבין באיזה סיכון מדובר ומהי רמת החשיפה".
האם בחברות הדירוג מתחשבים בגידורים שמבצעות החברות כחלק מבחינת יכולת ההחזר שלהן? האם מנהלי ההשקעות שקונים את האג"ח שלהן מתייחסים לכך?
בר-דיין: "אנחנו בוחנים את מדיניות ניהול הסיכונים של החברה, והסיכון המטבעי הוא חלק מהסיכונים. קיימת שונות. יש חברות שמבצעות גידור מלא, והן הסמן הימני. אחרות מזניחות את התחום".
"כמו משחק ברולטה"
שוק המסחר במטבעות זרים הוא השוק הפיננסי הגדול ביותר בעולם, עם מחזור יומי ממוצע של יותר מטריליון דולר. השחקנים שמבצעים בו עסקות עושים זאת לא פעם עם מנופי אשראי אדירים.
האם שוק הפורקס הוא קזינו בינלאומי?
פריימן: "אני לא רואה שום הבדל בין חברת ברוקרים למסחר במט"ח שנותנת לך מינוף של 1:500 לבין משחק ברולטה. אלה חברות שגילו שמדובר בהזדמנות לעשות כסף.
"בשנים האחרונות העסק הזה נהיה יותר מבוקר, והחברות הרחיקו את מרכזי המסחר שלהן לחו"ל. אנשים שעובדים אתן לא הפנימו שאלה חברות שנותנות אשראי כמו בנק, אבל אין להן היקף הון כמו של בנק.
"חלק מהחברות האלה מנסות לתת שירותי הגנה על מטבעות לגופים עסקיים. הבעיה היא שאין להן מספיק הון, וביום פקודה לא יהיה להן די כסף".
-
g20
פורום לשיתוף פעולה וייעוץ בעניינים פיננסיים בינלאומיים, שבו חברים נגידי הבנקים המרכזיים ושרי האוצר של 19 הכלכלות הגדולות בעולם ושל האיחוד האירופי
-
מדינות בדירוג השקעה
מדינות מבוססות ויציבות שנהנות מדירוג אשראי בינלאומי גבוהה יחסית. בסולם הדירוג של s&p, מדובר בדירוגים aaa, aa, a ו-bbb
-
אמנת ליסבון
הסכם בינלאומי שיצר בסיס חוקתי חדש לאיחוד האירופי, החליף את אמנת מאסטריכט ונכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2009. ההסכם כלל חיזוק של הפרלמנט האירופי, ושל משרות נשיא האיחוד ושר החוץ שלו
"ההתערבות בשוקי המט"ח לא תיגמר טוב"
מאת אסא ששון ואדיר ונונו
28.11.2010 / 7:02