פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ יכריע ברפורמת הטבות המס לפריפריה

      ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו ככל הנראה לא יגישו את רשימת הקריטריונים החדשה למתן הטבות מס הכנסה לתושבי הפריפריה ובג"ץ ייאלץ לקבוע בעצמו מי יזכה להטבה ובאילו תנאים

      הממשלה אינה מתכוונת להעביר לבג"ץ עד יום שלישי רשימה חדשה של קריטריונים למתן הטבות מס הכנסה לתושבי יישובים בפריפריה, וגם לא רשימה חדשה של יישובים שתושביהם מיועדים לקבל הטבות. החלטה ברוח זו התקבלה בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומנכ"ל משרדו, אייל גבאי.

      המדינה מעניקה כיום הטבות במס הכנסה בהיקף שנתי של 700-750 מיליון שקל למתגוררים ב-167 יישובים בפריפריה, שכמה מהם מבוססים. ברשימת היישובים הזכאים נכללים יישובים לא-יהודיים אחדים המקבלים את ההטבה. עם זאת, רוב היישובים הערביים הקרובים לגבול, שמצבם הכלכלי אינו טוב, אינם מקבלים את ההטבה - בניגוד לשכניהם היהודים.

      ב-15 בספטמבר דרש בג"ץ מהממשלה, בעקבות כמה עתירות, רובן של יישובי מיעוטים, כי עליו להודיע עד 30 בנובמבר (יום שלישי) מהם הקריטריונים החדשים שלפיהם המדינה מתכוונת לתת הטבות מס הכנסה ליישובים זכאים, ולחלופין לפרסם את רשימת היישובים הזכאים החדשה. לטענת בג"ץ, הקריטריונים שלפיהם ניתנו ההטבות עד כה אינם שווים, אינם ברורים ומקפחים יישובים זכאים. על קביעת הקריטריונים ובחירת היישובים שייהנו מן ההטבות מחליטים במשרד ראש הממשלה בשיתוף משרד האוצר (רשות המסים).

      בספטמבר, מיד לאחר החלטת בג"ץ, אמר בכיר באוצר: "לא יעלה על הדעת שבג"ץ הוא שיקבע, במקום הדרג המדיני-פוליטי, את רשימת היישובים הזכאים להטבות. אם זה אכן יקרה, משמעות הדבר היא כי הממשלה מוותרת על כלי ניהול שלטוני ראשון במעלה".

      בכיר במשרד ראש הממשלה אמר ל-themarker בסוף השבוע: "עדכון רשימת היישובים הזכאים להטבות מס, בהתאם לרשימת קריטריונים אובייקטיביים וללא חריגה מגובה ההטבות הניתנות כיום, הוא בלתי אפשרי במציאות הפוליטית כיום. יישובים שיוצאו מהרשימה או שגובה ההטבה שלהם ייפגע בעקבות ההחלטה יתנגדו למהלך. זה לא יעבור בכנסת. אם האוצר חושב אחרת - שינסה להעביר זאת בכנסת. אנחנו נעזור לו. מבחינתנו, עדיף שבג"ץ יבטל את ההטבות לחלוטין ואז המשחק יתחיל מחדש. במצב כזה נבנה את הרשימה מחדש".

      מאז החלטת בג"ץ נתונים ראש הממשלה ושר האוצר ללחצים כבדים: ראשי יישובים המקבלים כיום הטבות מס חוששים כי יוצאו מהרשימה, ואילו ראשי יישובים שלא נהנים מההטבה סבורים כי הם זכאים להיכלל ברשימה. את מרבית הלחצים הפעילו חברי מרכז הליכוד ופעילים בליכוד.

      בין היישובים שמקבלים הטבות מס נכללים קרית שמונה, רג'ר, שדרות, מצפה רמון, אופקים, מועצה אזורית רמת הנגב ואף כפר ורדים. לעומתם, יישובים ערביים ודרוזיים שבצפון הגליל וכן יישובים דרוזיים שנמצאים ברמת הגולן - אינם זוכים בהטבה.

      15 שנה של הטבות

      בעקבות החלטת בג"ץ, הורה שר האוצר לרשות המסים לטפל בקביעת היישובים הזכאים לפי קריטריונים אובייקטיביים. הנושא הוטל על ערן יעקב, הממונה בפועל על המחלקה המקצועית ברשות. במשך 15 השנים שבהן נהנים יישובים אלה מהטבות במס, קבעה רשות המסים שלושה קריטריונים למתן ההטבה: מצבם הכלכלי-חברתי של היישובים, מרחקם מהגבול ומרחקם מעיר גדולה. לטענת הרשות, מי שכופף לאורך כל השנים את הקריטריונים היו שרי אוצר, שהוסיפו וגרעו יישובים מטעמים פוליטיים.

      בישיבה חשאית מיוחדת שכינס שר האוצר יובל שטייניץ במשרדו בסוכות, ביחד עם בכירי המשרד, מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי ומנהלת אגף הכנסות המדינה פרידה ישראלי, הבהירו נסרדישי וישראלי כי לא יסכימו בשום אופן לפריצת סכום ההטבה במס הכנסה לזכאים, 700-750 מיליון שקל בשנה. המשמעות היא כי אם ראש הממשלה ו/או שר האוצר יוסיפו יישובים וזכאים למקבלי ההטבה, גובה ההטבה לזכאים הקיימים יהיה נמוך יותר. כיום הזיכוי במס הכנסה הוא 13%-25% מההכנסה החייבת במס על עבודה בהגבלה של תקרה.

      ראשי היישובים החזקים נהנים יותר

      הטבות המס שהעניקה המדינה ניתנו תחילה רק ליישובי הגבול. בהמשך הן ניתנו גם להתנחלויות. ב-2005 הן הורחבו מאוד ונוספה שורה של יישובים, בהם מבוססים, שלעומדים בראשם היה כוח מול מוסדות השלטון. גובה ההטבה לאדם עשוי להגיע לאלפי או למאות שקלים בחודש.

      מההטבה הגבוהה ביותר נהנים תושבי קרית שמונה, המקבלים הטבה בשיעור של 25% על הכנסה מיגיעה אישית של עד 205,080 שקל בשנה. גם במצפה רמון זכאים להטבת מס של 25%, אך עד תקרת הכנסה של 136,680 שקל. גובה ההטבה לתושבי גבול הצפון הוא 13% עד תקרת ההכנסה של 205,080 שקל. בחוק מופיעה רשימה ארוכה של יישובים וההטבות שלהן הם זכאים - 13%, 16%, 20%, 25% - לצד פירוט לגבי גובה תקרת ההכנסה, שגובהו המקסימלי הוא 205,080 שקל והמינימלי 136,680 שקל.

      העתירות לבג"ץ נגד אפליית יישובים ערביים בהטבות במס הוגשו לבית המשפט העליון בין השנים 2002-2007. בית המשפט פסק בעניין כמה פעמים. במסמך של רשות המסים מינואר 2008 (המפורסם באתר של הרשות), שבא לענות על תביעות שופטי בג"ץ בהחלטה קודמת, נכתב מפורשות: "לא קיימים קריטריונים ברורים ואחידים שלפיהם נקבעת הזכאות של יישוב זה או אחר להטבות. רשימת היישובים נקבעה בשיטה של טלאי על טלאי. לגבי חלק מהיישובים שנמצאים בה אפשר לתמוה כיצד הגיעו לשם".