שופטת העליון אסתר חיות: הבטחה שלטונית אינה מבטיחה ניצחון בביהמ"ש

>> אחת מטענותיו המרכזיות של יצחק תשובה, בעל השליטה בדלק, בנוגע לחוסר החוקיות של הטלת מס מיוחד על רווחים מתגליות גז ונפט, קיבלה בסוף השבוע מענה על ידי בכירי המשפטנים: הבטחה שלטונית אינה טיעון שבעזרתו מנצחים בבית המשפט.



אחד מטיעוניו העיקריים של תשובה הוא שניתנה לו הבטחה שלטונית על ידי שר התשתיות לשעבר אלי סוויסה שיינתנו הטבות מס למשקיעים בתחום הנפט והגז. תשובה טוען כי הסתמך על מדיניות המס הקיימת ופעל לפי הבטחתו של סוויסה למשקיעים בנוגע להטבות המס, ולכן מנועה כעת המדינה מלשנות את מדיניותה ולהעלות את המס.



בפאנל שנערך במסגרת כנס של העמותה למשפט ציבורי ביום שישי בקיסריה, בהנחיית שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות, השתתפו גם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר עו"ד מני מזוז, פרופ' דפנה ברק ארז ועוה"ד רם כספי, שמייצג את תשובה. הפאנל עסק בהבטחה שלטונית, אך השופטת חיות הורתה לנוכחים שלא להתייחס לסוגיות אקטואליות שיכולות להגיע להכרעתו של בית המשפט, ובהן כמובן תמלוגי הגז.




לדברי השופטת חיות, "אפשר לספור על כף יד אחת את מספר המקרים שטענת הבטחה מינהלית התקבלה עד עתה. הטענה הזו נדחית פעם אחר פעם, אבל אנשים לא נרתעים מלהעלות אותה. בית המשפט מוצף בעתירות של סקטורים כלכליים שניסו את כוחם בטענות שהתבססו על הבטחה מינהלית, אך קבלתה צומצמה מאוד. זה מוסד שלא פותח ולא הוכר באופן חוזר ואמיתי במשפט הישראלי".



עו"ד מזוז הסכים עקרונית עם חיות והוסיף כי "רשות לא יכולה לכבול את עצמה לא לשנות דבר חקיקה. לגבי שינוי מדיניות כלכלית, יש פסיקה ענפה מאוד מראשית ימי בית המשפט העליון שאומרת שלאדם אין זכות קנויה נגד שינוי מדיניות כלכלית נוהגת, שהוא שם מבטחו באותה מדיניות ולכן אין לשנותה. באופן כללי המגמה היא שלא ניתן לראות במדיניות או בחקיקה הבטחה שלטונית".



מזוז הסביר כי לפי ההלכה בנוגע להבטחה שלטונית, הטוען לה צריך להראות כי מדובר בהבטחה מסוימת, קונקרטית, בין שני צדדים ספציפיים שניתנה לו על ידי הגורם המוסמך בחוק ומביעה גמירות דעת. לגישתו, "זה מעין הסכם בעל פה שלא נוסח בהסכם שבכתב".



מזוז הציע כי במקרה שבו השופט מבקש לא לפגוע באינטרס הציבורי ומנגד לא לגרום לחסרון כיס לאדם שקיבל הבטחה מינהלית והסתמך עליה, אפשר לפסוק לטובת האדם פיצויים מינהליים.



עו"ד כספי, שהביע את נקודת המבט של המגזר העסקי בניהול עסקים עם המדינה, ציין כי "דין המדינה כדין כל אדם המתחייב בחוזה עסקי. כשלמדתי דיני חוזים למדתי ש'הסכם צריך לכבד'. אני בא מבית שבו האמינו שמלה של שר זו התחייבות". לשמע המשפט האחרון פרצו הנוכחים בצחוק, וכספי המשיך בנימה הומוריסטית: "אבי אמר לי לפני מותו 'היום מה שאומר שר מחייב את השומע'. משה דיין אמר לי פעם 'הסכם בעל פה לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו'".



לדברי כספי, "אמינות של השלטון יותר חשובה מכסף. אם המדינה צריכה לשלם למישהו שהיא ערכה אתו הסכם - שתשלם. נוצרה הרגשה שלרשות המדינה עומדים כלים שלא עומדים לאף מתקשר פרטי. יש חוסר אמון ואי בהירות, והם האויבים הכי גדולים של הכלכלה כי הם יוצרים חוסר יציבות".



כספי סיפר כי כיום אינו יכול לתת חוות דעת מקצועית למשקיעים פרטיים בנוגע להסכם עם המדינה שצופה 30 שנה קדימה. לדבריו, "המדינה יכולה לשנות כל מדיניות קיימת בחקיקה, במתן זיכיונות לאחרים, בהפרטה ובשינוי תנאים, והיא נוהגת בחוסר בהירות שמקשה על עשיית עסקים מולה".



פרופ' יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון, שנכח באולם, השיב לכספי מהקהל "עם כל הכבוד, המדינה היא לא חברת ביטוח". זמיר הציע למצוא איזון נכון בנוגע לחוזים המינהליים על ידי מערכת מיוחדת של דינים שתעסוק רק בכך. "הבעיה אצלנו היא שמי שדן בבעיות של חוזים מינהליים הם שופטים שרגילים לשפוט לפי דיני חוזים רגילים, ומפעם לפעם הם שוקלים פתרון מיוחד, מאלתרים כנטע זר על דיני חוזים. דיני חוזים מינהליים צריך להעביר לבתי משפט מינהליים, שימצאו את האיזון הנכון בין הערכים", אמר זמיר.