הממשלה החלה במאבק גדול נגד החקלאים כדי להחזיר את קרקעות חקלאיות לרשותה באמצעות חוק ההסדרים. ועדת הכספים של הכנסת בראשותו של ח"כ משה גפני דנה היום (ראשון) בסעיף בחוק ההסדרים כפי שמקדם משרד האוצר, שיאפשר למינהל מקרקעי ישראל להכריז על ישובים ותיקים כ"פולשים" בצו מינהלי וללא הליך משפטי וכך להחזיר קרקעות לידה.
על הצעדים במאבק הממשלה מול החקלאים, הודיע כבר לפני מספר חודשים שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, שהבטיח לפתוח חזית מול החקלאים בניסיון להפשיר קרקעות חקלאיות לבנייה למגורים. מדובר בקרקעות בהן לא מגדלים גידולים וחוזי החכירה בהם הסתיימו. "במידה והחקלאים לא יסכימו איתנו ולא יעבירו למדינה את הקרקעות שהם מחזיקים, נילחם בהם בחקיקה", אמר אטיאס בראיון ל-themarker לפני מספר חודשים.
הצעת החוק מבקשת כי כל חקלאי שמחזיק קרקע חקלאית וייעוד הקרקע שונה (למסחר, תעשייה או מגורים), יידרש להשיב את הקרקע למדינה. בכך מבקשת הממשלה לתקן את חוק סילוק פולשים שהתקבל בכנסת לפני כחמש שנים, לפיו יש למינהל סמכות לפנות בצו מנהלי חוכרים שמחזיקים בקרקע ובנכס לתקופה שלא עלתה על שבע שנים רצופות.
רוב חברי הכנסת שנכחו בישיבה בוועדה מתנגדים להצעת החוק כפי שמנוסחת כעת וטוענים כי יש להגיע להסכמים עם החקלאים. יו"ר הוועדה ח"כ גפני טען כי יש להסדיר את הנושא, אך לא באמצעות חוק ההסדרים. "ברוב המקומות בארץ בית המשפט מסדיר את הנושא, אז מדוע ללכת לחקיקה ראשית בכנסת? למה לא מצליחים להגיע לפשרה?", שאל יו"ר הוועדה.
12 אלף יחידות דיור בקרקעות חקלאיות - תקועות
לטענת ח"כ חיים אורון (מרצ) כבר לפני חמש שנים נעשה ניסיון דומה, וועדת החוקה של הכנסת דנה ודחתה את כוונת הממשלה להעביר את הקרקעות החקלאיות לידה. במקום זאת, מסביר אורון, קודם חוק המאפשר לממשלה להחזיר לידה קרקעות חקלאיות שמוחזקות על ידי חקלאים עד 7 שנים בלבד. "כרגע באה המדינה ומנסה לבטל את החקיקה הקודמת ולהחיל אותה על כל החקלאים, גם אלה שעיבדו את הקרקע במשך עשרות שנים. זה דבר שלא יעלה על הדעת, וזאת על אף ניסיון הקיבוצים והמושבים להגיע להסדר עם מינהל מקרקעי ישראל. מדובר בהליך לא תקין. השאלה היא מי שמחזיק בקרקע עשרות שנים, האם המדינה יכולה פתאום לבוא ולקחת אותה על ידי החלטה מינהלית בלבד וללא שום הליך משפטי, כפי שמציעה הצעת חוק".
"הסעיף הזה לא מנוסח נכון", הוסיף ח"כ יצחק ועקנין המתגורר בישוב בגליל בו הפקיע המינהל כ-300 דונם חקלאית מתוך 700 דונם. ועקנין תקף את הקריטריונים של המינהל: "מה זה סילוק פולשים? החקלאים שקנו את האדמות בשנות ה-50 ועוד קודם לכן, עיבדו את הקרקע, החזיקו בה, ובכך השביחו אותה; הם פולשים? היום המינהל רוצה לקחת את זה כי הוא רוצה לבנות".
לפי נתוני מינהל מקרקעי ישראל, בין גדרה לחדרה יש כ-12 אלף יחידות דיור בקרקעות חקלאיות המיועדות לשיווק. עם זאת, לטענת המינהל, החקלאים שמחזיקים את הקרקעות מבקשים להמשיך לאחוז בה, על אף שחוזי החכירה הסתיימו, או לחילופין לקבל פיצויים מופרזים ולכן הקרקעות לא משווקות.
בדיון שהתקיים בוועדה הוחלט כי מינהל מקרקעי ישראל יציג בישיבה הבאה הצעה משופרת לפיצוי גבוה יותר לחקלאים. "כרגע יש ויכוח גדול לעניין הפיצוי", המשיך ח"כ אורון, "נראה שגם מועצת מינהל מקרקעי ישראל מבינה היטב שהמצב הקיים, בו חקלאי יקבל פיצוי של כ-3,000 דולר לדונם הוא לא הגיוני. הרי המינהל משווק את הקרקע פי מאה - יש פער לא הגיוני".
מועצת מינהל מקרקעי ישראל עשויה לאשר השבוע טבלת פיצויים לחקלאים. הפיצוי יהיה בשקלים, לפי טבלת מחירים מוגדרת שתיקבע על ידי ועדה בינמשרדית. המועצה עשויה לאשר הצעת פשרה נוספת, לפיה בעל קרקע חקלאית שחוזה החכירה שלו עם המדינה הסתיים, וייעוד הקרקע שלו שונה מחקלאות למגורים, יוכל לרכוש 20% מהשטח בתשלום מלא ובפטור ממכרז, וחוזה החכירה שלו לא יחודש.