פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסיוע לאירלנד: 85 מיליארד יורו

      מנסים לעצור את אפקט הדומינו: 27 שרי האוצר של מדינות גוש היורו אישרו את חבילת הסיוע לאירלנד, אשר תסתכם ב-85 מיליארד יורו בריבית של 5.8% - מעל הריבית שקיבלה יוון

      שרי האוצר של מדינות גוש היורו אישרו היום חבילת סיוע בסך 85 מיליארד יורו (112 מיליארד דולר) לאירלנד, במטרה למנוע את התפשטות משבר החובות באירופה. השרים גם פירטו את קווי היסוד של מנגנון חילוץ שנועד לספק פיתרון קבוע למשבר החובות ביבשת.

      יו"ר קבוצת שרי האוצר של גוש היורו, ז'אן קלוד יונקר, אמר כי חבילת הסיוע לאירלנד תכלול סיוע בסך 35 מיליארד יורו למערכת הבנקאית של אירלנד, ו-50 מיליארד יורו נוספים יועברו לממשלת אירלנד כדי לסייע בצמצום גירעונותיה התקציביים. אירלנד תקבל 67.5 מיליארד יורו מהאיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית (IMF) ותתרום 17.5 מיליארד יורו בעצמה, מתוך יתרות המט"ח שלה. מדינות נוספות כמו בריטניה ושוודיה, כמו גם הנציבות האירופית, יתרמו גם הם לסיוע לאירלנד. הריבית תשתנה בהתאם לתנאי השוק ולמועד משיכת הסיוע, אך תהיה בממוצע 5.8%.

      "החבילה מספקת לאירלנד סיוע בזמן חיוני ובאופן שיאפשר לה לטפל בהצלחה בבעיות חסרות התקדים שעמן התמודדנו מאז תחילתו של המשבר הכלכלי העולמי", אמר קואן במסיבת עיתונאים בדבלין. הקבינט האירי. קואן נפגש אתמול במטרה לאשר את תוכניות הסיוע עליהן הוסכם במהלך המגעים בין נציגי המדינה לבין נציגי האיחוד. "חשוב מכל, אם לא היינו זוכים לתוכנית הזאת היינו צריכים לחזור לגייס הון בשווקים, שכפי שאתם יודעים דורשים ריביות גבוהות במיוחד", אמר. לאירלנד ניתנה במסגרת ההסכם שנה נוספת להפחית את גירעונותיה ל-3% מהתמ"ג, מ-2014 ל-2015.

      חבילת החילוץ לאירלנד הפכה לבלתי נמנעת, לאחר שרבים החלו למשוך את כספם מהבנקים הגדולים במדינה בעקבות החששות מקריסתה של המערכת הבנקאית המקומית, אפילו לאחר חילוץ ממשלתי שהגדיל את הגירעון התקציבי של אירלנד ל-32% מהתמ"ג, ועל רקע חששות כי המשבר יתפשט מאירלנד למדינות נוספות באירופה. בכיר גרמני אמר כי במהלך השיחות דנו שרי האוצר גם בסיוע לפורטוגל, באם תזדקק לחילוץ.

      במהלך הפגישה הסכימו שרי האיחוד האירופי גם על קווי היסוד של מנגנון סיוע שיספק פיתרון קבוע למשבר החובות בגוש היורו. המנגנון יתבסס ברובו על קרן היציבות הקיימת של האיחוד האירופי, בסך 750 מיליארד יורו, שנועדה לספק סיוע למדינות שייקלעו למשבר. הסיוע ידרוש שמחזיקי האג"ח הממשלתיות יישאו בעלויות רק במקרה הצורך ובתנאי שכל שרי גוש היורו יסכימו פה אחד שהמדינה היא חדלת פירעון, ולא באופן אוטומטי. פרטים נוספים הקשורים למנגנון יידונו בשלב יותר מאוחר, ועשויים להיתקל בהתנגדות מצד גרמניה הדורשת שגם מחזיקי האג"ח הממשלתיות ישתתפו במחיר הסיוע ויישאו בחלק מהעלויות.

      חוששים לעתיד גוש היורו

      קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, עוררה בהלה בשווקים בשבוע שעבר כשאמרה שלדעתה גם מחזיקי האג"ח הממשלתיות צריכים לשאת בחלק מעלויות החילוץ של מדינות. עם זאת, לאחר שיחה טלפונית ביום ראשון עם נשיא צרפת ניקולא סרקוזי הצליחו הצדדים להגיע לפשרה שלא תכלול השתתפות של המשקיעים בסיוע האירופי.

      שרי האוצר של גוש היורו נאלצו לנקוט בצעדים דרמטיים לאחר שבעקבות המשבר באירלנד והחששות שמדינות נוספות כמו פורטוגל וספרד ייפלו גם הן התעוררו חששות ליכולתו של גוש היורו להמשיך להתקיים. התשואה על האג"ח הממשלתיות של אירלנד ל-10 שנים זינקה בשבוע שעבר לרמה של 8.88% בשל חששות המשקיעים מפני המשבר במדינה.

      "המצב חמור ביותר, ולכן עלינו לעשות את כל שנוכל כדי להגן על יסודותיה של ההתאוששות הכלכלית", אמר היום הנציב המוניטרי של האיחוד האירופי, אולי רהן, לפני תחילת השיחות בבריסל. לדברי גורמים באיחוד האירופי, 35 מיליארד דולר מתוך הסיוע האירופי יסייעו בשיקום ומימון מחדש לבנקים האיריים, בעוד ש-50 מיליארד דולר יוקצו לשיקום מאזניה של הממשלה, שנפגעו קשות לאחר שערבה לחובותיהם של הבנקים.

      ממשלת אירלנד הודיעה ביום רביעי כי תקצץ את הוצאותיה בכ-20%, תפטר 25 אלף עובדים במגזר הציבורי ותעלה מסים במהלך ארבע השנים הקרובות במטרה להוריד את הגירעון התקציבי ל-3% מהתמ"ג עד 2014. הקיצוץ המתוכנן הוציא לרחובות עשרות אלפי אזרחים בסוף השבוע, שהפגינו במחאה על תוכנית הקיצוצים הממשלתית. החשש מריביות גבוהות עורר זעם רב באירלנד, ומפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר במדינה, פינה גייל (Fine Gael), מסרה כי כל ריבית של יותר מ-6% לא תהיה מקובלת עליה.

      אירלנד, שנפגעה קשות לאחר שבועת נדל"ן שפרחה במדינה בעשור האחרון פקעה ב-2008, נאלצה לבקש סיוע לאחר שקריסת הבועה הובילה למיתון, לעלייה חדה בשיעור האבטלה ל-14% ולקריסתה של המערכת הבנקאית, שנזקקה לחילוץ בסך 50 מיליארד יורו. אירלנד היא המדינה השנייה בגוש היורו שנאלצה לבקש סיוע אחרי יוון, שזכתה לסיוע בסך 110 מיליארד יורו. יוון נאבקת בימים אלה לעמוד בתנאי הסיוע שקיבלה לאחר שדיווחה כי הגירעון ממנו סבלה ב-2009 היה גבוה מכפי שהוערך קודם לכן. בסוף השבוע הכחישו ספרד ופורטוגל את החששות לפיהן הן הבאות בתור לבקש חילוץ מהאיחוד האירופי. העיתון הגרמני "פייננשל טיימס דויטשלנד" דיווח כי גורמים בגוש היורו מנסים לעודד את פורטוגל לבקש חילוץ מקרן היציבות האירופית, אולם גורמים רשמיים באירלנד הכחישו את הדיווחים לפיהם מופעלים על המדינה לחצים דומים לקבל סיוע לאלה שהופעלו על אירלנד.

      ביום חמישי אישרה ממשלת פורטוגל את תקציבה לשנה הקרובה הכולל את תוכנית הצנע המחמירה ביותר מזה 30 שנה במדינה. הצעדים כוללים קיצוצי הוצאות והעלאות מסים שנועדו לחסוך כ-5 מיליארד יורו ולצמצם את הגירעון התקציבי של פורטוגל מ-3% השנה ל-4.6% ב-2011, בהם קיצוץ של 5% בשכר במגזר הציבורי והעלאה של 2% במע"מ. תוכנית הצנע של פורטוגל עוררה מחאה חריפה במדינה, שבאה לידי ביטוי בשביתה הכללית הגדולה ביותר מזה שני עשורים.