עבירה שולית, אך משמעותית לאליהו

>> העבירה שבה נחשד שלמה אליהו, הבעלים של חברת הביטוח אליהו ובעל אחזקות בבנק לאומי, היא לכאורה מהשוליות ביותר בחוק איסור הלבנת הון, אבל דווקא משום כך היא מעוררת בעיות קשות.

סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון קובע כי מי שלא דיווח על פרט החייב בדיווח, ביצע עבירה פלילית שדינה עד 10 שנות מאסר וניתן להשית בגינה גם קנס. גם תנועות כספיות חוקיות שלא נמסר עליהן דיווח הופכת את מי שלא דיווח למפר חוק. בנוסף לקנס, המדינה רשאית לחלט את הכספים שעליהם לא דיווח מפר החוק.



מאגר פסקי הדין "נבו ענישה" מגלה כי בחוק איסור הלבנת הון נעשה שימוש גובר. מאז נכנס לתוקף, ניתנו לפחות 80 גזרי דין בכתבי אישום הכוללים עבירות הלבנת הון שונות - לא רק מהסוג שבו נחשד אליהו. למשל, עו"ד יעקב וינרוט, הנאשם ביחסי שוחד עם פקיד השומה שוקי ויטה, מואשם גם בעבירת הלבנת הון בגין אי דיווח על כספים שקיבל לכאורה מלקוחותיו. לפי "נבו ענישה", העונש הממוצע בתיקים שיש בהם עבירות הלבנת הון בכלל הוא שנתיים ושמונה חודשי מאסר בפועל; הקנס הממוצע הוא 283 אלף שקל. אבל אליהו לא צריך להיבהל מהנתונים: תיק מהסוג שהוא חשוד בו מסתכם לרוב בחילוט או בקנס ללא הרשעה.



המטרה של חוק איסור הלבנת הון היא לתפוס את הדגים השמנים באמת העוסקים בפשיעה חמורה. עבירת אי דיווח נועדה לשמש "חגורת ביטחון" שתאפשר לגלות כל תנועה כספית, גם אם מקורה לא נראה חשוד מלכתחילה.



מדוע נקבע בחוק איסור פלילי חמור על עבירת דיווח שולית לכאורה? השופטת אסתר חיות בבית המשפט העליון הסבירה כי "מדינה דמוקרטית נדרשת לעתים לעבור על מידותיה ולגזור גזירות דיווח וסנקציות פליליות רחבות היקף במטרה להילחם בפשיעה הפושה בה".



עם זאת, העליון קרא לפני חמש שנים למחוקק להפחית את העונש על עבירה זו. לדברי השופטת חיות, "הבעייתיות העולה בהקשר זה מודגשת נוכח הוראת סעיף 10 לחוק איסור הלבנת הון, שבדומה לעבירה על פי סעיף 3(ב) לחוק, אף היא עניינה בהפרת חובות דיווח בלא שנדרשת הוכחה כי הרכוש שלגביו נעברה העבירה הוא רכוש אסור. למרות זאת, העונש בשל עבירה על פי סעיף 10 לחוק הוא שישה חודשי מאסר בלבד, לעומת עונש מרבי של 10 שנות מאסר בגין עבירה על פי סעיף 3(ב) לחוק. נראה כי פער ענישה כזה אינו מוצדק ואין בו כל היגיון. אני סבורה כי מן הראוי שהמחוקק ייתן דעתו למצב דברים בלתי רצוי זה, ויעשה לתיקונו". בעקבות זאת, משרד המשפטים מציע כיום להפחית את העונש המקסימלי לחמש שנות מאסר.



לא ניתן להתעלם משאיפתו של אליהו להפוך לבעל השליטה בבנק לאומי. מנגנוני הדיווח בחוק איסור הלבנת הון מיועדים להבטיח כי מוסדות פיננסיים - במיוחד בנקים - יקפידו להעביר מידע נרחב לרשויות. מי שחשף את מעשי אליהו בוודאי ביקש לעורר את השאלה אם ראוי להפקיד מוסד פיננסי בידיו של מי שנחשד בהפרת חוק שהמוסדות הפיננסיים הם צינורות הביצוע שלו.