ישראל חיה בפלנטה אחרת

>> שער החליפין של השקל מהווה כיום את הבעיה מספר אחת של המשק הישראלי, ובחודשים האחרונים הפגיעה ביצואנים כבר משתקפת בנתוני הסחר הישראלי.

לא ניתן לצפות מבנק ישראל שבאמצעות הכלים העומדים לרשותו (בעיקר ריבית) יצליח להחזיק שני כדורים באוויר - אינפלציה ושער חליפין, ואכן, על אף רכישות מסיביות וחסרות תקדים של מט"ח, התוצאות מוגבלות ביותר ואף יקרות.



הממשלה אמנם אינה יכולה להשפיע על שער החליפין (הנומינלי, המספרי) באופן ישיר, אך באפשרותה לנקוט פעולות שהשפעתן זהה לפיחות שכזה. ניתן לתאר מצב זה כ"פיחות ריאלי". כלומר, בשער חליפין נומינלי נתון נוצרים תנאים חיצוניים שאינם תלויים ביצואן, המאפשרים לו להפחית בהוצאותיו, לשפר בכך את תנאי הסחר ולהרחיב את היצוא. ואולם יש לדעת כי כאשר נוצרים תנאים חיצוניים שאינם תלויים ביצואן, המחייבים את היצואן להגדיל הוצאותיו, נוצר "תיסוף ריאלי" שמחמיר את מצב היצואנים עוד יותר.



אם מבחינה כלכלית הממשלה רואה בראש מעייניה את הצורך לעודד יצוא ישראלי, שתורם יותר מכל לצמיחת המשק ולתעסוקה, עליה להרכיב את "משקפי הפיחות הריאלי". אלה הם משקפיים מיוחדים המציגים בחדות כל פעולה או אי פעולה של הממשלה, כפיחות ריאלי רצוי או כתיסוף ריאלי מכביד. הרכבת משקפי הפיחות הריאלי תגלה כמה תיסופים מכבידים.



? תוספת שכר במגזר הציבורי בשיעור כולל של כ-9% מהווה תיסוף ריאלי, שכן קיימת זליגה מסוימת של תוספות שכר במגזר הציבורי למגזר העסקי, ובסופו של דבר העובדים והמעסיקים יידרשו לממן ההסכם באמצעות מסים.



הגדלת הפרשות המעסיקים לפנסיה ב-1% מובנת מצד אחד לאור הצורך בהגדלת החיסכון לאורך זמן, אך בשלב הנוכחי השינוי (שלא נראה כי יוכל להיות נחלת המגזר הציבורי בלבד), מתבטא בתיסוף ריאלי של כ-1%.



לעומת זאת, צעדים אחרים יוצרים פיחות ריאלי רצוי. הנה כמה הצעות והמחשות:



? מתן תמריצים לשילוב מועסקים מהמגזר הערבי והחרדי בשוק העבודה ושלילת תמריצים הפוכים היא משימה לאומית חשובה ביותר, שעשויה לשלב כוח אדם בעל יכולות בשוק העבודה ולסייע בכך ליצואנים.



? יש לפעול להפחתת עלויות היצואנים בדרך של שינויים מבניים והגברת התחרות בקשת רחבה של תחומים, כמו תקשורת, אנרגיה ושירותי נמלים. הרחבת כלי סיוע ממשלתיים ליצואנים שהוכיחו עצמם לאורך שנים ככלים אפקטיביים, תוך שינוי סדרי העדיפויות בתקציב.



? לפעול להפחתת הוצאות הממשלה במקום הרחבתם, תוך ייעול כלל המגזר הציבורי. בהקשר זה כדאי לשים לב לבריטניה, שכדי לשמור על הדירוג המושלם שלה (aaa) החליטה על צמצום וייעול המגזר הציבורי שלה בכ-20% תוך כמה שנים. תמוה שישראל, עם נטל חוב גבוה לאין ערוך, דירוג בינלאומי בינוני ועננה תמידית של אי ודאות גיאו-פוליטית, נוהגת כגביר הפזרן בעיר, תוך הגדלת הוצאות הממשלה בכ-3% מדי שנה ומתן תוספות שכר נדיבות לעובדים, כאילו מדובר בפלנטה אחרת.



הצעדים יוצרי הפיחות הריאלי שבידי הממשלה הם קשים לביצוע ומלווים בעימותים עם ארגונים שונים, אך למרבה הצער אין קיצורי דרך: יכולתו של הבנק המרכזי ליצור פיחות בר קיימא מוגבלת מאוד ומשולה למלחמה בטחנות רוח. אין מנוס מהרכבת משקפי הפיחות הריאלי ולהתחיל בעבודה הקשה.



הכותב הוא מנכ"ל בססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי ולשעבר הממונה על התקציבים באוצר