>> המשבר בשווקים המפותחים במדינות המערב ממקד את תשומת הלב העולמית בהזדמנויות שצצות במזרח. למרות זאת, ד"ר גולן בניטה, נציג בנק ישראל בבנק האירופי לשיקום ופיתוח (ebrd), ועו"ד אנה משה, שותפה במשרד mbkb, חושבים שיש הזדמנויות השקעה במקומות הרבה יותר קרובים - במזרח ודרום אירופה, ובייחוד ברוסיה.
"ברוסיה יש פוטנציאל בהשקעות בתעשיות עתירות ידע ובהיי-טק, שאין במקומות אחרים בעולם, כולל בתמיכה ממשלתית ובאוכלוסייה משכילה ובעלת ידע ברמות שלא קיימות בסין ובהודו", אומר בניטה. בניטה הגיע לישראל לרגל כנס סחר החוץ השנתי israel gateaway, שמתקיים היום ומחר. בניטה ומשה יציגו בכנס את מעורבותן של חברות ישראליות בפרויקטים בינלאומיים.
ebrd משלב בפעילותו שיקולים אידאולוגיים והמטרה המרכזית שהבנק הציב לעצמו היא להפוך את הכלכלות הקומוניסטיות לשעבר לכלכלות שוק חופשי. בניגוד לבנק העולמי, שמרכז את השקעותיו במדינות מתפתחות ומתמקד במגזר הציבורי, מנתב הבנק האירופי את השקעותיו למגזר הפרטי ומשתמש בחברות שבהן הוא משקיע כפלטפורמה לייעול השוק המקומי.
"אנחנו לא מתחרים בבנקים מסחריים"
61 מדינות מחזיקות בבעלות על הבנק האירופי לשיקום ופיתוח, שבסיס הונו 30 מיליארד יורו. מדובר, בין השאר, בצרפת, גרמניה, בריטניה, יוון, קירגיסטאן ואוזבקיסטאן. ישראל, שהצטרפה לבנק עם הקמתו ב-1991, רכשה מניות בכ-136.5 מיליון יורו, ובניטה משמש בבנק דירקטור מטעמה.
האזורים שבהם פועל הבנק האירופי משתנים על פי הצורך של המדינות באשראי. רוסיה, בשל גודלה, מהווה 40% מפעילותו, כשאוקראינה וטורקיה - מדינה שהצטרפה ל-ebrd רק ב-2009, על אף שלא היתה כלכלה קומוניסטית - מהוות עוד 20% מפעילות הבנק.
מה לישראל ולבנק?
בניטה: "ישראל מחזיקה 0.7% מהבנק ונמצאת בקבוצת מדינות - קזחסטאן, בוסניה, קפריסין ומאלטה - שאותן אני, יחד עם הנציג האוסטרי, מייצגים בדירקטוריון. ישראל היא בעלת מניות בבנק בדיוק מאותה סיבה שהיא נמצאת בקרן המטבע ובבנק לפיתוח אמריקה - היא רוצה להיות חלק מקבוצת העמים ומשתתפת במימון הבנקים האלה".
מהם הקריטריונים להשקעה של הבנק, פרט לקידום כלכלת השוק?
בניטה: "הקריטריון המשמעותי ביותר, כאמור, הוא אפקט המעבר (transition impact), שבודק את תרומת הפרויקט למעבר של הכלכלה לכלכלת שוק. בין שאר האינדיקטורים אנחנו מנתחים את הגברת התחרותיות, את העברת הכישורים מהמערב ואת השקיפות.
"קריטריונים נוספים הם הערך המוסף (additionallity) שיש לבנק במימון הפרויקט. הבנק לא מעוניין להתחרות בבנקים המסחריים, אלא להיות גורם משלים של פעילותם, ולכן הוא לא יממן עסק שבנק אחר היה מממן. כך גם ה-soundbanking, שבוחן האם יחס התשואה מול סיכון תואם את התנאים ששוררים בשוק. הבנק לא ממקסם תשואה, אלא פועל תמיד לפי מחירי השוק.
"על אף שאנחנו משקיעים בפרויקטים עם רמת סיכון גבוהה מאוד, שיעור חדלות הפירעון של הבנק הוא 2% בלבד. זה תואם השקעה בחברות מדירוג a, כשאנחנו משקיעים בפרויקטים בסדר גודל של bb ומטה. אנחנו בונים את הפרויקטים כרווחיים למרות הסיכון הגבוה בהם".
בניטה מדגיש את הערך המוסף שיש לבנק בפיתוח כלכלת שוק. הבנק הוא קטליזטור להשקעות של בנקים מקומיים שמשתכנעים להשקיע בעסק רק אם ה-ebrd משקיע בו. לדבריו, הבנק ידוע בבדיקת הנאותות העמוקה שהוא עורך. הבנק פועל גם בניגוד למחזור העסקים. "ככל שמחזור העסקים יורד, כך הבנק משקיע יותר", מסביר בניטה את הרציונל בפעילותו של ה-ebrd. "מתחילת המשבר הבנק כמעט והכפיל את ההשקעה שלו מ-5 ל-9 מיליארד יורו בשנה".
אילו יוזמות בעצם הבנק מחפש לממן?
בניטה: "ההיי-טק והתעשיות עתירות הידע הם תחומים שהיה אצלנו עד עכשיו בשוליים, והופכים להיות מרכזיים יותר. הלקחים המרכזיים מהמשבר של הכלכלות במזרח אירופה הם שצריך לגוון את הכלכלה ולפתח שווקים פיננסיים מקומיים. רוסיה, למשל, מקצה הרבה משאבים לתעשיית הננו-טכנולוגיה ובאחרונה הוקמה קרן ננו בהיקף 10 מיליארד יורו. יש להם אפילו נציג בישראל שמחפש יזמים".
אתם מממנים גם נדל"ן?
בניטה: "בעבר, בשנות ההפרטה, כן - כיום, פחות. משקל הנדל"ן בקרב הפרויקטים שמממן הבנק ירד ל-4%. אנחנו מממנים בעיקר פרויקטים לתועלת הציבור, כמו פארקים טכנולוגיים, מרכזים לוגיסטיים ומרכזי קניות לא בערים מרכזיות. בתחום הזה השתתפנו בעבר במימון פרויקט של איש העסקים אליעזר פישמן, ויש עוד כמה פרויקטים עם פישמן בצנרת".
כיצד המשבר השפיע על הבנק?
בניטה: "האזור שהבנק משקיע בו הוא זה שנפגע הכי קשה מהמשבר; מאז תחילת המשבר הפעילות באזור התכווצה ב-6%. רמת הפגיעות הגבוהה של האזור נבעה מבועות אשראי, מגירעונות תקציביים ומתלות מוחלטת במשקיעים זרים. עם זאת, המדינות שבולטות בקצב הגידול המהיר הן יצואניות הנפט והסחורות, בעיקר רוסיה וקזחסטאן. הרזרבות שהן צברו במשך השנים איפשרו להן להזרים כסף לשווקים.
"גם טורקיה ופולין נכנסו בצורה טובה יותר למשבר. לא היו בהן גירעונות, בשונה משאר המדינות, ויש להן שוק מפותח יחסית בשל פער הריביות. בפולין, למשל, יש כלכלה מגוונת ותעשייה עתירת ידע בהיקף גדול. הלקח שהפקנו מהמשבר הוא שמדינות צריכות לגוון את הכלכלות שלהן ולפתח שווקים פיננסיים עצמאיים. לכן גם רוסיה משקיעה כל כך הרבה משאבים כדי לפתח תעשייה עתירת ידע.
"מעניין לראות איך הרוסים מתייחסים ברצינות לעניין הזה, והשקיעו כבר 10 מיליארד דולר בתעשיית הננו-טכנולוגיה. הרעיון הוא שחברות ישראליות, המוערכות מאוד באזורים הללו, יקימו שם מרכזי פיתוח".
מה הופך את השווקים שאתם מתארים לרלוונטיים בעבור חברות ישראליות?
משה: "עד 1991 השוק הרוסי והגוש הסובייטי היו סגורים מבחינת צריכה ואספקה. הרוכשים והספקים היו השוק המקומי בלבד. עם התפרקות ברית המועצות, הם התחילו להבין שהספקים והלקוחות משתנים לגמרי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה עסקית. הרוסים הבינו שהיתרון שלהם הוא בכוח האדם המיומן ובעקומת הלמידה התלולה, אבל יש להם בעיה בתחום התעשייה עתירת הידע.
משקיעים ויזמים ישראלים, שרק לפני שנתיים יצאו לאירופה, הפסידו שם הרבה כסף. מדוע שיחזרו לשם?
בניטה: "הבועה העיקרית היתה בנדל"ן - הפרטה שפגשה תחרות אדירה לספק אשראי. בסרביה האשראי צמח בעשור הקודם ב-120% בשנה. שוק הנדל"ן אכן לא יחזור לרמות של לפני המשבר, אבל האזור כולו יוצא מהמיתון. התחזית לצמיחה של האזור ב-2011 היא 4.2%".
באילו תחומים נוספים יש לישראלים הזדמנויות השקעה ברוסיה, לדעתכם?
בניטה: "אנרגיה ירוקה, תחום המים וחיסכון לטווח ארוך. פה יש מגוון עצום של משקיעים מוסדיים ובתי השקעות, ושם התחום הוא בתולי. קיימנו שיחות עם משקיעים ישראלים שמעוניינים להיכנס לפרויקטים במגזר הפיננסי ובחיסכון ארוך הטווח במדינות הרלוונטיות".
אתם חיוביים לגבי השקעה בשוק הרוסי - אבל האם אין שם בעיה של שחיתות?
משה: "זו התיימרות ישראלית גדולה להסתכל על אומה כל כך גדולה ולומר שהכל נעשה שם במעטפות. אמנם העבר של המדינות האלה תחת המשטר הקומוניסטי השריש בהן תרבות של קנסות ואכיפה אקטיבית של הרגלוציה שם".
בניטה: "אף אחד לא יתעסק עם חברה שהבנק האירופי השקיע בה".
"רוסיה נמצאת בנקודת מפנה"
מדוע להרחיק עד רוסיה בשביל להקים מיזמי היי-טק - למה לא להקים אותם בישראל?
בניטה: "עלויות הייצור שם נמוכות יותר".
משה: "כאשר הגוש הסובייטי התפרק, בעצם כל מפת הספקים והצרכנים ברוסיה השתנתה. בעבר, היצרנים והצרכנים היו באותו שוק. כיום, רוסיה רוצה לייצר גם לצרכנים במקומות אחרים. יש ארבעה תחומים עיקריים שבהם מחפשים כיום ברוסיה ידע וטכנולוגיה, ומיזמים בתחומים האלה זוכים לתמיכה ממשלתית: רפואה, מזון, תקשורת והנדסה אזרחית.
"יזמים ישראלים שהשקיעו שם עשו מיליונים - לא יזמי נדל"ן, אלא מי שהשקיע שם בתעשיות אזרחיות. רוסיה נמצאת בנקודת מפנה. היא עושה מאמצים להשתלב בכלכלה העולמית, להיכנס ל-wto; יש רפורמות אדירות בחקיקה, בסופו של דבר הם רוצים משקיעים זרים שיביאו להם ידע".
"לישראלים כדאי להשקיע ברוסיה בתחום ההיי-טק - ולא בנדל"ן"
מאת אדיר ונונו ואתי אפללו
29.11.2010 / 6:48