פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מפעיל סלולר נוסף יוכל להצטרף לשוק הישראלי

      ועדת הכלכלה אישרה את רפורמת הנדידה הפנים-ארצית ואפשרה את כניסתו של מפעיל סלולר חדש, אשר יוכל לספק שירות בכל המדינה. שר התקשורת האשים את החברות בניסיון למנוע תחרות

      ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום את רפורמת הנדידה הפנים-ארצית, שמשמעותה מפעיל סלולרי חדש שיוכל לספק שירות בכל המדינה. בשבוע שעבר קיבלו חברי הכנסת החלטה על צמצום קנסות היציאה בחברות הסלולר, מה שהוביל מיד להכרזות מצד פרטנר וסלקום על ביטול מוחלט של ההתחייבויות וקנסות היציאה אצלן. אך הדיון המהותי יותר, זה שתוצאותיו באמת יכולות להשפיע לאורך שנים על רמת התחרות בסלולר, התקיים היום בוועדת הכלכלה בעניין נדידה פנים-ארצית.

      מדובר בהסדר טכנולוגי שיאפשר לחברת סלולר אחת לספק שירות גם באזורים שבהם אין לה אנטנות וכיסוי משלה, וזאת באמצעות "רכיבה" על אתרי אנטנות של חברות מתחרות.

      שר התקשורת, משה כחלון, הציג בדיון את סוגיית הנדידה הפנים ארצית: "בנוסף לקנסות היציאה, זה חסם מרכזי בהכנסת מפעיל נוסף. במצב הנוכחי אנו רוצים לקדם נדידה פנים ארצית כפי שמקובל בעולם. גם בנסיבות של תחרות וגם של אסטטיקה ואיכות הסביבה. התנגדות של חברות הסלולר היא רק כדי לחסום את התחרות. אין פה פגיעה באחת החברות אלא רק ניסיון שלהן למנוע תחרות".

      יו"ר הוועדה אופיר אקוניס, אמר כי "ועדת הכלכלה ניצבת היום בפני הצעד המהותי והמכריע ביותר בדרך לפיצוח הטריאופול בשוק הסלולר בישראל. מתוך הבנה שקיים כשל שוק בתחום, אנחנו ממשיכים במרתון חקיקה שיביא למהפך בשוק הסלולר כבר ב-2011”.

      נציג האוצר יהודה סבן הציג את מתווה הרפורמה: "מודל הנדידה משתנה ממדינה למדינה. בצרפת למשל החליטו שמפעיל חדש יחוייב בשלב הראשון בפריסה עצמאית של 20% ואילו בניו זילנד החליטו על 10% ואנחנו בחרנו במודל הזה. בתוך 4 שנים המפעיל יגיע לפריסה עצמאית של 40% אחרת ההסדר בטל ותוך 7 שנים בכל מקרה תסתיים הנדידה הפנים ארצית".

      "מה זה 10% פריסה?"

      נציג אקספון 018, איציק בן אליעזר, ציין כי "הנדידה והדבר היחידי שיכול הנדידה הפנים ארצית אמורה לאפשר לנו להתחרות, אבל מה זה 10% פריסה? שמעתם פה את התננגדות חברי הכנסת להקמת אתרי אנטנות - לא יהיה פשוט להגיע לזה. גם 40% בארבע שנים זה לגמרי לא פשוט".

      "הערה שנייה היא שאנחנו לא מאמינים בלפנות לרגולטור רק כשיש בעיות ולכן מבקשים שיקבע מעכשיו מה יהיה תעריף הנדידה הפנים ארציתף וזה חייב להיות תעריף שצריך לאפשר לנו לחיות ולהתחרות. הצעת החוק הזו, כפי שהיא כתובה כעת תאפשר רק למפעיל אחד שישוב פה לעמוד להצליח לעמוד ביעד של 10%. כרגע, אף בר דעת לא יכול לעמוד בתנאי המכרז מלבד מירס. בתוך כמה שנים המפעיל החדש יגיע לאיזון עם המפעילות הקיימות עם מחירים גבוהים לצרכן”.

      עמדה דומה, נגד תנאי הבסיס של 10% הציג יחיאל בן שושן, מנכ"ל חברת קשרנט, שמעוניינת גם היא להתמודד במכרז התדרים.

      רועי רוזנברג, נציג הרשות להגבלים עסקיים, הביע תמיכה בתנאי פריסה מינימלי של 10%: "אנחנו מאמינים בתחרות מבוססת תשתיות ולכן מציעים 10% בפריסה ההתחלתית כמעין השקעה בסיסית שאי אפשר יהיה לחזור ממנה. הורדת החסם הזה משמעה אופציה לחברות לפריסה חלקית, בעיתוי שנוח להם, תוך שבינתיים החברות מחזיקות בתדרים שהם משאב במחסור. הצעת החוק הלכה כבר כברת דרך להורדת חסם הכניסה והורדה ל-0 היא ללכת רחוק מידי".

      נציגת פרטנר בדיון, יהל בן נר, ביקשה לקבוע כי המפעיל החדש יהיה חייב בפריסת תשתית בפריפריה. על כך הגיב שר התקשורת כחלון בזעם: "אתם יש לכם מחלקה של עובדים סוציאלים. שוב אתם דואגים לשכבות החלשות? דואגים שתהיה פריסה לפריפריה, זה כמו שדאגתם שהורדת הקישוריות תפגע בשכבות החלשות. תגידי לי: כמה תיקי הוצאה לפועל יש לכם לשכבות החלשות ולכמה מהם ויתרתם".