יורם גבאי: ההחלטה להותיר את תקרת הגבייה של ביטוח לאומי ברמת 80 אלף שקל - אבסורד

"ההחלטה להותיר את תקרת הגבייה של דמי הביטוח הלאומי על 10 פעמים השכר הממוצע יוצרת פרדוקס", אמר היום יורם גבאי, יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות והממונה לשעבר על הכנסות המדינה. "נתניהו מתגאה בתוכניות להורדת המס השולי לרמה של 39% במקום 45% היום, אבל מצד שני מתקבלות החלטות שמשמעותן העלאה בפועל של שיעור המס השולי".



בשבוע שעבר , ועדת העבודה והרווחה החליטה להאריך את הוראת השעה בנוגע לתקרת הגבייה של הביטוח הלאומי. הוראות השעה התקבלה בכנסת בשנה שעברה וקבעה כי דמי ביטוח לאומי ייגבו כאחוז קבוע מהשכר עד לרמות שכר של 10 פעמים השכר הממוצע במשק - 80 אלף שקל בחודש. זאת בניגוד להצעת האוצר להחזיר בהדרגה את התקרה המקורית העומדת על 5 פעמים השכר הממוצע, כ-40 אלף שקל בחודש.



"כל עוד היה מדובר על הוראת שעה זמנית, עוד ניתן היה לטעון שלא מדובר במדיניות, אבל ההחלטה על ההארכה הופכת את זה לפרמננטי", אמר גבאי. "אם היו מקבלים את ההצעה של האוצר - מורידים לפי 8, ואחר כך לפי 6, היה אפשר להאמין לנתניהו. אבל השארת התקרה על פי 10 זו סתירה למדיניות שהוא מצהיר עליה".



על פי גבאי, המצב שנוצר מבחינת מיסוי הוא ייחודי לישראל. עד שכר של 40 אלף שקל בחודש שיעורי המס השולי הולכים וגדלים (עד ל-45%), בין 40 ל-80 יש עלייה לרמה של 57% בשיעור המס השולי, ובין 80 אלף לאינסוף שוב פעם ירידה ברמות המס השולי לרמה של 45%.



"ברמות שרוב העשירון העליון משתכר בהן, בין 40 ל-80 אלף שקל, ישראל נמצאת ברמת מס שולי של 57% כאשר רוב העולם נמצא בין 40% ל-45%. נוצר אבסורד שבעוד שאנחנו מצהירים על רמות המס השולי הנמוכות בעולם, אנחנו ושוודיה חולקים את המקום הראשון עם רמות המיסוי הכי גבוהות", אמר גבאי. "אם נתניהו רוצה להעלות את המס השולי ל-47%-48% הוא יכול לעשות זאת דרך מס הכנסה לכולם. אבל אסור לשמור על תקרת הגבייה של הביטוח הלאומי ברמה כל כך גבוהה יוצרת עיוות מס משמעותי ותמריץ לעקיפת החוק על ידי פתיחת חברות".