ישראל יכולה להרוויח מהעובדים הזרים

>> 29 מיליארד דולר - זהו הסכום שמועבר כל שנה למדינות מתפתחות באמצעות מהגרים או עובדים זרים בעולם.

בישראל, העברות הכספים של 250 אלף מהגרי העבודה הנמצאים כאן באופן חוקי ולא חוקי, מוערכות ב-2 מיליארד דולר בשנה. המדינות השולחות כוח עבודה זמני לישראל הן בין המקבלות הגדולות ביותר של הכספים בעולם מאזרחיהן העובדים ברחבי הגלובוס: הודו מקבלת כל שנה 52 מיליארד דולר; סין מקבלת 41 מיליארד דולר; הפיליפינים - 19 מיליארד דולר; ותאילנד - 2 מיליארד דולר בשנה. הסכומים הגבוהים המועברים מישראל למדינות אלה ולאחרות באמצעות העובדים הזרים נובעים בעיקר מכך שבישראל יש עובדים זרים רבים יחסית, המשכורות בהשוואה למדינות מוצאם הן גבוהות יחסית, והם שוהים בישראל באופן זמני. ככל שעובד נשאר יותר בישראל, כך גוברת הנטייה שלו להעביר פחות כספים למדינת האם ויותר להשקיע במקום שבו הוא חי.



היקף העברות הכספים העצום בין ישראל למדינות המתפתחות מעלה את השאלה כיצד העברות אלה, או חלק מהן, יכולות להיות מנוידות לפיתוח של מדינות אלה נוסף על מתן תמיכה למשקי בית פרטיים, והאם ישראל יכולה או צריכה להיות מעורבת בפיתוח של מדינות שאזרחיהן עובדים בתחומה.



הבעיה המרכזית היא שהעברות אלה הן בעיקר פרטיות, דבר המקשה על מקבלי החלטות לכוון את אופי השימוש בהם למטרות פיתוח קהילתי ולמנף ולתעל אותם לצורכי פיתוח. ואולם מאחר שסכומי העברות הכספים גדלים כל הזמן, ולאור הפוטנציאל הגלום בכספים האלה, מנסים גורמים רבים - החל בקבוצות מהגרים ובמשפחותיהם במדינות המוצא וכלה בסוכנויות סיוע שונות ומדינות מערביות, למנף כספים אלה כדי לעודד פיתוח וצמיחה במדינות מתפתחות.



בישראל יש כמה אגודות שמוסדו באמצעות עובדים זרים, והחברים בהן מרגישים מחויבות משמעותית למדינות המוצא שלהם. למרות זאת, ארגונים אלה חלשים מאוד בעיקר בגלל המחסור בצוות מקצועי והאופי הזמני של שהיית מהגרים בישראל, שאינו מאפשר מחויבות לאורך זמן וגיבוש מטרות משותפות ויעדים ברורים. אך גם כאשר ארגוני מהגרים חזקים מוכנים לאסוף כסף כדי לממן פרויקט במדינת המוצא, לרוב אין להם יכולת לזהות פרויקטים מתאימים או לפתח פרויקטים חדשים.



דווקא ישראל, על בסיס ניסיונה העשיר בפיתוח תפוצות, יכולה לסייע באמצעות מתן ידע, כלים מקצועיים והון אנושי שיועברו לקהילות של מדינות המוצא של המהגרים. ניתן לטפח את ארגוני המהגרים בישראל ולעזור להם למסד שותפויות עם שחקנים במדינתם במטרה לממש פרויקטים משותפים בכספים העוברים מישראל למדינות אלה.



מה ייצא לנו מזה? באמצעות שדרוג, למשל, של המקצועיות של חקלאים תאילנדים או עובדי בריאות פיליפינים, אנחנו לא רק מייעלים את הפרודוקטיביות של חקלאים אלה כשהם עובדים בישראל, ומקלים על האינטגרציה שלהם כשהם חוזרים למדינתם, אלא גם תומכים בפיתוח של מדינות אלה ויוצרים לנו אלפי שגרירים של ישראל מעבר לים. נוסף על האינטרס של ישראל, חשוב לציין כי המדינה נדרשת עכשיו יותר מתמיד לעמוד בסטנדרטים של oecd בתחום זה. העברות כספים קולקטיביות מוכרות כיום בעולם ככלי חשוב בפיתוח, ולישראל יש עוד הרבה מה לתרום בנושא.



הכותב הוא מנכ"ל ג'וינט ישראל ויו"ר cimi, המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה של ארגון הג'וינט העולמי