חשבון הנפש של משקיעי ההון סיכון במודו

>> לפני כשבוע וחצי קיבל דב מורן שיחת טלפון מאדי שלו מקרן ההון סיכון ג'נסיס פרטנרס שהשקיעה בו. "דב, אני רוצה שתדע שאנחנו שלמים עם הההשקעה ואם תקים סטארט-אפ חדש אנחנו נהיה מעוניינים לשמוע עליו", אמר שלו. עבור מורן היתה זאת אתנחתא קלה במהומת העולם שהתנהלה סביב החלטתו לעצור את הגיוס המתוכנן ולצמצם את פעילות החברה.



מקרה מודו מעלה שאלות רבות בנוגע להתנהלות תעשיית ההון סיכון המקומית שהתלהבה מאוד ממודו בתחילת הדרך, אך לא המשיכה לתמוך פיננסית בחברה ככל שזו גדלה ודרשה יותר מזומנים. במהלך חייה גייסה חברת מכשירי הסלולר של מורן כ-123.5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, מתוכם 25 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון המובילות: ג'מיני, ג'נסיס וגריילוק. אמנם מורן אמר כמה פעמים כי "אין לי שום טענות כלפי הקרנות. הם היו בסדר גמור בהתנהלותם במודו", אך בתעשייה עלו כמה שאלות מהותיות לגבי התנהלות הקרנות.

לא מעט טענו כי הקרנות ייחסו משקל כבד מדי לאישיותו המשכנעת והצלחות העבר של מורן בהחלטה להקצות לו את המשאבים היקרים. אחרים טענו כי ההשקעה הגדולה במודו הסיטה משאבים מסטארט-אפים אחרים שניסו באותה העת לגייס כסף, בעיקר בתחום החומרה. יש גם שאמרו כי מודו היא לא סטארט-אפ ואינה יעד אידיאלי להשקעה עבור הקרנות.



לראשונה מאז ההחלטה הגורלית של מורן לפני שבוע וחצי, אסף themarker את שלושת משקיעי ההון סיכון המקומיים שהובילו את ההשקעה במודו בתחילת דרכה ושמע את עמדתם לגבי המסע שנגמר בכישלון.



בארה"ב לא מתרגשים מכישלון כזה



"אני לא חושב שקרנות ההון סיכון לא צריכות להשקיע בחברות כמו מודו. אם לא ננסה להשקיע גם בחברות קצת יותר מסוכנות, בחלומות גדולים, אז אין סיכוי שהחלומות האלה יתגשמו. הדבר דומה לבדיחה על היהודי שהתלונן בפני אלוהים על כך שהוא אף לא זוכה בלוטו? אז אלוהים אומר לו שהוא היה שמח לעזור אילו היה רוכש טופס הגרלה", אומר משה מור - שותף בקרן ההון סיכון גריילוק, קרן אמריקאית מובילה שמנהלת בישראל 200 מיליון דולר.



מור אומר שהמשקיעים לא חזו את המשבר הפיננסי של 2008, שהוביל לכך שהחברה לא הצליחה לגייס כסף. "במבחן התוצאה החברה לא הצליחה. אבל לא צריך להלקות את עצמנו. גם אם מורן עשה טעויות, אנשים כמוהו נדירים - הוא שם בעצמו הרבה כסף בחזון שלו, לא מוותר גם כיום ובודק איך אפשר להחזיר את הכסף למשקיעים ולעובדים. הלוואי שיהיו עוד עשרה דב מורנים כאלה", אומר מור.



תשקיע במורן אם יגיע אליך עם מיזם חדש?



"אם מורן יבוא עם רעיון מצוין אז בוודאי שאבדוק אותו. לא כל כישלון הוא בגלל שהרעיון לא טוב. אני עדיין חושב שהרעיון של מודו הוא טוב. לפעמים אתה נכשל בגלל עניין של טיימינג. היו חברות שהיה להן רעיון מצוין, אבל הן הקדימו את זמנן. אמרנו למשקיעים שלנו לאחר שהחלטנו להשקיע במודו שזה הימור גדול. אנחנו לא עושים הרבה השקעות כאלה, אלא עושים כמה השקעות בודדות מהסוג הזה, והם הבינו אותנו מצוין. אמרנו מראש שיש סיכוי לא מבוטל שההימור ייכשל, למרות שלמורן היה רקורד טוב הוא הקים חברה שנמכרה ב-1.5 מיליארד דולר".



מה הלקחים שלך כמשקיע הון סיכון ממודו?



"מכל פרויקט שאתה משקיע בו, גם כזה שמצליח וגם כזה שלא, אתה לומד. לדעתי הסיבה שמודו לא הצליחה זה המשבר הכלכלי ב-2008-2009. אם מודו היתה מגייסת לפני המשבר הכלכלי עוד 50 מיליון דולר, היינו היום במצב אחר. צריך לזכור שבכל שנה נסגרים בישראל 100-200 סטארט-אפים. ההבדלים ביניהם לבין מודו הוא שמורן משך תשומת לב והעובדה שהחברה גייסה הרבה כסף. אני חושב שאחד הלקחים הוא לגייס כמה שיותר כסף בשלב מוקדם. אם מורן היה מגייס יותר כסף בתחילת הדרך, הסיפור היה אחרת לגמרי".



אולי קרנות הון סיכון לא צריכות להשקיע בחברות כמו מודו?



"אני לא מסכים. בחו"ל כולם מדברים על כך שישראל היא מקום נחמד לחברות שנמכרות ב-100-200 מיליון דולר, אולי 300 מיליון דולר. איפה קומברס, נייס ואמדוקס החדשות? מגיע יזם כמו מורן ומנסה לעניין קרנות בהקמת חברה גדולה. אז אתה מנסה גם בזה להשקיע ולקוות שאחת ההשקעות שלך תהיה אחרת, ואם זה יצליח אולי יהיו עוד קומברסים בישראל. אגב, אני יכול לומר לך שהמשקיעים שלנו בארה"ב לא התרגשו מהמצב של מודו. בישראל כולם קופצים עכשיו על הכישלון של 100 מיליון דולר של מודו. אתה יודע כמה חברות שגייסו 100 מיליון דולר נסגרות בארה"ב? אם לא ננסה לבנות גם חברות גדולות ולתמוך ביזמים חזקים - תעשיית ההון סיכון וההיי-טק לא תגיע רחוק. צריכים להיות מסוגלים לחיות עם הכישלונות".



יכול להיות שגם לתקשורת הכלכלית יש חלק. יצאנו מפרופורציות במקרה של מודו?



"בעדינות, אני אומר שכן. לא פלא, מורן הוא דמות ציבורית. בתחילת הדרך היה חלום יפה. וכגודל הציפייה בתחילת הדרך, כך גם גודל האכזבה. קצת נסחפנו".



אין פירגון בישראל?



"אתה אמרת".



"מודו לא עמדה בחלק מהציפיות"



יוסי סלע, המייסד של קרן ההון סיכון ג'מיני, מאמין שהלקח שלו מפרשת מודו הוא לבדוק אם בשלב ההשקעה הראשונית אפשר להעריך שהחברה תוכל להיות ממומנת לאורך כל חייה. "אני מסתכל על קרנות ההון סיכון בארה"ב - הן משקיעות שם בדלקים אורגניים ורכבים חשמליים. אלה מיזמים שדורשים השקעות של מאות מיליוני דולרים. אבל אין שום סיבה שההון סיכון לא ייקח חלק בהשקעות כאלה אם אתה מאמין שחברה תקבל מימון בשלב מאוחר יותר. קרנות ההון סיכון לא חייבות להיות אלה שמממנות את החברה לאורך כל חייה".



סלע אומר שהיו כמה תקלות במודו. בעיקר בכך שלא עמדה בהתקדמות לפי לוח זמנים שנקבע מראש. "היא לא עמדה בציפיות מסוימות בכמה נקודות. היתה גם בעיית מימון. כך שבסופו של דבר היו בעיות יישום, ביצוע ומימון. והיה גם חוסר מזל וסתם תקלות".



תשקיע שוב במורן אם יציע לך להשקיע בסטארט-אפ חדשה שלו אם יקים?



"אני מעריך מאוד את מורן. אם הוא יקים חברה חדשה אשקול ברצינות להשקיע בו. אני בטוח שמורן למד ממודו לא פחות מאשר למד מהחברה הקודמת שלו אם-סיסטמס שהוא הצליחה איתה".



ובכל זאת, היית יכול כמשקיע הון סיכון לנהוג אחרת במקרה של מודו?



"צריך להיות יותר דגש על צרכים פיננסיים של חברה לאורך חייה. ב-2006 היתה הרגשה שמזומן הוא קומודיטי (סחורה), זה לא המצב היום. היום מזומן הוא נכס - זה משהו משתנה. כמות הכסף המוקצה להון סיכון קטן בשנים האחרונות בעשרות אחוזים".



אז אולי ג'מיני לא צריכה להשקיע בחברות שצורכות הרבה כסף כמו מודו?



"לא. עובדה שאנחנו מושקעים בפריים-סנס ו-xjet שצריכות הרבה כסף. צריך לעשות השקעות טובות בחברות שיש להן פוטנציאל להיות חברות גדולות.



אולי אתה אשם בכך שהלכת אחרי מורן, יזם ותיק, ולא ממש בחנת לעומק את המוצר החדש שהוא הציע לפתח?



"הלכתי אחרי בן אדם כמו מורן, ואני לא מתבייש בזה. יש מעט יזמים כמו דב. תמיד מסתכלים בקרן מי האיש שמרים את המיזם ומה ההשפעה שלו. המנכ"ל והמייסד הוא חלק דרמטי בהחלטה האם להשקיע".



מה האחריות שלך לכישלון של מודו?



"אני לא יודע מה האחוז בכישלון ששייך לי. אני חש אחריות לכל חברה שהשקענו בה".



"האמנו בחזון של מורן"



יאיר שוהם מג'נסיס פרטנרס היה נוכח ברגעים שבו אדי שלו מג'נסיס התקשר למורן ואמר לו שהוא תומך בו. "מה שאדי אמר לדובי מאפיין גם את הגישה שלי. גם בדיעבד, למרות כל מה שקרה, הייתי שוב משקיע במורן. חיפשנו בזמנו מיזמים עם פוטנציאל גדול ויזמים איכותיים מתוך כוונה להקים חברה גדולה, לכן השקענו במורן", אומר שוהם.



האם נעשו טעויות?



בוודאי. נעשו המון, אך אני לא חושב שבמודו נעשו טעויות יותר מבחברה אחרת. הנפח התקשורתי שמודו זכתה אליו היה שונה. צריך לזכור שבסך הכל מרבית השקעות ההון סיכון לא מצליחות. אם לא היינו מאמינים במורן לא היינו משקיעים בו בתחילת הדרך. האמנו בחברה, וגם כשהציעו לנו להמשיך ולהשקיע במודו - עשינו זאת (ג'נסיס וג'מיני השקיעו 10 מיליון דולר במודו, ג.ג). קסם לנו החזון הראשוני של החברה, האמנו בדובי והאמנו בחזון שלו לבנות חברה שפונה לצרכנים פרטיים. האמנו שיש מקום בישראל גם לחברות כאלה".



בשונה מסלע, שוהם מאמין שדווקא המהירות שבה מודו גייסה כסף היתה בעוכריה. לדבריו, "אולי היא היתה צריכה לגייס כסף בצורה קצת יותר אטית".



"אף אחד לא אמר מלכתחילה שהרעיון לא היה טוב. עם הזמן, אלה שפיקפקו אמרו שהכיוון לא נכון. אבל אל תשכח שגם על הדיסק-און-קי של אם-סיסטמס נאמרו דברים דומים. באותה מידה יש גם כאלה שאומרים על שי אגסי שהוא לא יצליח. תמיד קל לשבת מאחורה ולהגיד למה מיזם לא יצליח. קטונתי מלפרגן לאנשים כמו מורן - אנשים שהקימו תעשיות בישראל. הם האנשים שצריך להקשיב להם".