"כדי להיכנס למגזר הערבי צריך התמדה ואורך רוח"

>> בתוך דור אוכלוסיית ישראל תעבור שינוי מהותי מבחינת אופי אוכלוסייתה ותיהפך למדינה מגזרית - כך עולה מנתונים שהציגה ענת גרוס-שון, מנהלת תחומי עסקים ושיווק בתשלובת החלב תנובה בפאנל שעסק בקמעונות מגזרית. לפי הנתונים, בעוד שב-1990 רק 37% מהאוכלוסייה בישראל היתה בעלת אופי מגזרי וכיום מדובר בשיעור של 47%, הרי שב-2020 יהיה שיעורה 53%.



לדברי המשנה למנכ"ל סופר-פארם, ניצן לביא, שחקנים שמעוניינים להיכנס למגזר הערבי לא יכולים לפעול לפי כללי המשחק של המגזר הכללי. "זאת היתה הטעות שעשינו כשפתחנו את הסניף שלנו ב-2008 בוואדי ערה. הצלחנו לתקן את המצב באמצעות צוות זכיינים מהמגזר הערבי, שעובדים ברשת, ובסיוע מחקרי שוק לגבי המגזר. מאז פתחנו עוד ארבעה סניפים וכרגע אנחנו בהערכות לקראת השלב הבא".

לביא ממליץ לעסק ששוקל להיכנס למגזר הערבי, "להסתכל על המהלך כעל כניסה למדינה חדשה. צריך להפעיל תהליכי למידה מהירה, להטמיע את הרשת במגזר ובסופו של יום צריך התמדה ואורך רוח, כי קצב הצמיחה של סניף במגזר הכללי שונה מזה שבמגזר הערבי, וכך גם תמהיל המכירות שלו".



לדבריו, "כדי להיטמע במגזר אנחנו צריכים להפעיל מערכת פרסום מעמיקה וספציפית בעבורו, אנחנו מתרגמים לערבית את כל העלונים המוכרים שאנחנו מחלקים ללקוחות, מתאימים את עצמנו לחגים שלהם, מפעילים מהלכי יחסי ציבור בעיתונות המקומית והרדיו ושלטי חוצות".



לדברי גרוס-שון, גם במגזר החרדי נשמרים עדיין דפוסים מסורתיים וקהילתיים שמשווקים צריכים להתחשב בהם. דבריה זכו לגיבוי של הרב מנחם כרמל, בעלי הרשת ברכת הארץ, שכבר בתחילת הרצאתו הצהיר: "אנחנו לא שואפים להיטמע בתוך המגזר הכללי. זהו מהלך שלילי מבחינתנו".



עם זאת, גרוס-שון ציינה כי סקרים באוכלוסייה החרדית מגלים כי במגזר חלה התקרבות למגמות צרכניות כלליות כמו העדפת מותגים, קנייה לפי סגנון חיים ופיתוח דפוסי בילוי ופנאי. מנתונים שהציגה עולה כי 36% מהחרדים נהנים לעשות שופינג, 65% ישלמו יותר על מוצרים באיכות גבוהה, ו-71% מחזיקים בכרטיסי אשראי.



קמעונות מגזרית ואימפריאליזם קמעוני



הרב מנחם כרמל בעלי רשת ברכת הארץ



ענת גרוס-שון מנהלת תחומי עסקים ושיווק בקבוצת תנובה



ניצן לביא המשנה למנכ"ל סופר-פארם