וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איזה צד באישיות של דרום אפריקה ינצח?

יוליה ויימן וארז ברית

30.11.2010 / 7:05

ממוצע ההכנסה לנפש בדרום אפריקה מסתיר מדינה עם שתי תת-כלכלות. התגברות על התשתיות הלקויות, האבטלה הנרחבת ומערכת החינוך החלשה יאפשרו לה לנצל את משאבי הטבע העצומים, ולהצטרף לרכבת של מדינות ה-CIVETS בדהרתן קדימה



>> שלטון האפרטהייד הותיר בדרום אפריקה סימנים רבים. כלכלת דרום אפריקה מורכבת משתי תת-כלכלות: האחת, הכלכלה המודרנית האופיינית למדינות מתפתחות באסיה או באמריקה הלטינית, והשנייה, הכלכלה הפרימיטיבית האופיינית למדינות אפריקה העניות.



המשקיעים הזרים רואים בעיקר את החלק המתפתח והצומח של הכלכלה, אך הוא קשור קשר הדוק בכלכלה השנייה, הענייה, של דרום אפריקה. בעוד שחלק מאזרחי המדינה חיים היטב עם רמת החיים הדומה לזו של אזרחי מדינות אירופה, כמחצית מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני.

חלק מהמגזרים הכלכליים בדרום אפריקה הם מודרניים ומפותחים, כגון המגזר הפיננסי וסקטור התקשורת. עם זאת, התשתיות, בפרט תשתיות האנרגיה והתחבורה הציבורית, הן לקויות ומהוות מכשול כלכלי. אמנם הכלכלה מגוונת על פני מגזרי הכרייה, החקלאות, השירותים והתעשייה, אך התלות ביצוא הסחורות הופכת אותה לפגיעה לזעזועים חיצוניים. לצורך הפחתת הפגיעות הזאת, על דרום אפריקה לפתח את המשאב האנושי כך שהכלכלה תוכל להסתמך על הביקושים הפנימיים במידה רבה יותר.



הממוצע הסטטיסטי של הכנסה לנפש בדרום אפריקה הוא 10,300 דולר (במונחי כוח הקנייה), מה שממקם אותה בקבוצה של מדינות עם הכנסה בינונית לנפש, אך מקדם ג'יני של דרום אפריקה, המודד את האי-שוויון בהכנסות, הוא השני בגובהו בעולם לאחר שכנתה נמיביה.



במהלך 16 השנים מאז נפילתו של משטר האפרטהייד, דרום אפריקה שמעה להמלצות המערב וביצעה שינויים כלכליים מרחיקי לכת, כגון ליברליזציה כלכלית רחבה והגברת הפתיחות לסחר הבינלאומי. הרפורמות האיצו את הצמיחה הכלכלית - אך לא מספיק כדי להביא לפתרון של משבר האבטלה המתמשך. במהלך העשור האחרון שיעור האבטלה במדינה היה בין הגבוהים בעולם, והוא מסתכם כיום בכ-26% - וזה רק הנתון רשמי; אם סופרים את אלה שוויתרו על חיפוש עבודה, שיעור הבלתי מועסקים הוא יותר מ-35%.



המשבר הכלכלי הגלובלי החריף את בעיית האבטלה במדינה כשגרם למחיקתם של כמיליון מקומות עבודה - מצב שמגביר את האלימות, הפשע והתסיסה החברתית.



מקור הבעיות בשוק העבודה נעוץ בשלטון האפרטהייד - תקופה שבה האליטה הלבנה אילצה רבים מהשחורים להתגורר בעיירות מופרדות, שבהן רמת ההשכלה היתה נמוכה בהרבה מאשר באזורים הלבנים. לאחר נפילת השלטון המדכא ב-1994 החלה המדינה במעבר מכלכלה התלויה בכרייה ובחקלאות, לכלכלה מודרנית יותר המבוססת על תעשיות מוטות-מיומנות, כגון שירותים קמעוניים ופיננסיים. האוכלוסייה השחורה מצאה את עצמה לא מתאימה לשוק העבודה של שנות ה-2000. גם לאחר הכפלה של תקציב החינוך בתוך חמש שנים, כ-80% מבתי הספר במדינה נותרו במצב לקוי.



המונדיאל סייע



נוסף למכשולים מבניים ובעיות ארוכות טווח, קיימות גם בעיות מיידיות כמו גירעונות בתקציב ובחשבון השוטף, והתחזקות היתר של המטבע. המאזן התקציבי של דרום אפריקה עבר מעודף קטן לפני המשבר הכלכלי לגירעון של 6.2% מהתמ"ג, שיא של 17 שנה, בשנה הפיסקלית 2009/10 (שהסתיימה במארס 2010). זאת, בשל הצורך בהגדלת הוצאות הממשלה לקיזוז הפגיעה מהמשבר הגלובלי והירידה בהכנסות הממשלה ממסים. הממשלה מתכננת צמצום של הגירעון ל-5.3% בשנה הנוכחית, אך גם זה נתון גבוה מאוד. על איזון התקציב מקשה העובדה שהוצאות השכר במגזר הציבורי מגיעות לכ-40% מסך הוצאות הממשלה, וכוחם של איגודי העובדים גורם להעלאות שכר גם בתקופות קשות מבחינה כלכלית. כנקודת אור ניתן לציין כי דרום אפריקה נכנסה למשבר הגלובלי עם חוב ציבורי נמוך מאוד. למרות הגידול בשיעור החוב הוא עדיין נמוך ומסתכם ב-33% מהתמ"ג.



הגירעון בחשבון השוטף של דרום אפריקה הצטמצם מ-7.2% מהתמ"ג ב-2007 ל-4.2% מהתמ"ג הצפוי בסוף השנה הנוכחית. משחקי גביע העולם בכדורגל העלו את התקבולים מתיירות וסייעו בצמצום הגירעון, אך התחזית היא שהגירעון יחזור להתרחב בשנים הבאות בשל העלייה בביקושים ליבוא. הגירעון ממומן כולו על ידי השקעות הון, כלומר למדינה אין בעיה במילוי של צורכי המימון החיצוניים, כל עוד זרמי ההון ממשיכים להגיע לשווקים המתפתחים.



בינתיים, ההשקעות הזרות ממשיכות לזרום לדרום אפריקה בהיקפים גדולים. השקעות זרות נטו בנכסים הפיננסיים של המדינה הגיעו ל-14.2 מיליארד דולר מתחילת השנה. כתוצאה, המטבע המקומי, הראנד, התייקר ב-33% מול הדולר. התחזקות הראנד פוגעת בתחרותיות הכלכלה ובתחזיות הגידול בייצוא, דבר שמחריף את המצב העגום בשוק העבודה. מצד שני, היא מוזילה את היבוא ותורמת לצמצום האינפלציה, שירדה בספטמבר השנה ל-3.2% - שפל של חמש שנים.



על פניו, הכללת דרום אפריקה בקבוצת המדינות שאמורות להוביל את הצמיחה העולמית בשנים הבאות, civets, נראית מפוקפקת. עם זאת, לצד הבעיות הקשות יש לה גם יתרונות בלתי מעורערים. דרום אפריקה היא מעין שער כניסה ליבשת כולה, שהרי היא המדינה המפותחת ביותר באפריקה השחורה.



דרום אפריקה היא היצרנית הגדולה בעולם של ונדיום (יסוד כימי נדיר המשמש לחיזוק פלדה) וכרום, והיא נמנית עם היצרניות המובילות בעולם של זהב, פלטינה, יהלומים, טיטניום ופחם. דרום אפריקה מייצאת גם עשרות סוגים של מתכות, מינרלים ומוצרי חקלאות אחרים, ונכללת בעשירייה הפותחת של המדינות העשירות ביותר באוצרות טבע בעולם. בשנים 2004-2007 נהנתה דרום אפריקה משיעורי צמיחה חזקים של 5% בממוצע לשנה, שנתמכו בעלייה מתמשכת בביקושים לסחורות בעולם, אך המשבר הכלכלי הגלובלי פגע ביצוא הסחורות ממנה, וב-2009 רשמה הכלכלה התכווצות של 2% ועלייה בשיעור האבטלה. כעת, העלייה בביקוש לסחורות ובהשקעות זרות מסייעת לדרום אפריקה להתאושש מהמיתון. הצפי הוא כי הכלכלה תרשום צמיחה של 2.8% השנה ושל 3.7% ב-2011.



על פי הערכות הכלכלנים, דרושה צמיחה של 7% בשנה כדי לצמצם בהדרגה את שיעור האבטלה בדרום אפריקה, אך ב-16 השנים האחרונות הצמיחה הממוצעת היתה 3.5% בלבד. שיעורי צמיחה גבוהים יותר אפשריים, אך לצורך השגתם דרום אפריקה חייבת להתייחס למכשולים מבניים כגון איכות ההשכלה ולשפר את הניהול הכלכלי.



נראה כי ממשלות דרום אפריקה, בעשור וחצי שחלפו מאז נפילת אפרטהייד, העדיפו מדיניות של חלוקת ההכנסות מחדש בדרכים תקציביות על פני העלאת הכנסות בדרכי השוק חופשי. דרום אפריקה נהפכה למדינת הרווחה הגדולה בעולם, שבה 5.5 מיליון משלמי המסים תומכים ב-13 מיליון מקבלי הקצבאות. העובדות מוכיחות כי מדיניות זו אינה עובדת: בעוד שבמדינות מתפתחות אחרות, כגון סין והודו שיישמו מדיניות כלכלית תומכת-שוק, מיליוני אנשים יצאו ממעגל העוני ועברו למעמד הביניים, בדרום אפריקה הדבר אינו קורה. למרות כל הרפורמות שביצעה, בסולם החופש הכלכלי והעסקי של הבנק העולמי, דרום אפריקה עדיין מדורגת במקום נמוך.



כך תוכלו להשקיע



הבורסה בדרום אפריקה (jse) הוקמה ב-1887, והיא הבורסה הגדולה ביותר באפריקה וה-18 בגודלה בעולם. בבורסה רשומות 336 חברות עם שווי שוק מצרפי של 750 מיליארד דולר. מדד ftse/ jse africa top40 הניב תשואה של 83% בחמש השנים האחרונות. ניתן להיחשף לחברות המקומיות דרך ה-etf (קרן הסל) ishares msci south africa, העוקב אחר 45 חברות עם שווי שוק של קרוב ל-400 מיליארד דולר.



-



ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישות או השקעות ו/או פעולות או עסקות כלשהן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully