וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רשת הביטחון של ויקיליקס - העוקבים בפייסבוק ובטוויטר

מאת איילה צורף

30.11.2010 / 8:01

שעות לפני שחשף את המסמכים שהודלפו לו, אתר ויקיליקס הותקף וקרס פעם אחר פעם ■ לפי תיאוריות ברשת, הממשל האמריקאי עמד מאחורי המתקפה ■ בתגובה, העביר ויקיליקס את פעילותו לאתרים יציבים שאין סכנה שייפלו - הרשתות החברתיות



>> לפני שלושה ימים, לקראת הפרסום הגדול של מסמכי הממשל האמריקאי בוויקיליקס, קיבל ג'וליאן אסאנג', מייסד אתר ההדלפות, איום לא מרומז מהממשל האמריקאי. כדרכו של אסאנג', הוא מיהר להעלות לאינטרנט את לשון המסמך המאיים, שעליו חתום היועץ המשפטי של מחלקת המדינה האמריקאית, הרולד הונגג'ו קו. "אם תפרסמו חומרים אלו מבלי שקיבלתם את האישורים לכך, אתם עוברים על החוק האמריקאי ותיאלצו לשאת בתוצאות", נכתב במסמך. "אם תתנו ידכם לפרסום פומבי של המסמכים האלה, אתם תעמידו בסכנת נפשות אינספור אנשים חפים מפשע, החל בעיתונאים וכלה באזרחים פעילי זכויות אדם, שמספקים לנו מידע לקידום השלום והביטחון". בהמשך מציע היועץ המשפטי לראשי ויקיליקס להסגיר לידיו את כל המסמכים העומדים ברשותם ולהתחייב להשמיד את כל העותקים.



אסאנג' לא נכנע לאיומים. בהודעה שפירסם בטוויטר נכתב כי החומרים יפורסמו בכל מקרה, גם אם שרתי ויקיליקס יקרסו. שרתי האתר ממוקמים מחוץ לארה"ב, במדינות כמו שוודיה ובלגיה, שחוקי חופש המידע בהן מאפשרים את המשך פעילותו של האתר. את התוצאה ניתן היה לראות שלשום ואתמול באתרים ובעיתונים בעולם כולו, שסיקרו בהרחבה את המסמכים המביכים את הממשל האמריקאי.



בוויקיליקס העריכו שהאתר שלהם יעמוד תחת מתקפה כלשהי. כדי לוודא שהחומרים יופצו בעולם, פעלו בוויקיליקס בכמה דרכים. ראשית, החומרים נשלחו לשלושה עיתונים גדולים - "ניו יורק טיימס" האמריקאי, "דר שפיגל" הגרמני ו"גרדיאן" הבריטי - כמה ימים לפני שפורסמו באתר כדי שהעיתונים יוכלו להשיג תגובות לפרסומים. רק כשהעיתונים ירדו לדפוס הועלו החומרים גם לאתר.



המידע שהגיע לידי "דר שפיגל" אף דלף לרשת כמה שעות לפני שהעיתונים האחרים פירסמו את הדברים, כך שהוא היה כלי התקשורת הראשון שפירסם את תוכן החומרים שהודלפו. במקביל חיזקו בוויקיליקס את פעילותם במדיה החברתית והעלו הפניות ולינקים לכתבות, לבלוגים ולדיונים בנושא בטוויטר ובפייסבוק.



תיאוריות הקונספירציה משתוללות ברשת



ערב הפרסום הותקפו שרתי אתר ויקיליקס. בערך בשעות הצהריים של יום ראשון, לפי זמן ישראל, החל אתר ויקיליקס לקרטע. דקות אחדות הוא היה באוויר, ומיד קרס שוב. בשעות הערב כבר היה ברור: האתר עומד תחת מתקפה.



תיאוריות הקונספירציה ברשת החלו לפרוח - ובראשן ההערכה שממשל אובמה הוא זה שעומד מאחורי הניסיון להפיל את ויקיליקס, שהביך שוב את הממשל. בשלב זה - שבו הבינו כי לא מדובר רק בקריסה בשל עומס - עברו ראשי ויקיליקס לפעול בפייסבוק ובטוויטר. מאוחר יותר באותו יום, ב-18:30 לפי שעון ישראל, פירסמו אנשי ויקיליקס בחשבון הטוויטר את ההודעה הבאה: "אנו נמצאים בעיצומה של מתקפה נרחבת על האתר".



כמה שעות לאחר מכן הם החליטו לשחרר מידע על המסמכים לא רק בדף הבית של ויקילקס, שכאמור עלה ונפל לסירוגין, אלא גם בדף הפייסבוק של האתר, שמונה כ-163 אלף מעריצים. באותו דף הם גם ריכזו את כל הדיווחים על המסמכים מהעולם, והפיצו אותם לחבריהם ברשת החברתית.



ההנחה של ראשי ויקיליקס, כך על פי הבלוגרים האמריקאים, היתה שפייסבוק לא תקרוס במקרה זה, ואנשי ויקיליקס השתמשו בה כמעין רשת ביטחון לווידוא המשך הפצת החומרים. ואכן, במקביל לפרסומים החל חשבון הטוויטר של ויקיליקס לצבור תאוצה. לפני שלושה חודשים עקבו אחריו פחות מ-135 איש בעולם. כעת, לאחר חשיפה של כמה פרשות ומסמכים סודיים, הוכפל מספר העוקבים אחריו לכ-251 אלף.







אחד העוקבים הבולטים אחר אסאנג' וחשבון הטוויטר שהקים לוויקיליקס הנשיא אובמה. גם מלכת ירדן לשעבר, המלכה נור, קוראת באופן קבוע את הציוצים בחשבון זה.



ויקיליקס זקוק ל-15 אלף יורו בחודש



אתר ויקיליקס, שכתובתו wikileaks.org, נפתח בינואר 2007 במטרה לחשוף מסמכים סודיים ומסווגים המעידים על שחיתויות ואי-צדק ברחבי העולם. האתר מזמין גולשים להדליף מסמכים ממשלתיים, צבאיים וארגוניים, ומפרסם לאחר בדיקת מהימנות. האתר מבוסס על תשתית אינטרנטית מוצפנת שאינה מאפשרת להתחקות אחר מיקום השולח.



ביולי האחרון פירסם ויקיליקס 76 אלף מסמכים שחשפו את התנהלות צבא ארה"ב באפגניסטאן, ובכלל זה עוולות שביצעו חיילים אמריקאים כלפי אזרחים. כמה חודשים לאחר מכן פירסם שוב מאות אלפי מסמכים, בעיקר על התנהלות הממשל האמריקאי.



מאז שעלה לאוויר מומן האתר מכיסם של אסאנג' וחמשת עובדיו, עד שלפני כשנה שינה את מדיניותו והחל לגייס תרומות. כיום מגיעים מחצית מהכספים מגופי מדיה מסורתיים המעוניינים בהמשך קיומו של האתר, מאזרחים ומארגוני זכויות אדם. המחצית השנייה מתקבלת מ"קשרים אישיים, בהם אנשים אמידים המבקשים להעביר עשרות אלפים", הסביר אסאנג' בכנס האקרים שבו השתתף, אך סירב לחשוף באילו מטבעות מדובר או את זהות התורמים.



סוגיית המימון, כך הוכיחו החודשים האחרונים, מעסיקה את אנשי הארגון לא פחות מהמסמכים שהם חושפים. "ויקיליקס זקוקים לכ-10-15 אלף יורו (כ-14-21 אלף דולר) בחודש כדי להמשיך לתפקד", העריך בראיון הנרי פולדה, סגן נשיא קרן ווא הולנד הגרמנית, המעורבת בהעברת תרומות לארגון. "בחודשים שבהם התרומות נמוכות מכך, הפעילות נפגעת", הסביר.



אסאנג' ציין בכנס בברלין כי עלות פעילותו של האתר היא כ-200 אלף דולר בשנה, "בתנאי שחמשת העובדים שלנו אינם מקבלים משכורות ומממנים את עצמם". ההוצאות נובעות בעיקר מתשלום על שרתי אחסון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully