ארה"ב עוצמת עין מהבועה שכבר חיה ונושמת

יום שישי השחור, שסגר את חגיגת הקניות הגדולה של השנה, הראה שהצרכן האמריקאי קנה גם הפעם לא מעט מתנות. מכירות חג ההודיה שזה עתה הסתיים בארה"ב עלו על המכירות מן השנה הקודמת. הצרכן האמריקאי לא נשבר ואם הוא מקבל כסף חינם מהממשל - אז למה לא לרוץ ולבזבז?



התממשות החלום הקפיטליסטי - התעסקות במה שיש ומה שיכול להיות ולא במה שצריך להיות. זה מה שמשדר עכשיו הצרכן האמריקאי. אותו לא מעניינת העובדה ששיעור האבטלה קרוב ל-10%, שהאינפלציה נמוכה, ששיעור הצמיחה עתיד להיות נמוך ושאשראי הבנקים רושם ירידה מתמשכת. העיקר זה לקנות - ההווה הוא המלך, העתיד יהיה ורוד אז למה לא לחגוג?
רוצים דוגמאות? יש הרבה כאלו:







רשת חנויות היוקרה טיפאני (סימול tif)- מכפיל הרווח שווה 24 והמניה במחיר שיא ו-30% מעל מחירה ערב משבר 2008.







lauren (סימול rl)- גם רשת חנויות יוקרה. מכפיל הרווח הוא 20 וגם כאן מחיר המניה בשיא וגבוה ב-35% מהמחיר ערב המשבר של 2008. בכלל - רשימת חברות היוקרה, שנמצאות בשיאן, הזו רק הולכת ומתארכת - estee lauder (סימול el) למשל נסחרת במכפיל רווח של 30, אבל זה לא מנע ממשקיעים להביא את מחיר המניה לשיא, מחיר הגבוה מהמחיר ערב המשבר של 2008 ב-50%. חשבתם שראיתם הכול?! אם ביגוד היוקרה בשיא, מה תגידו על מותגי יוקרה נוספים - למשל price line (סימול pcln) שהיא חברה המתמחה בהזמנת נופשוני יוקרה בארה"ב ובעולם:







מחיר מנית pcln נמצא כעת בשיא, גבוה פי 3 ממחיר השיא ערב המשבר ופי 10 ממחיר השפל של 2009, וכל זה כשמכפיל הרווח עומד על 44. וזה עוד כלום - מחיר מנית netflix (סימול nflx), חברה שיש לה 12 מיליון מנויים שיכולים להוריד סרטים ושירים באיכות גבוהה לטלוויזיה שלהם ולמחשב, זינק פי 10 מהמחיר ערב המשבר:







ממחיר של 19 דולר זינק מחיר המניה פי 10 ב-24 החודשים האחרונים. והמכפיל?! זה עומד על 72. שתי האחרונות נכללות בתעודת הסל סרא העוקבת אחר הסקטור הקמעוני בארה"ב שגם הוא נסחר כמובן בשיאו:







מכפיל הרווח הממוצע של התעודה עומד על 20 וגם תעודה זו נסחרת בשיא כל הזמנים. השאלה שכולנו צריכים לשאול אותה עכשיו היא איך יתכן שכלכלה כמו זו של ארה"ב שנמצאת במצוקה אמיתית ומונשמת על ידי הממשל, שבה שיעור האבטלה בשיא של 60 שנים ושמחירי הנדל"ן בה ממשיכים לרדת עוצמת עין וממשיכה כאילו לא קרה דבר. על פי מצבו של הסקטור הקמעוני נראה על פניו שמצב הכלכלה האמיתי הוא רחוק מאוד מכפי שמדווח הלכה למעשה.



התשובה היא - "סיכון".



כאשר האלטרנטיבה הקיימת בשוק הסולידי נסחרת במכפיל 35 (לפי תשואה של 2.8% באג"ח הדולרי ל-10 שנים) אזי כל נכס שנסחר לפי מכפיל נמוך יותר, כמו חלק מהחברות שציינו לעיל, הוא אטרקטיבי יותר ולכן משקיעים מוכנים לקחת סיכון. לדעתנו מדובר כאן בסיכון בלתי מדיד. הצרכן האמריקאי והמשקיעים גורמים לעיוות ברור במחירי הנכסים ותמחור הסקטור כולו נראה לנו תלוש מן המציאות. כשם שסקטור הפיננסים נסחר בשעתו במחירים מופרזים ללא בסיס נראה כי גם הסקטור הקמעונאי מתומחר לא נכון וממנו עלול להיווצר המשבר הבא.



הכותב הוא מנהל ההשקעות הראשי בחברת ההשקעות שקדי שוקי הון. הכותב עשוי להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.