וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פישר מבולבל מנתוני הנדל"ן בישראל

אתי אפללו

30.11.2010 / 15:50

נגיד בנק ישראל מוטרד מהנדל"ן העולמי ולא בטוח מהו המצב האמיתי בזירה המקומית: "יש סימנים שהשוק התחיל להתייצב אך אני לא יודע אם זה נכון, הנתונים של האוצר והלמ"ס שונים זה מזה"

"עברנו את שיא השפל, אבל אנחנו חיים בעולם מסובך. ההתאוששות מהמשבר מתרחשת בקצבים מאוד שונים בין המדינות. יש מדינות שעדיין בבעיות, ויש התנתקות בין המשקים השונים - המדינות שחוזרות לצמיחה מהירה ואלו שבבעיות, כך אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בכנס השנתי של איגוד הבנקים שמתקיים היום בתל אביב.

פישר ציין כי טרם סיימנו את תהליך הלימוד מהמשבר, אבל יש ביטויים שמטרידים אותו. "אי של יציבות, הפעם זה אחרת, הפעם למדנו לנהל את מחזור עסקים, "ביטויים אלו מדאיגים אותי, זה ביטוי לשאננות. אסור לנו להיתפס לשאננות. צריך לזכור שהמשברים הגדולים מתחילים מענף הנדל"ן, וצריך לזכור, באירלנד ניהלו מדיניות כלכלית מעולה, אבל לא שמרו מספיק על זה שהבנקים לא יכנסו להרפתקאות בעולם, ולגדול מעבר לסביר, דבר שקרה גם באיסלנד.

והפיקוח ימשיר לראות מה קורה בשוק הנדל"ן והמשכנתאות. אסור להמשיך לסמוך על נתונים מהעבר. למרות שבישראל משכנתאות זה בטוח, המבנה של המשכנתאות הוא לא כמו בעבר. אי אפשר להגיד אנחנו יודעים מה זה משכנתאות ויודעים לשלוט בהם. ולכן אנחנו מאוד מודאגים והתחלנו להגביל משכנתאות צמודות לפריים.

ביחס למוסדות לא בנקאים, יש לנו אחריות לתמוך ביציבות פיננסית של המשק כולו. אנחנו התחלנו לטפל בנושא בתחום הביקוש, אך הפיתרון המשמעותי בצד ההיצע. יש סימנים שהשוק התחיל להתייצב אך אני לא יודע אם זה נכון, הנתונים של האוצר והלמ"ס שונים זה מזה. אם לא נצליח דרך הצעדים של הממשלה - ננקוט בצעדים מקרו יציבותיים נוספים. בנוסף אנחנו מוטרדים ממה שאנחנו מתחילים שוב לראות בשוק הבינלאומי, שמראה רצון לשוב ולממן השקעות בנדל"ן ואפילו נדל"ן במזרח אירופה. אמנם אף מוסד פיננסי לא נפל, אבל הצטרכנו לשים רשת ביטחון לקרנות הפנסיה. צריך לשמור על האמון במערכת הפיננסית, הצלחנו לעשות את זה אז, אבל היינו צרכים לנקוט צעדים".

"אם מוסד פיננסי, בנק או כל מוסד אחר, יקלע לחדלות פרעון, לא נוכל לתת לו ליפול כמו ליהמן ברדרס, אבל בהחלט נוכל לבוא אליו, ולהגיד לבעלי המוסד פושט רגל, לקחת את המניות מהבעלים במחיר אפס, ולהעביר אותו תהליך, ולסגור אותו או למכור אותו בזהירות. זה אחד מהלקחים שלמדנו מהמשבר, ואנחנו מקדמים כללים בעניין זה". ציין פישר וציין כי כעת מגבשים מחשבה מה עושים עם בעלי האג"ח של אותם מוסדות.

לא מכירים את הפנסיה

יו"ר איגוד הבנקים יאיר סרוסי התייחס בדבריו לתוכנית הפנסיונית של האוצר: "שמענו הבוקר על תוכנית האוצר בתחומי הפנסיה ואנו נלמד אותה לעומק - אבל לדעתי, אם ברצוננו לעשות שינוי אמיתי במולדעולת לתחום הפנסיה בישראל, באיכות הייעוץ הפנסיוני הניתן לכלל השכירים והעצמאיים במשק, עלינו להבטיח כניסה משמעותית של כלל הבנקים לתחום הפנסיה. אין מערכת אחרת המסוגלת לחולל את השינוי הנדרש".

סרוסי הוסיף כי "על פי מחקרים שונים מעל ל-86% מציבור השכירים בארץ אינו יודע באיזה סוג השקעה מושקעים כספי הפנסיה שלו, 70% אינם יודעים מה גובה דמי הניהול, ומעל 50% אינם יכולים להעריך מה גובה הפנסיה הצפויה להם. ומבדיקות שערכנו חלק גדול מאלו יופתע לגלות עד כמה הפנסיה שלהם צפויה להיות נמוכה ללא חסכון משלים לטווח ארוך".

סרוסי ציין כי לדעתו כצעד משלים יש לתת לבנקים להציע "פיקדון לגמל", לאוכלוסיה בוגרת. מוצר חסכון פיננסי ארוך טווח המאפשר ניידות בינו לבין קופות גמל, שייהנה מהטבות המס הניתנות לחסכון פנסיוני.

סרוסי התייחס למצב בכלכלה העולמית וציין כי: "החדשות הטובות הן כי העולם חזר לתוואי של צמיחה, גם אם זו צמיחה אנמית. הסיכונים כיום גבוהים ביחס לסיכונים בעידן טרום המשבר, אולם המרווחים חזרו לרמתם הקודמת. נראה כי השווקים אינם מתמחרים סיכונים אלו במלואם, וזאת כתוצאה ישירה מהריביות הבסיסיות הנמוכות".

לדברי סרוסי, שש מגמות מרכזיות יעצבו את המערכת הבנקאית העולמית בשנים הקרובות: צמיחה גלובלית איטית, תהליך הורדת המינוף של צרכנים וחברות בשווקים המפותחים, רגולציה אקטיבית ודרישות להגדלה משמעותית של ההון, הזדקנות האוכלוסייה במדינות המפותחות, סוף עידן ההתייחסות לחוב הריבוני כחוב חסר סיכון וצמיחה מהירה של אשראי בשווקים המתעוררים.

עוד אמר סרוסי כי בבנקאות האמריקאית, יש המשך למגמת הקונסולידציה וסגירה של בנקים קטנים, אך הבנקים הגדולים ביססו את חוסנם ושבים לחפש תשואה וצמיחה. הבנקים האירופיים עסוקים עדיין בהסדרה ובייצוב פעילותם והאיומים על הבנקאות האירופאית קרובים וברורים יותר: "על רקע התפתחויות דרמטיות אלו, המערכת הישראלית שבה לדון בסוגיות הצמיחה, התשואה והאיזון מול הסיכון. המערכת שבה להציג תשואות שנתיות סביב 10%. ובניגוד לחלק גדול מהמערכות הבנקאיות במדינות המפותחות, אצלנו גם האשראי לציבור שנותנת המערכת הבנקאית גדל בתקופה זו בכ-20 מיליארד שקל".

ציין סרוסי והוסיף כי אתגר הצמיחה הוא האתגר של מערכת הבנקאות בשנים הקרובות. שר האוצר יובל שטייניץ ציין כי "אנו במאמצים לפתות בנקים מרכזיים בעלום לראות בישראל מרכז שבו יעשה פיתוח פיננסי, כמו שיש לגוגל ואינטל מרכזים כאן, יש לנו יתרון גם בתחום הטכנולוגיות החדשניות בתחום הפיננסים. זה חלק מתוכנית הרחבת ההיי-טק שלנו בתחום הפיננסים"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully