"מדוע לסטארט אפיסטים ישראלים שהפכו למיליונרים יש סוג דם B?"

"האם שימפנזים חושבים על פרישה" (הוצאת כנרת), ספרו של יעקב בורק, אחד מאנשי הון סיכון הותיקים של ישראל והמייסד של קרן אוורגרין, יצא לאור לפני שלוש שנים. כעת הוא יוצא גם באנגלית והאתר fast company ערך איתו ראיון מעניין על יזמות טכנולגית, הון סיכון וסטארט אפים.




בורק יחד עם קרלו סטרנגר מאונברסיטת תל אביב חקרו את השאלה האם יזמים נולדים או הופכים לכאלה. "הם בחלקם נולדים כאלה ובחלקם גדלים להיות כאלה", אומר בורק ל-fast company. "סוג הדם b נמצא באחוזים גבוהים יותר (פי ארבעה) אצל יזמים שהפכו את עצמם למיליונרים מאשר האוכלוסיה הכללית. מצד שני, מנכ"לים רבים ונשיאים אמריקנים הם ילדים בכורים. בנוסף 30% מהיזמים לוקים בדיסלקציה לעומת 9% בקרב האוכלוסיה הכללית (לכן מגיל צעיר הם נאלצים לסמוך על אחרים ולהאציל משימות). ילדים לא בכורים טובים מאוד באימוץ חדשנות ונטילת סיכונים - אסטרטגיה שפיתחו כדי להתמודד עם אחיהם על משאבי המשפחה ותשומת לב. באופן כללי למבנה המשפחתי יש תפקיד מפתח באספירציות של אדם להפוך ליזם".



שאלה נוספת שבורק נשאל בראיון היא מדוע ישראל הפכה להיות כר מרעה נרחב לכל כך הרבה סטארט אפים. בורק השיב: "ישראל משתחררים מהצבא בגיל 22 עם שני נכסים עיקריים: סוג מסוים של בגרות שלא אופיינית לאנשים בגילאים דומים במקומות אחרים, וגישה לטכנולוגיה יקרת ערך שרק מדינה חדשנית עם איום קיומי יכולה לפתח. אם אתה מנתח את ההצלחה של החברות הישראליות תשים לב שהן מצטיינות באותם תחומים שבהם הצבא משקיע: תקשורת, עיבוד תמונה, תוכנה, אבטחת מידע וכו'. ברמה הפסיכולוגית אני מאמין שמה שעומד מאחורי יזמות זה תשוקה למציאת משמעות ויצירת משהו חשוב על ידי השארת טביעת אצבע בחול לפני שאנו נעלמים מכדור הארץ. לא מדובר על גריפת ממון. לצערי הצורך הזה מוגבר בגלל המצב של איום קיומי בו ניצבת ישראל".