האברכים מקבלים סיוע כפול מהמדינה

>> התייצבותם המבורכת של הסטודנטים נגד חוק האברכים סיכלה את כוונת ראש הממשלה להביא לאישור מהיר של הצעת החוק המקורית.

כבר עתה ברור כי הממשלה תידרש למתן את האי-שוויון הגלום בהצעה ולהקהות את חודה של האפליה העולה ממנה. ואולם התגייסותם של הסטודנטים עלולה ליצור את הרושם כאילו האפליה מכוונת בעיקר נגד ציבור חשוב זה, ולא כך פני הדברים. הנצחת הקצבאות מפלה למעשה כל אזרח ישראלי היוצא מדי בוקר לעבודה, ובמיוחד את אלו שרשת הביטחון הסוציאלית אינה מעניקה להם הגנה למרות מצוקתם הקשה.



קצבאות האברכים מסמלות יותר מכל דבר אחר את העיוות סביב אי השתלבותם של החרדים בשוק העבודה. הקצבאות, בסך של יותר מ-1,000 שקל בחודש, ניתנות לאברכים בעלי שלושה ילדים ויותר, שאין ברשותם רכב ודירה שאינה דירת המגורים. תנאי נוסף הוא היעדר הכנסות משפחתיות מעבודה העולות על 1,200 שקל בחודש. לנוכח העובדה שרוב האברכים נשואים, ולאור ההגבלה על סך ההכנסות המשפחתיות מעבודה, הרי שכמעט כעיקרון, בנות הזוג של האברכים אינן משולבות גם הן בשוק העבודה. בניגוד לקצבת הבטחת ההכנסה הכללית, מקבלי גמלת האברכים ובנות זוגם אינם נדרשים לעמוד במבחן תעסוקתי שיקבע כי אכן אין ביכולתם להשתלב בשוק העבודה.



עובדות אלה מלמדות על עומק האפליה בין מקבלי קצבת האברכים לבין אלפי משפחות ישראליות אחרות החיות בעוני. אחד התנאים המרכזיים לקבלת קצבת הבטחת ההכנסה הכללית הוא עמידתם של הורי המשפחה במבחן תעסוקתי מחמיר. את תוצאותיה של האפליה חשות, לדוגמה, אלפי אמהות חד-הוריות, הנדרשות לעמוד במבחן מן הרגע שבו הגיע ילדם לגיל שנתיים. לאמהות אלה, בניגוד לנשות האברכים, לא עומדת הזכות להיוותר בביתן, לעסוק בגידול הילדים וליהנות מרשת הביטחון הסוציאלית של ישראל.



באופן שאולי אינו מפתיע אך בהחלט מקומם, הסיפור אינו מסתיים במבחן התעסוקה. ההגבלה על סך ההכנסות הנוספות אינה כוללת את מלגת הקיום החודשית שמקבל האברך מן הכולל. בממוצע, עומדת מלגה זו על כ-2,000 שקל בחודש, שרובם הגדול מגיע מכספי התמיכה הממשלתיים בישיבות. כך נתמכים האברכים פעמיים מקופת הציבור. ראשית, באמצעות קצבת הבטחת ההכנסה; ושנית, באמצעות תקציבי המדינה הזורמים למוסדות התורניים.



בניגוד לטענתם הדמגוגית של פרנסי הציבור החרדי, העיסוק בעניין רחוק מלהיות קטנוני ונקמני. מספרם של מקבלי הקצבה גדל פי שלושה ב-25 השנים האחרונות וכיום הוא 11 אלף משפחות, כ-10% מכלל מקבלי קצבת ההבטחה הכללית. העובדה כי כל משפחה רביעית של תלמידי כוללים מקבלת את הקצבה, מלמדת שלא מדובר בתופעת שוליים אלא בגורם מרכזי להנצחת האי יציאה של האברכים לעבודה.



יציאתם של הסטודנטים לרחובות נחוצה וראויה; ואולם הסיפור האמיתי אינו שייך רק להם. אסור שמאבקם ייחתם בהשגת הישגים בעבור עצמם בלבד. עליהם לדרוש, במקביל, גם הטמעה הדרגתית של מבחן תעסוקתי לאברכים ובנות זוגם; להצבת רף גילאים שוויוני לפטור ממבחן זה; לשקלול התמיכה החודשית מהכוללים במבחן ההכנסות של המשפחה וליצירת מערכת תמריצים ליציאת האברכים לעבודה. עליהם לדרוש שכל עוד נמשכת תמיכת המדינה באברכי הכוללים, לא יורעו התנאים לקבלת הבטחת ההכנסה הכללית, כפי שאושר באחרונה בקריאה ראשונה בכנסת במסגרת הקמתה לתחייה של תוכנית ויסקונסין.



אם ישכילו לעשות זאת ולא להתפשר בטרם עת, ייזכר מאבקם כציון דרך משמעותי במסעה של החברה הישראלית לתיקון העיוות הטמון באי השתלבותו של הציבור החרדי בשוק העבודה והתעסוקה.



הרב קריב הוא מנכ"ל התנועה הרפורמית