מנהלי שותפויות הגז מרוויחים על חשבון המשקיעים הקטנים

>> במסגרת המלחמה של המשקיעים הפרטיים בשותפויות הגז במסקנות ועדת ששינסקי, מציג חיים דוידיאן כתב הגנה על המשקיעים והתקפה על ועדת ששינסקי ("העדר צדק, אז עכשיו עושים לו תספורת", themarker, 25.11). בין השאר, הוא עושה השוואה לתחום ההון סיכון, וטוען כי מסקנות הוועדה לא פוגעות בטייקונים כפי שהן פוגעות באזרחים שמשלמים מסים. אלא שזו רק חצי האמת וחשוב להציג את כולה.

למשקיעים יש הסכם עם השותפות. אין להם כל הסכם ישיר עם הממשלה. אם כבר, אז יש להם הסכם-על עם הממשלה האומר שלמדינה יש זכות לשנות את החוק והרגולציה לרבות תמלוגים ומיסוי. אף אחד, כולל מגזר חיפושי הנפט והגז, לא מערער על זכות זו. ב-2002, הרבה זמן לפני ההשקעות בתמר ובדלית, הממשלה החליטה לתקן את חוק הנפט, לקבוע היטל או מס פרוגרסיבי בנוסף על המיסוי הקיים ולבטל את ההקלות הייחודיות בתחום. ההצעה הועלתה להצבעה בכנסת, ב-2001-2002, אך נדחתה בלחץ הלוביסטים של חברות האנרגיה.



ועדת ששינסקי למעשה יישמה את החלטת הממשלה מלפני שמונה שנים. המשקיעים לא יכולים לטעון כי לא ידעו על האפשרות שהמדינה עשויה לשנות את החוקים ודיני המס החלים עליהן. זאת, מהסיבה הפשוטה שהשותפויות מציינות זאת מפורשות כסיכון עסקי, בתשקיפים ובדו"חות הכספיים שהן מפרסמות מדי שנה במסגרת הגילוי הנאות לו הן מחויבות.



ההשוואה שעושה דוידיאן לתחום ההון סיכון מקוממת. תאגידי הגז, להבדיל מיזמי היי-טק, לא המציאו את הגז, הגז נמצא במקום מאז ומתמיד והוא שייך לכולנו. תאגידי הגז צריכים לקבל תגמול על הסיכון שלקחו ועל ההשקעות שהשקיעו, ולא את הגז עצמו השייך למדינה. אבל ההבדל הגדול נמצא במקום הכואב יותר למשקיעים. השותף הכללי בקרנות ההון סיכון זכאי ל-20% מהרווחים, והוא מרוויח רק אם השותפים מרוויחים ורק לאחר שהשותפים קיבלו את השקעתם במלואה. לעומת זאת, השותף הכללי בחיפושי נפט וגז מקבל תמלוגים בגובה 20% - 5% מהמכירות, גם במצב שהשותפות והמשקיעים בה מפסידים. זה בהחלט שיפור לעומת הסדר התמלוגים הקודם (שבוטל ב-2007), שעל פיו שיעור התמלוגים הגיע עד 50% מההכנסות. המשמעות היא שהשותף הכללי מקבל נתח גבוה מהרווח לפני מס של השותפויות, ולמשקיעים הקטנים לא נשאר הרבה רווח גם לפני יישום המלצות ועדת ששינסקי.



כלומר השותפים הכלליים בשותפויות הגז הנסחרות בבורסה עושקים את המשקיעים הקטנים. הם לוקחים תשלומים הנקראים תמלוגים או תמלוגי-על, ברמה גבוהה יותר ממה שהמדינה לוקחת (12.5%), וכלל לא נפגעים מהמלצות ועדת ששינסקי. עבור מה מקבלים השותפים הכלליים תשלומים אלה? זה אינו דיווידנד על השקעתם בשותפות שיכולה להיות אפסית, אין להם כל מומחיות בגז או בנפט, הם בסך הכל אירגנו את גיוס ההון לשותפות וקיבלו (בחינם) את ההיתרים מהמדינה.



מצד שני, ההסכם בין השותף הכללי והשותפים המוגבלים (המשקיעים), כולל גובה התשלומים לשותף הכללי, מופיע בתשקיפים ובדו"חות, וזו החלטה חופשית של המשקיעים להשקיע בתנאים אלה. מעניין שהזעם של המשקיעים מנותב נגד ועדת ששינסקי, בעוד שהוא צריך להיות מופנה נגד השותף הכללי או נגד הנכונות שלהם עצמם להשקיע בתנאים אלה. נראה שטענות המשקיעים כמו דוידיאן צריכות להיות מופנות לאחרים, לשותפים הכלליים ובראש ובראשונה לעצמם.



הכותב הוא ממייסדי פורום פעולה אזרחית, הפועל להגדלת הכנסות הממשלה מתמלוגי הגז