סטנלי פישר של ההגבלים העסקיים

>> גם מבקריו החריפים ביותר של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסירים בפניו את הכובע על החלטתו ההיסטורית, בעת שכיהן כשר האוצר, להזמין את סטנלי פישר לכהן כנגיד בנק ישראל. המקצוענות העילאית ומעמדו הבינלאומי של פישר הפכו לנכסים שלא יסולאו בפז בעידן מתמשך של אי ודאות ומשברים כלכליים. בנוסף, חוק בנק ישראל החדש מעמיד את המדינה בשורה אחת עם המשקים המתקדמים בעולם.

לשר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, נקרית בימים אלה הזדמנות היסטורית שאינה פחותה בחשיבותה. גם הוא יכול לגייס לתפקיד המתפנה של הממונה על הגבלים עסקיים אישיות מהמעלה הראשונה, בעלת מעמד מקצועי ויוקרה בינלאומיים יוצאי דופן. ובשונה מפישר, אין צורך להעניק לאותה אישיות תעודת זהות ישראלית או להעבירה אולפן מזורז בעברית; המדובר באזרח ישראלי, שנולד וגדל בתוכנו - הפרופסור למשפטים מאהר דבאח, ראש המרכז הבינתחומי לדיני תחרות באוניברסיטת לונדון.



שמו של דבאח הולך לפניו כחוקר וכמרצה מבריק, שייסד תחום חדש בעולם ההגבלים העסקיים - דיון השוואתי בין משטרים ומדיניות עידוד תחרות בכל העולם. באחרונה הוא מונה על ידי oecd להוביל פרויקט שמטרתו להביא להרמוניזציה של הדין הבינלאומי גם במדינות פחות מפותחות, שאינן חברות בארגון. למרות גילו הצעיר יחסית, הוא פירסם עד כה שבעה ספרים ומאות מאמרים בבטאונים הנחשבים בעולם בתחומו.



בעידן שבו כלכלת ישראל מתמודדת עם אתגרי הגלובליזציה, אין מתאים ממנו להתמודד עם כל הסוגיות המהותיות הנובעות מכך. הוא הדין בנוגע לדילמת הריכוזיות במשק הישראלי העומדת במרכז סדר היום, כל זאת מתוך ראיה גלובלית רחבה. במהלך שירותי בלונדון שמעתי את שמו מוזכר לא אחת בהערכה ואף בהערצה.



את התמחותו במשפטים עשה דבאח בהנחיית ד"ר יורם דנציגר, כיום שופט בית המשפט העליון. הוא עצמו העמיד כבר אלפי תלמידים בישראל. אחת לשבועיים הוא נוחת כאן כדי להרצות במרכז הבינלאומי להגבלים עסקיים ודיני תחרות של המסלול האקדמי במכללה למינהל, אותו הוא יזם והקים, ועוקב מקרוב אחר סוגיות הגבלים עסקיים בישראל.



עם זאת, וכעיקרון, הוא מסרב לייעץ כאן לגופים עסקיים פרטיים, גם כאשר הסכומים שמנפנפים לנגד עיניו הם אסטרונומיים. הוא מבין היטב שיושרתו המקצועית היא הנכס החשוב ביותר שלו. קשה מאוד יהיה למצוא בישראל מועמד מהשורה הראשונה לתפקיד הממונה על הגבלים עסקיים, יהיה זה משפטן או כלכלן, שפוטנציאל ניגוד העניינים עם מעשיו בעבר או בהווה הוא כל כך זניח.



למזלו הטוב של בן אליעזר, ההזדמנות שנפלה בחלקו היא גדולה וייחודית עוד יותר: דבאח הוא ערבי-ישראלי, שנולד וגדל בכפר דיר אל אסד שבגליל. במקום לשפוך מלים כה רבות על שוויון הזדמנויות ושילוב המגזר הערבי בכלכלה - לפנינו רגע היסטורי שבו ניתן למנות עובד מדינה ומשרת ציבור מהמעלה הראשונה, מבלי להתפשר כהוא זה על המהות. אין כאן צורך בשום אפליה מתקנת; ההפך הוא הנכון, אי המינוי של אזרח ערבי המצויד במלוא הכישורים, אם לא מעבר לכך, עלול להתפרש כאפליה.



הכותב היה הציר הכלכלי בשגרירות ישראל בלונדון