>> בתגובה למהלכים לביטול נציבות הדורות הבאים הוקם מטה פעולה על ידי התאחדות הסטודנטים וארגון חיים וסביבה, ארגון הגג של עמותות הסביבה בישראל. למטה הצטרפו יותר מ-40 ארגונים ובהם החברה להגנת הטבע, התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין, קק"ל ועמותת שקיפות בינלאומית ישראל.
המטה החל לפעול באמצעות קבוצה בפייסבוק בתחילת נובמבר ואף הקים אתר בנושא (nextgen.co.il). בתחילת החודש הופצה על ידו גם עצומה אינטרנטית כנגד ביטול הנציבות שעד כה חתמו עליה 830 איש. באחרונה שלח המטה המשותף מכתב לחברי הכנסת ובו חתומים 75 חוקרים מובילים באוניברסיטאות והמכללות בישראל המתנגדים לביטול הנציבות.
יוזם המכתב, פרופ' אורן פרז מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, אומר כי הנציבות היתה "כלי חשוב בידי הח"כים לבחינת השפעותיהן ארוכות הטווח של חקיקה ומדיניות בשורה ארוכה של נושאים". אחד מאנשי האקדמיה שחתם על המכתב הוא פרופ' דוד פסיג, ראש התוכנית לטכנולוגיית מידע ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן שאמר כי ההחלטה לבטל את הנציבות "תיזכר לדיראון עולם למחוקק הישראלי".
"אנו פונים אליכם לקחת אחריות על עתידנו, עתיד ילדינו ועתידה של מדינת ישראל ולהתנגד להצעה זו בהמשך התהליך", נכתב במכתב. "מדינות רבות בעולם הכירו באחריותן לדאוג לבסיס קיומי יציב לעשורים הבאים . הקמת נציבות הדורות הבאים תרמה להטמעת תהליך זה גם בכנסת ישראל". כותבי המכתב טוענים כי בשנות פעילותה הנציבות תרמה לדיונים במגוון נושאים, ובהם מדיניות החינוך, הגנת הסביבה ומשבר הפנסיה.
"כיום הכנסת כמעט ולא מביאה בחשבון בדיוניה ובהחלטותיה שיקולי טווח ארוך הנוגעים לטובתו של הדור הצעיר", אומר יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי. "ביטול הנציבות אף יחריף את המגמה. איני מצליח להבין את חששם של הח"כים לשמוע חוות דעת נוספת הנוגעת לצעירים בטרם יקבלו החלטות, אך ייתכן וזהו סימפטום המצביע על הבעיה כולה".
בדיון שהתקיים אתמול בנושא בכנסת אמר ח"כ אילן גילאון (מרצ) כי לכנסת "אין בעיה עם הנציב, אלא עם הדורות הבאים. מה שמאפיין את המדיניות שלנו כמחוקקים במשטר פרלמנטרי היא התכונה של ללכת, לגמור מהר ולרוץ ולספר לחברה. במדינה בה הכל מופרט, המתנהלת באמצעות 25 אלף עמותות, ברור שהמדיניות היא של 'אחרי המבול'. מימוש נציבות הדורות הבאים לא היה מוצלח בכנסת, אבל היה הישג ענק בראייה לטווח הארוך".
ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי "הכנסת מבטלת מנגנון עזר שיכול לסייע לה לקדם החלטות שקולות יותר, ואינו כופה עליה כל החלטה מטבע הדברים קשה לחברי הכנסת לנקוט בראייה לטווח ארוך, והנציבות היא מנגנון חשוב היכול לסייע להם. "לא היה פה פקיד קומיסר ולא היה מי שעמד מעל ופסל חקיקה של הכנסת. היתה פה מערכת של סיוע לכנסת במשהו שלמרבית הצער מערכות פרלמנטריות בעולם כולו לא מצליחות בו, ואני מתכוון לחשיבה לטווח ארוך".
יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) שתומך בביטול הנציבות, אמר כי "לדעת רבים מהחברים לא צריכה להיות פונקציה של נציב הדורות הבאים. כי קומיסר לדורות הבאים מתפרש כגוף העולה על הכנסת, או שאינו מאפשר לה לקבל החלטות".
עם זאת, ריבלין הציע לאמץ הצעת היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, להכניס לחוק הכנסת הצהרה על הצורך לתת את הדעת על השפעתם של חוקים על הדורות הבאים. לשם כך נאפשר למנגנון מסוים בכנס להיזדקק בעת הצורך לגורמים פנימיים או חיצוניים כדי שידונו בהשפעה של הצעת חוק על הדורות הבאים". לדברי ריבלין, ח"כ לוין רואה הצעה הזו ברוח חיובית וזהו הפתרון המתאים.
יו"ר אגודת הסטודנטים: "הכנסת לא מתחשבת בדור הצעיר"
ליאור דטל וצבי זרחיה
1.12.2010 / 7:01